הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) עורכת הבוקר (שני) דיון דחוף תחת הכותרת: "איומים על נבחרי ציבור - סכנה מיידית לדמוקרטיה ולשלטון החוק". זאת בעקבות שורת מקרים שבהם התקבלו מכתבים עם חומרים חשודים אצל שרים וחברי כנסת. פוגל הבהיר בתחילת הדיון את החשיבות בבחינת הנושא, טען כי "אין קצה חוט", ואמר כי "היו כבר מטורפים ששיגרו זיקוקים מעל בית ראש הממשלה - והיה גם מטורף אחד שירה בראש ממשלה".
ח"כ פוגל אמר כי "קיבלנו מכתבים עם פרטי בני המשפחה שלנו, הילדים שלנו, מספרי הטלפון שלהם, מי החברים שלהם, איפה הם מסתובבים - זה מטורף. זה פחד שאני לא יודע לתרגם אותו - לא שלי, אבל יש לי משפחה, יש לי ילדים, יש לי נכדים. אני מכניס אותם למסגרת האיום? אני לא שם אצבע מאשימה, אבל אין קצה חוט, אף אחד לא יודע מי עושה את זה. להשיג את כל הפרטים האלה עליי ועל ח"כים זה לא מישהו שעשה שימוש בצ׳אט GPT, זה קצת יותר עמוק".
לדבריו, "יש לנו חובה למצוא את מי שעשה את זה, לעצור אותו. מותר להפגין, אבל להגיע לרמה כזו של איומים זה כבר מחוץ למה שמותר ואסור במדינה דמוקרטית״. אחרי יו"ר הוועדה דיבר חבר הכנסת אושר שקלים מהליכוד, שאוים פעמיים: "כתבו פרטים של המשפחה שלי ומשפחה קצת יותר רחוקה, מספרי תעודות זהות ממש לפרטי פרטים, אין לי מושג מאיפה לקחו את זה", סיפר. "בפעם השנייה שזה קרה הילדים שלי מאוד נלחצו".
לדברי שקלים, "הגיעו ניידות משטרה, ובמקביל דיברתי עם משמר הכנסת, כיבוי אש ומד"א. הילדים שלי שאלו 'מישהו מאיים עליך? אל תצא החוצה'. אחרי שנתיים אין שום קצה חוט, זה לא עניין של מחדל, כנראה יש פה איזושהי יד מכוונת. לאן הגענו? לפני שבועיים הזמינו אותי לאירוע של עולים יוצאי איראן ואיך שאני עולה לבמה פתאום התחילו צעקות 'תחזירו את החטופים', פתאום מישהו התקרב ועלה לבמה ואמר 'אתה לא תדבר פה', שאלתי אותו 'מה תעשה לי?', הוא אמר 'אני אשחט אותך'. זו לא הייתה חוויה נעימה".
ח"כ אלי דלל (הליכוד) שהיה הראשון שקיבל מכתב איומים, אמר כי "המכתב שקיבלתי לא היה רק מכתב איום. המידע שמצוין בו גורם לך לא לישון בלילה. כתבו את השמות של הילדים שלי, של הנכדים שלי, של ההורים שלי, איפה הם גרים בתל אביב, זה פשוט מזעזע. זה גורם לך לחשוב 10 פעמים מה אתה עושה מפה. זה מסיט את כל מה שאתה עושה ורוצה לעשות כשליח ציבור, מול שמירה על בני המשפחה שלך. התפקיד של גורמי האכיפה הוא לשמור על שליחי הציבור כדי שנוכל לעבוד בשקט ובאופן שמנוטרל מהשיח המאיים".
דלל ציין כי "קיבלתי את המכתב השני לפני כחודש. יש לי מצלמות מחוץ לבית, לא הגיעו אפילו לקחת את החומרים מהמצלמות, היו יכולים להבין איך זה הגיע אליי. זה התפקיד של גורמי האכיפה. צריכה להיות פה פעולה אגרסיבית, רצינית, שתמצא את אותם אנשים שיראו וייראו". ח"כ שקלים תהה "אם היו שולחים את המכתבים לשופטים או לאנשים אחרים בצד הפוליטי, זה היה נמשך שנתיים?".
"היועמ"שית גורמת למרי אזרחי"
ח"כ טלי גוטליב, גם היא מהליכוד, האשימה את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ואת מתנגדי הממשלה שמפיצים "שקרים" המובילים לשיגור האיומים, ואמרה כי "אנחנו נמצאים תחת איומים כי משחירים אותנו על בסיס שקרים. כשמיארה אומרת שאנחנו בדרך לדיקטטורה, כשאומרים שהממשלה גורמת לזה, אז היועמ"שית שנחשבת כביכול נקיית כפיים - היא גורמת למרי אזרחי. צמרת מערכת המשפט משתמשת במעמד שלה כשהיא מפחיתה את מעמד הממשלה.
"כשאסתר חיות, פורקצ'ה, אהרן ברק, יצחק עמית והיועמ"שית אומרים את הדברים הללו - אל תתפלאו שאנחנו מקבלים איומים. ההשחרות הללו הן בכוונת מכוון. זה לא יעזור, אם צמרת השב"כ לא רוצה לשמור עלינו, אף אחד לא ישמור עלינו. קיבלתי מכתב לבית שלי ולא שמו מעקב על הבית, אז כנראה שאף אחד לא מנסה לעזור לי", הוסיפה.
ח"כ משה סעדה (הליכוד) הצטרף לטענותיה של גוטליב, ואמר כי "יועצת משפטית לממשלה שרואה סרטונים שתוקפים חברי כנסת ולא מורה לחקור - היא חלק מזה. הכתובת היא על הקיר, היא על הרכב, היא במכתב, היא בוואטסאפ, כולנו מרגישים ורואים את זה. תתעוררו!".
ניצב-משנה גלעד בהט, ראש מטה אח"מים במשרד לביטחון לאומי, אמר אחרי דברי הח"כים כי "החקירות בנושא מנוהלות בלהב 433, נעשות המון פעולות חקירה, הדרג הבכיר ביותר במשטרה מעורב, ואני לא יכול להיכנס לחקירות עצמן". הוא הוסיף כי "יש מאמץ מאוד משמעותי של משטרת ישראל, תחת ההגבלות והכלים הטכנולוגיים שניתן להשתמש בהם - כל הכלים שיש למשטרת ישראל מופעלים בנושא הזה".
לדברי בהט, יש גם אחריות לנבחרי הציבור: "כשאנשים מכל הקשת הפוליטית מרשים לעצמם להתבטא בצורה שרק מגבירה את גובה הלהבות, צריך שכל אחד ייקח את זה לתשומת ליבו". ח״כ גוטליב התפרצה באמצע דבריו, ואמרה כי "זה לעשות לנו גזלייטינג. אני איימתי על מישהו?". גם סעדה תקף: "אם אתם תתחילו לאכוף, לא יהיו דברים כאלה. אין אכיפה. משטרת ישראל לא עושה כלום, ואתה בא לפה ואומר לנו רק מילים ומילים".
פוגל דרש מהמשטרה לספק מידע על פעילותה בנושא, ובין היתר ביקש מנציגי המשטרה התייחסות לטענה של סעדה שלפיה הוא הותקף כשביקר באבן יהודה בחודש שעבר. גוטליב האשימה את השב"כ וטענה כי הוא אחראי לנושא, אך פוגל קטע אותה בקריאת "די, טלי" כמה פעמים, ואף איים לסגור לה את המיקרופון. לאחר מכן התפתח בחדר ויכוח, והוא הוסיף: "זה לא שוק פה".
רפ"ק מורן בייביץ ממדור חקירות במשטרה הבהירה בדיון כי כל תלונה שמוגשת למשטרת ישראל "מטופלת במלוא הרצינות", ופוגל דרש ממנה תשובות "ברורות יותר": "אני מבין שאת לא יכולה להתייחס באופן ספציפי, אבל תגידי לנו - מה נעשה? יהיה איזשהו קצה חוט? נעשה איזשהו צעד כדי לוודא שלא יורים בנו מחר? מי מבצע מעקב אחרי הסתות של יהודים נגד יהודים", אמר.
בייביץ אמרה מצידה כי אין בידיה את הנתונים: "קיבלנו את הבקשה אתמול וזה כרגע מה שיש". פוגל תקף: "לא יכול להיות שאחרי שנתיים של מכתבים, שנתיים של איומים והסתה, בסוף מי שאחראי על ההסתה זה אני? משהו לא טוב קורה במערכת הזאת, האש הזאת מתלהטת מיום ליום. אני רוצה לראות תוצאות - תני לי בנאדם אחד שנעצר בשנתיים. אפילו לא בנאדם אחד שנקרא לחקירה? משהו פה לא בסדר".
המכתבים שנשלחו, והאיום על רה"מ לפני שנתיים
יותר מ-20 מקרים כבר הועברו לבדיקת המשטרה על-ידי קצין הכנסת, אך נכון לעכשיו לא ידוע מי עומד מאחורי המכתבים. בכנסת גוברת הביקורת על מערכות האכיפה, וגורמים בקואליציה דורשים תשובות ברורות בנוגע לאופן הטיפול בפרשה, להליכי האכיפה ולמצב החקירה.
הסאגה הנוכחית החלה ביוני 2023, כאשר מכתב מאיים שהופנה לראש הממשלה בנימין נתניהו הונח על קברו של אחיו, יוני נתניהו, בתקופת ההפגנות הסוערות נגד המהפכה המשפטית. מאז נשלחו מכתבים בודדים נוספים לחברי כנסת מהליכוד, אך בחודשיים האחרונים נרשמה עליית מדרגה - ועשרות מכתבים חדשים, חלקם מלווים בקללות, סמלים מאיימים ואף חומרים חשודים, הגיעו לבתים הפרטיים וללשכותיהם של שרים וחברי כנסת.
7 צפייה בגלריה
יו"ר הוועדה פוגל. "איום ישיר על יסודות הדמוקרטיה"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בשבוע האחרון בלבד נשלחו מכתבים מהסוג הזה לשר הבריאות אוריאל בוסו, לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, ואתמול גם ליו"ר הקואליציה אופיר כץ. גורמים בקואליציה טוענים ל"אדישות ממסדית", ומוחים על היעדר מידע פומבי בנוגע למעצרים, כתבי אישום או שינוי נהלים בעקבות המקרים.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, הדגיש לקראת הדיון: "איומים על נבחרי ציבור אינם עניין פרטי של ביטחון אישי - אלא איום ישיר על יסודות הדמוקרטיה. כאשר נבחר ציבור אינו יכול לפעול בחופשיות - נפגעת זכות הייצוג, נפגעת חובת האחריות ונפגע שלטון החוק".
לדיון הוזמנו נציגים ממשרד ראש הממשלה, שב"כ, המטה לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, קצין הכנסת ונציגי הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות. פוגל ציין כי נציגי שב"כ סירבו להגיע לדיון כי "זה דיון פתוח ולא חסוי", והוסיף: "מה חשבתם?".
