ישראל נכנסת לאחת התקופות המכריעות והגורליות בתולדותיה. מערכת הבחירות הקרובה תתנהל בתוך חברה מקוטבת, וצפויה להיות רוויית מתחים ואלימות. רק השבוע ראינו את דלת חדשות ערוץ 12 מנופצת ממעשה חבלה, ומכתב איום המאיים על עיתונאים הונח במקום. לפני שבועות ספורים ביתו של יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא סולברג, הותקף בידי פורעים ונגרמו לבית נזקים. לכן, כדי לעבור בשלום את הבחירות, יש צורך גם במשטרה עצמאית מלחצים פוליטיים, הוגנת, שאוכפת את החוק בצורה אחידה ונחושה.
(צילום: אלי מנדלבאום)
בתקופת בחירות, על המשטרה לעשות מאמץ מיוחד לאפשר לאזרחים לממש את חופש הביטוי הפוליטי שלהם, להפגין, להתכנס לעצרות בחירות, ולהגן על המפגינים מפני בריונים ואלימות מהצד השני של המפה הפוליטית. על המשטרה לנקוט בריסון רב באכיפת החוק בתקופת הבחירות כדי להימנע מגרימת הסלמה מיותרת, שיש בה לכשעצמה להשפיע על תוצאות הבחירות. בנוסף, על המשטרה יהיה גם לסכל מעשי בריונות ושיבוש ביום הבחירות עצמו, ולהגן על חופש התנועה והבטחון האישי של המצביעים בדרך לקלפיות. זה דורש משטרה עצמאית לחלוטין, שאינה נתונה להשפעה של גורמים פוליטיים, המתמודדים בבחירות, ואשר היא פועלת במקצוענות וללא הטיה פוליטית.
משטרה פוליטית, ששוטריה מרגישים שיש להם חסינות מהעמדה לדין, יכולה לשמש כלי מובהק להטיית הבחירות. ממעצרי שווא, חימום השטח ללא הצדקה, חקירות פוליטיות, הדלפת מידע רגיש, דרך התנכלות למפלגות ומועמדים, מניעת הפגנות והתכנסות ומניעת מסרים נגד השלטון, ועד התעלמות מניסיון לשיבוש יום הבחירות, הטלת מגבלות תנועה, או שיטור יתר בקלפיות מסוימות באופן שמדכא הצבעה.
עוד לפני החוק להכפפת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לשר המשפטים, שאושר סופית לאחרונה בכנסת, כבר מוטל צל כבד על עצמאות המשטרה. אמונם של חלקים בציבור במשטרה הוא בשפל אחרי 4 שנים שבהם השר הממונה, איתמר בן גביר, פעל בשיטתיות לפוליטיזציה של המשטרה, בהתאם לאג'נדה הפוליטית שלו, תוך שימוש פסול בסמכויותיו בפיקוח על המשטרה ובמינויים של קצינים. השר הוכיח פעם אחר פעם שהוא בוחש בפעילות מבצעית, ומנסה להטות את המשטרה מדרך הישר כדי לשרת את מטרותיו הפוליטיות. לכן היועצת המשפטית לממשלה אף סבורה כי אין מנוס מהעברתו מתפקידו – צעד ששמור למקרי קיצון, שכן כל הניסיונות להגיע עם השר למתווה שימנע את הפוליטיזציה - כשלו.
על הפוליטיזציה של המשטרה בארבע השנים האחרונות הצטרף עתה חוק מח"ש החדש. מדובר בחוק שהוא חלק בלתי נפרד מההפיכה המשטרית, שכן מטרתו, כמו שאר חוקי ההפיכה, להשתלט על גוף עצמאי חשוב שנועד למנוע שימוש לרעה בכוח שלטוני, ובמקרה זה – גוף חקירה.
על הפוליטיזציה של המשטרה בארבע השנים האחרונות הצטרף עתה חוק מח"ש החדש. מדובר בחוק שהוא חלק בלתי נפרד מההפיכה המשטרית, שכן מטרתו, כמו שאר חוקי ההפיכה, להשתלט על גוף עצמאי חשוב שנועד למנוע שימוש לרעה בכוח שלטוני, ובמקרה זה – גוף חקירה
הכפפת מח"ש לפוליטיקאים נעשית במספר דרכים: הכפפת מח"ש למשרד המשפטים, מה שמקנה לשר השפעה רבה על מח"ש ויכולת להשפיע עליה, ועל ידי הכפפת מנהל מח"ש וכן מי שממונה על התיאום בין מח"ש לפרקליטות, לבחירה ולפיטורים על ידי ועדה שלשר המשפטים תהיה עליה השפעה מכרעת, שכן הוא מעורב במינוי רוב חבריה. על מנהל מח"ש גם לא יהיה פיקוח והוא יהיה יותר עצמאי אפילו מפרקליט המדינה אשר כפוף ליועץ המשפטי לממשלה.
חתירה תחת עקרון יסוד
באמצעות מנגנונים אלו נוצר גוף חקירה עוצמתי אך שאינו עצמאי ואשר נתון להשפעה פוליטית כבדה. זו ממש חתירה תחת עקרון היסוד של הפרדה בין פוליטיקה לסמכויות חקירה ואכיפת חוק, ותקדים מסוכן שאם לא ייבלם, ינסו להחיל אותו בכל גופי האכיפה.
יניב רוזנאיצילום: עוז מועלםגוף חקירה זה הוא הגורם שאמור להקפיד שהשוטרים, שאמורים להבטיח את טוהר הבחירות, ימנעו מלעבור עבירות, או לנקוט באלימות קשה כלפי האזרחים, ובנסיבות שונות הוא יוכל גם לחקור אזרחים, פרקליטים, עיתונאים ועוד גורמים שאינם שוטרים, אם בעבירה מעורב שוטר.
החוק עצמו ייכנס לתוקף זמן קצר אחרי הבחירות, אבל את המכרז לבחירת ראש מח"ש כבר הוציאו לדרך. אם לא יצא צו ביניים המקפיא את החוק, תהיה לו השפעה מידית על התנהלות השוטרים כבר בתקופה הקרובה, תקופת הבחירות. ראשית, פעילות מח"ש בחצי השנה הקרובה לפחות צפויה להיות כמעט משותקת, בשל השינוי הארגוני. זה שינוי דרמטי רגע לפני הבחירות, שמתווסף לעובדה שראשת מח"ש בשנים האחרונות סיימה את תפקידה וכרגע המחלקה מנוהלת על ידי ממלא מקום זמני. לשר המשפטים תמריץ לעכב את כל החקירות הרגישות ליום שאחרי כניסת החוק לתוקף, והשלמת ההשתלטות על מח"ש, ולכן סביר שלא יאפשרו ליחידה לפעול בינתיים כרגיל. ברוך קרא דיווח בערוץ 13 שמשרד המשפטים כבר חוסם למח"ש טכנולוגיה לפיצוח טלפונים.
גיל גן מורצילום: אסף פינצ'וקחמור מכך, השוטרים יחושו שהמוטיבציה לחקור אותם תיקבע בהתאם לאינטרסים פוליטיים, וכי אם ישרתו את האינטרס של השר, יזכו במח"ש החדשה לחסינות מהעמדה לדין, והתלונות נגדם ייגנזו. יש בכך להשפיע מיידית על התנהלותם, ועל הקפדתם על החוק. בנוסף, יהיה בחוק החדש להטיל אפקט מצנן גם על עיתונאים, שתפקידם להשכיל את הציבור על המתרחש, בין היתר ממקורות בתוך המשטרה. תחת החוק החדש יוכלו אותם עיתונאים למצוא את עצמם נרדפים על ידי גוף חקירה פוליטי ומוטה בגלל ידיעה חשובה שפרסמו.
לכן חשוב שבשלב הראשון, שופטי בג"ץ יקפיאו את כניסת החוק לתוקף בצו ביניים, וימנעו את שיבוש עבודת מח"ש בתקופת הבחירות. לאחר מכן, יש לבטל את החוק בכללותו. יש לקוות גם כי אם תקום ממשלה חדשה לאחר הבחירות, היא בכל מקרה תפעל לביטול החוק הזה ובמקום להחליש את מח"ש ולהכפיף אותה לפוליטיקאים, ידאגו לעגן בחוק את עצמאותה, ולחזק את יכולותיה.
פרופ' יניב רוזנאי הוא מנהל אקדמי-משותף במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן.
עו"ד גיל גן-מור הוא מנהל פרויקט חו"ד במרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן.
