העמסת מטען לקויה, חוסר ידע מקצועי ואישור נסיעה חרף נזק שכבר נגרם: בצל התקלה החמורה ברכבת ישראל, שבה רכבת משא פגעה בתשתיות החשמל לאורך מאות מטרים, לידי ynet הגיע דוח ועדת הבדיקה הפנימית שהוגש למנכ"ל הרכבת אבי אלמליח בתחילת השבוע - ובו השתלשלות האירועים שהובילה לנזק החמור לתשתיות.
סמנכ"ל המטענים ישראל מרקו, שאישר את המשך הנסיעה אחרי הפגיעה הראשונה בתשתיות, לא הוזכר כלל במסמך. מדובר בדוח ראשוני, ודירקטוריון הרכבת העביר את הטיפול לוועדת חקירה חיצונית בראשות ראש נת"ע לשעבר, יהודה בראון, שתגיש את ממצאיה תוך 30 יום.
הדוח הראשוני של ועדת הבדיקה הפנימית ברכבת ישראל, שהועבר למנכ"ל אלמליח, חושף תמונה קשה של שרשרת כשלים שהובילה לאחת התקלות החמורות ברכבת ישראל זה שנים. במסמך מתואר כי ביום חמישי, 14 באוגוסט, יצאה רכבת משא מספר 4114 מתחנת המיון של רכבת ישראל באשדוד לכיוון צפון. הרכבת הופעלה עם 20 קרונות שטוחים, מהם 18 טעונים, ובהם עשרה קרונות עם מכולות ריקות ושני קרונות עם משטחי העמסה (פלטות).
טרם היציאה, בודק הקרונות באשדוד העיד כי זו הפעם הראשונה שנתקל במטען מסוג זה, וכי "אינו מכיר את הוראת הטעינה המתייחסת לסוג זה של מטען ולא הודרך בנושא". לדבריו, הוא מסר למנהל המשמרת שאינו יכול לאשר את הקרונות, וזה השיב כי "יטפל בנושא". בשעה 19:15, לפי הדוח, יצאה הרכבת לדרכה צפונה. נהג הרכבת ציין בפני הוועדה כי "זו הפעם הראשונה עבורי במהלך שנות עבודתי שאני מוביל ברכבת מטען מסוג פלטות".
לגרסת נהג הרכבת, בהגיעם לאזור צומת גנות הוא שמע דיווח של נהגי רכבות שטוענים כי אין להם חשמל לסחיבה. זמן קצר לאחר מכן, הנהג חלף את המחסום בתל אביב דרום וראה כבל חשמל שהיכה בשמשה הקדמית של הקטר בצד ימין. בשעה 20:30 עצר הנהג את הרכבת, דיווח על האירוע למשוא"ה (מרכז התפעול הארצי של רכבת ישראל) והונחה להישאר בקטר. רכבת נוסעים שחלפה מול רכבת המשא דיווחה כי על הפסים וסביבתם יש כבלי חשמול שנקרעו.
העומסים בתחנת סבידור מרכז, אתמול
(צילום: ארגון 15 דקות)
בשלב זה הגיעו למקום צוותי קבלן חשמול האמונים על תחזוקת תשתית החשמול לצורך בדיקה ותיקון התקלה. לאחר יותר משעתיים של המתנה, הגיעו נהג מחליף ועוזרו לרכבת המשא. לגרסת הנהג המחליף, הוא עודכן כי כבל חשמל פגע בקטר וביצע בדיקה של הרכבת משני הצדדים. בסביבות השעה 01:20 הנהג המשיך בנסיעה, לגרסתו לאחר שקיבל אישור של הגורמים הנדרשים להמשך נסיעה.
הנהג המשיך צפונה, אלא שאז, באזור כפר ויתקין-חדרה, עלה מולו פקח משוא"ה והורה לו לעצור עקב הופעת מעגלים מסילתיים. הרכבת עצרה לפני חדרה מערב בשעה 02:20. פקח המשוא"ה שוחח עם ממונה בטיחות שבאותו זמן פעל בכפר ויתקין, וזה ביצע סריקה ומסר לפקח שיש חשש לנזק לתשתית החשמול לאורך מספר קילומטרים באזור כפר ויתקין.
בבדיקה התברר כי "לאורך מספר קילומטרים ובשני מוקדים נפגעה תשתית החשמול באופן משמעותי". מצלמות ניטור תיעדו כי "בקרון טעון משטחי העמסה נפתחה דופן עליונה כלפי מעלה באופן מלא ופגעה במערכת החשמול". על פי דברי המעורבים, הפלטות בשני הקרונות לא היו קשורים ברצועות.
מסקנות הדוח הראשוני קבעו כי "מבדיקה ראשונית עולה כי רכבת משא הסיעה מטען של פלטות אשר לא היו קשורות באופן מלא כנדרש בהוראות הטעינה. כנף הפלטה העליונה אשר נפתח בעיצומה של הנסיעה פגע וקרע את תשתית החשמל העילי פעמיים, בשני מוקדים, תל אביב דרום וכפר ויתקין בהמשך. הפגיעה הייתה לאורך מספר קילומטרים בכל מוקד".
יש לציין כי למרות שמעורבים שונים מסרו כי סמנכ"ל המטענים, ישראל מרקו, אישר את הנסיעה במקור וגם לאחר העצירה הראשונה, שבה נכח בשטח עם גורמים נוספים - שמו כאמור לא הוזכר כלל בדוח הרשמי.
ועדת החקירה החיצונית - ומה שלא מופיע בדוח
לאחר שהדוח הועבר למנכ"ל אלמליח, דירקטוריון רכבת ישראל החליט שלא להסתפק במסקנותיו והעביר את הטיפול לאפיק נוסף: ועדת חקירה חיצונית בראשות ראש נת"ע לשעבר, יהודה בראון. ועדה זו פועלת בימים אלה במטרה למצות את הבדיקה, ולהצביע על האחראים לכשל שגרם לנזק תשתיתי משמעותי ולעיכובים בתנועת הרכבות.
על פי כתב המינוי, הוועדה רשאית לזמן כל עובד ולבדוק כל כיוון שתראה לנכון על מנת לבחון את כל הגורמים הישירים והעקיפים שגרמו לאירוע החמור. הוועדה תידרש להגיש לדירקטוריון תוך 30 יום דוח ראשוני שיכלול ממצאים, עובדות, השלכות והמלצות.
בתוך כך, ישנם פרטים שלא מופיעים בדוח, כמו למשל מדוע אחרי שבודק הקרונות אמר שהוא לא יכול לאשר את הנסיעה, זאת יצאה בכל זאת. בנוסף, לא ברור מה קרה מהרגע שבו הבודק סירב לתת ויזת נסיעה לרכבת המשא, ועד לזמן שהיא יוצאת לדרך. כמו כן, לא ברור אילו בדיקות נעשו - ועל-ידי אילו גורמים - כשהרכבת עצרה באזור תל אביב אחרי שפגעה במסילה בפעם הראשונה; מי היה זה שאישר את המשך הנסיעה ועל סמך אילו ממצאים.
עוד, בדוח הראשוני אין התייחסות למעורבים ספציפיים בתקלה והוא לא מאפשר להבין מי האשמים בהשתלשלות האירועים שהובילה לנזק הרב. אכן מדובר בדוח ראשוני, שנכתב תוך שעות אחרי שקרתה התקלה, אך לא פלא שהיה צורך בוועדת חקירה חיצונית ובלתי-תלויה כדי שתוכל לעשות את הבדיקות הללו לעומק - וללא מעורבות אישית של הגורמים האחראים למחדל.
