המשרד לשוויון חברתי, המשרד לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה לא שלחו הבוקר (יום רביעי) נציג לדיון בוועדה לשוויון מגדרי. הדיון עוסק בקיצוץ תקציבי בתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית - לטובת העברתם למשטרה לצורך "טיפול בפשיעה בחברה הערבית" - ובהשלכות שיהיו לכך על מצבן של נשים ערביות.
מדובר, נזכיר, בהחלטה שקיבלה השרה לשוויון חברתי מאי גולן - אך היא בחרה שלא לשלוח נציג מטעמה לדיון שיסביר בפני חברי הכנסת את עמדתה ואת הסיבה למהלך. גם המשרד לביטחון לאומי של השר איתמר בן גביר, הממונה על המשטרה, לא שלח נציג לדיון - שנוגע בלב עיסוקו.
אתמול נעדרו נציגי המשרד לביטחון לאומי, כמו גם נציגי המשטרה ושב"ס, מדיון שעסק ברצח נשים לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים. במשרד לביטחון לאומי הודו כי נעדרו מהדיון במכוון, ואמרו שבחרו לעשות זאת משום שח״כ מירב בן ארי ״החרימה במכוון״ סיור שנערך מטעם המשרד ביחידת משגב - הממונה על איזוק אלקטרוני. אלא שבראש הוועדה לשוויון מגדרי עומדת בכלל ח״כ מירב כהן.
ההחלטה להסיט את התקציבים מהתוכנית למען החברה הערבית ולהעבירם למשטרה הוצגה כאמור כצעד למאבק בפשיעה, אך על פי ארגוני חברה אזרחית המתמחים בנושא, בפועל הוא עלול לפגוע קשות בביטחונן של נשים ולהגדיל את חשיפתן לאלימות. ״נשים ערביות הן מהנפגעות הקשות ביותר של האלימות, והמהלך יחשוף אותן לסיכון מוגבר״, מוסבר בנייר עמדה של ארגון ״יוזמות אברהם״.
זאת משום שתקציבי החלטת הממשלה מאפשרים לספק מענה במגוון סוגיות - תעסוקה והכשרות מקצועיות לנשים, חיזוק שירותי הרווחה, מענה לנערות ונשים בסיכון ופיתוח מסגרות חינוכיות וקהילתיות. ״כעת מבקשת השרה גולן להוסיף לפגיעה ברשות גם את הסטת תקציביה – תקציבים המשמשים כקו הגנה ראשון לנשים מפני הידרדרות למצבי סיכון. העברת מיליארדים אלה לתקציבי אכיפה בלבד משמעה הותרת נשים חשופות, ללא כלים וללא מעטפת תומכת״, נכתב בנייר העמדה.
השר בן גביר טען בתגובה: "השוטרים והסוהרים שלנו לא נציגים במופע הקרקס של מירב כהן. יש להם הרבה דברים לעשות למען עם ישראל וחבל על הזמן היקר שלהם. אני עומד מאחורי ההחלטה להביא כספים למשטרה ולשב"ס בניגוד לדעת מירב כהן ומירב בן ארי".
השרה גולן מסרה בתגובה: "הרשות לקידום מעמד האישה הודיעה מראש כי לא תוכל להגיע לדיון. לא זכור לנו שעובדות הרשות המסורות עובדות אצל מירב כהן, כן זכור לנו שהן עובדות למען נשות ישראל מסביב לשעון, ועל פי כך הן פועלות בצורה מקצועית ועניינית. הוועדה בראשות מירב כהן הפכה לוועדה לניגוח פוליטי בחוסר מקצועיות וענייניות ואיננה המקום הנכון לדון בנושא הפוצע והכאוב של הפגיעה בנשים בחברה הערבית".
