בית משפט השלום בחדרה גזר היום (שני) 45 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי על נעים ג'אברין (27) מאום אל-פחם, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון כי ניסה להתגייס לדאעש - כ-8 שנים אחרי שהואשם בעבירה זהה. בנוסף, הוטל עליו לשלם קנס כספי בסך 10,000 שקלים, או לרצות שלושה חודשי מאסר וחצי נוספים אם לא ישלם. במקביל, בית משפט השלום בכפר סבא גזר 27 חודשי מאסר על עבד אל-רחים חאג' יחיא מטייבה, שהורשע בהסתה לטרור ותמיכה בחמאס וחיזבאללה.
בגזר הדין לג'אברין, קבעה השופטת ליזי פרוינד כי בעיצומה של המלחמה הוא ניסה, יחד עם אימאם המסגד שבו התפלל באום אל-פחם, להצטרף כחבר בארגון הטרור דאעש וליטול חלק בפעילות הארגון בסוריה. "כשהם מסווים גם מול בני משפחתם את הנסיעה כטיול לטורקיה ודובאי", היא הסבירה, "רכשו השניים כרטיס טיסה בכיוון אחד לאיסטנבול".
1 צפייה בגלריה
נעים ג'אברין. חיפש באינטרנט תכנים שקשורים ל"דין הרג מספר גדול של כופרים".
(צילום: תקשורת שב"כ)
לדבריה, ג'אברין, לו הרשעה קודמת מ-2018 בעבירת נשק, "העמיק וחקר לעומק את העקרונות שבבסיס תפיסות הארגון, לרבות השלכות דתיות של מה יהיה דינו של מי שביצע פיגוע שנועד לרצוח נוצרים ויהודים, במידה וייהרגו גם מוסלמים". היא ציינה כיו הוא הזמין חדר במלון באיסטנבול למשך שני לילות, וכי השניים תכננו לאחר הגעתם לטורקיה לנסוע לעיר גזיאנטפ הסמוכה לגבול הסורי ומשם לחצות את הגבול לשטח סוריה ולהצטרף לדאעש וללחימה בשורותיו. "לשם כך, הקדים הנאשם והתכתב משך מספר שבועות, עם נהג מונית ממוצא סורי הנמצא באיסטנבול, בירר עימו ותכנן את דרכי ההגעה".
עוד פירטה השופטת: "בצהרי 11 ביוני 2024, הגיעו ג'אברין והאימאם לנמל התעופה בן גוריון, ובשלב הבידוק הביטחוני נעצרו על-ידי כוחות הביטחון ותוכניתם להגיע לסוריה ולהצטרף כחברים בדאעש סוכלה". היא קבעה: "ביצוע העבירות, החמורות לכשעצמן, במציאות של מתיחות ביטחונית מיוחדת, הינו בעל חומרה יתרה".
לדבריה, "הדברים חמורים שבעתיים כאשר העבירה בענייננו בוצעה על-ידי אזרח המדינה בבחינת גייס חמישי". היא ציינה כי ג'אברין ניסה לממש את תוכניותיו, זמן קצר לאחר ש"דובר דאעש קרא לתקוף יהודים ונוצרים ברחבי העולם, ולעודד צעירים מוסלמים להצטרף ללחימה ולכונן ריבונות אסלאמית".
היא הוסיפה כי "יש לתת את הדעת לכך שתכנון קדם למעשים וליווה אותם בעשייה ממשית, לרבות יצירת קשר עם נהג וגיבוש דרכי ההגעה לסוריה, הזמנת מלון ובחירה שלא לרכוש כרטיס טיסה חזור בשלב זה". לדבריה, "הנאשם אף הקדים, למד והעמיק במשנת הארגון. על אף היותו של האימאם בעל השפעה דתית ותפיסתית מכח תפקידו, הרי שחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה היה ממשי וגדול משל שותפו. הוא זה שרכש את כרטיסי הטיסה, הזמין את המלון, ואף יצר כאמור קשר עם הנהג הסורי ותכנן את דרכי ההגעה".
בנוסף ציינה כי ג'אברין "הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירה של ניסיון לחברות בארגון טרור - עבירה לחוק המאבק בטרור". היא פירטה כי מכתב האישום עלה שבאפריל עד יוני אשתקד, הוא חיפש באינטרנט תכנים שקשורים ל"דין הרג מספר גדול של כופרים, כשבהם מוסלמים", וכן חיפש סרטים ושירים של דאעש, וגלש וצפה באתרים הקשורים לארגון ובדפים המשויכים לאתרים אלו.
השופטת ציינה כי מכתב האישום ומהפסיקה שנסקרה בגזר הדין, "נלמד כי בקרב ערביי ישראל יש תופעה של הבעת הזדהות ותמיכה במטרותיו ובפעילותו, הצטרפות לארגון וביצוע שבועת אמונים לאמיר הארגון. במסגרת זו מומשו מספר פיגועי טרור רצחניים וסוכלו כוונות טרור רבות מצד אזרחים". לדבריה, רבים ממי שביצעו פיגועים ברוח הארגון, עברו הכשרות בסוריה ובעיראק - בדיוק כפי שתכנן הנאשם - ושבו לאחר מכן למדינתם. היא הדגישה כי תופעה זו עלולה לאפשר לדאעש להשיג מידע רגיש על ישראל, תוך ניצול מעמד אזרחי המדינה.
בית המשפט התחשב בעובדה שג'אברין הודה במעשיו, וכן בכך שתוכניתו "לא הושלמה לכדי העבירה המוגמרת ונותרה בשלב הניסיון, אשר לא הביא עמו בפועל נזק ממשי חבלני". עם זאת, השופטת הבהירה כי אין מדובר במקרה שבו הנאשם חזר בו מרצונו, אלא בתוכנית שסוכלה "בשל ערנות גורמי הביטחון שהביאה למעצרו קודם ליציאתו מהארץ".
היא הבהירה כי המצב הביטחוני הנוכחי מחייב "התפכחות והחמרה עונשית ממשית", וכי על אף שטרם נוצרה פסיקה רחבה למקרים מסוג זה בתקופת המלחמה, יש להבהיר באופן חד משמעי כי "לא עוד עת הדרגה, הנמשכת מעל עשור כנלמד מפסקי הדין. לא דומה העת הזו לאף אחת מן העיתים הקשות שכבר ידעה המדינה. עת הלימה ממשית היא". כלומר, להפסיק את הגישה המקלה שאפיינה תיקים כאלה בעבר.
השופטת הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, והבהירה כי "לא למותר להזכיר כי בין המרצחים שביצעו את הטבח ב-7 באוקטובר, שהוביל למלחמת חרבות ברזל, היו גם מי שנשאו את סמלי והחזיקו בתפיסות ארגון דאעש, לשורותיו ביקש לחבור הנאשם". היא ציינה כי דאעש הוא "ארגון טרור רצחני, אלים ואכזר, אשר בבסיס תפיסתו ביעור העולם, בדרך ההרג, ממי שאינו מנהל אורח חיים מוסלמי כהגדרתם אותו", והדגישה כי הנאשם החל להוציא לפועל את תוכניתו "לאחר קריאת דובר הארגון, אף זאת עמוק אל תוך המלחמה, לתקוף יהודים ונוצרים בכל מקום ברחבי העולם".
לדבריה, "צוק העיתים מחייב להחמיר בענישה החמרה משמעותית וממשית", שכן כל עונש קל יותר "עלול להחמיץ את מטרת ההרתעה וודאי את הלימת הנסיבות, עת אזרח ישראלי חובר לארגון טרור, בזמן שהמדינה שעל אזרחיה נמנים הוא ומשפחתו, נלחמת מלחמת חורמה בארגוני הטרור ושאר המבקשים להשמידה". היא קבעה כי "בית המשפט מצא כי יש להטיל עונש שיבטא את חומרת מעשיו של הנאשם, להציב לו גבול ברור ומרתיע, ואשר ישמש אף לצורך הממשי בהרתעת אחרים מלבצע מעשים דומים למען יראו וייראו".
חגג את טבח 7/10 בפני 110 אלף עוקביו - ונשלח למאסר
בתוך כך, בית משפט השלום בכפר סבא גזר עונש של 27 חודשי מאסר בפועל על עבד אל-רחים חאג' יחיא, תושב טייבה בשנות ה-20 לחייו, שפרסם לאורך תקופה של כחצי שנה תכנים מסיתים לאלפי עוקבים ברשתות החברתיות - שבהם גם הילל מעשי טרור, כולל אלו שנעשו בטבח 7 באוקטובר, ושיבח את חמאס וחיזבאללה. הוא הורשע בין היתר בעבירות של הסתה למעשי טרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.
הוא פרסם את הפרסומים ברשתות החברתיות, תוך ניצול החשיפה הרחבה של כ-110 אלף עוקבים שעמדה לרשותו בחשבונותיו השונים. זאת, גם בשגרה וגם בשעה שמדינת ישראל הייתה נתונה במלחמה. בית המשפט קבע בגזר הדין, כי "הנאשם, אזרח ישראלי הנהנה מזכויות רבות שמעניקה לו המדינה, בחר לשבח, לעודד ולפאר מעשיהם של מחבלי טרור נתעבים, רוצחי גברים, נשים וילדים - אזרחי מדינה יהודים".
בין הפרסומים, כתב הצעיר ביום פרוץ המלחמה: "כל סוג של אלימות הוא טבעי במאמץ להחזרת הארץ. הארץ לא תוחזר בדרך אחרת. והחיילים שאתה מרחם עליהם, הם רוצחי ילדים"; "אלה מתנחלים שחיים באדמה שכבושה שכדי לכבוש אותה היה צריך להפציץ משפחות ולעשות טבח". הוא אף פרסם ביום פרוץ המלחמה תמונות וסרטונים מאירועי הזוועה שהתרחשו במהלך מתקפת 7 באוקטובר, בהם אזעקות, שיגורי רקטות, בריחת אזרחים חפים מפשע מאירועי הטבח במסיבת הטבע, וטנק צה"לי בוער, תוך הצגתם כהישגי ארגוני הטרור וכ"יום היסטורי".
כמו כן, גם לפני פרוץ המלחמה, פרסם הצעיר תמונות של מחבלים שונים והציגם כ"חברים לדרך ולמוות", שראויים לדבריו לכל "כבוד".
בית המשפט קבע בגזר הדין כי "אין חולק אודות הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם שעניינם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי, שמירה על ערך קדושת החיים ועל שלמות גופם של אזרחי המדינה, הכול מפני חשש ממשי שדברי שבח ואהדה לארגוני טרור, כמו גם דברי הסתה לטרור, יביאו לכדי ביצוע מעשים של ממש".
עוד קבע בית המשפט כי העבירות שאותן ביצע הנאשם בוצעו ממניע אידאולוגי, "ומכאן חומרתן היתרה". בגזר הדין צוין, כי "מהפרסומים שפרסם הנאשם, כמו גם מהתמונות ומהסרטון אותם שיתף, עולה שהנאשם תומך במעשים המבוצעים על ידי ארגוני טרור שחרטו על דגלם את הכוונה להביא להשמדתה של מדינת ישראל, כאשר המטרה מקדשת את כל האמצעים, ובהם הרג של אזרחים ישראלים יהודים חפים מפשע. מכאן, בדברים שפרסם הנאשם עולה איבה גדולה כלפי ציבור היהודים בכללותו ותמיכה ברורה באידאולוגיה של הטרור".
נוסף על כך, הבהיר בית המשפט ש"מדיניות הענישה, כעולה מהפסיקה הדנה בעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, מחמירה וקוראת להטלת עונשי מאסר בפועל על מבצעיהן, זאת על מנת לגדוע את התופעה המסוכנת הצוברת תאוצה ולהרתיע את היחיד והרבים".
