ההתנגשות האחרונה אמש (שישי) בין ראש השב"כ רונן בר, שטען כי נדרש לספק "חוות דעת שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה של נתניהו במשפט", לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשיב כי "הדיון היה על מיקום העדות ולא על קיומה", הציפה שאלה חדשה-ישנה: מתי החל העימות בין השניים - שהוביל בסופו של דבר להודעת הפיטורים?
3 צפייה בגלריה
נתניהו, בנובמבר 2024, "שוחח עם בר ואמר שהוא מצפה להמשך עבודה משותפת"
(צילום: חיים גולדברג/פלאש, REUTERS/Ronen Zvulun)
נתניהו טוען: חקירת "קטאר-גייט" נועדה למנוע את פיטורי בר
(צילום: תקשורת ראש הממשלה)
לטענת ראש השב"כ, "ניכר כי הטעמים ל'חוסר האמון' מטעמו של ראש הממשלה החלו להיערם בחודש נובמבר 2024, יחד עם גיבוש מעטפת האבטחה ביחד לניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, התעצמו שעה שהעברתי את עמדתי במכתב עבור שרי הממשלה באשר לצורך בוועדת חקירה ממלכתית והחמירו עם הצגת תחקיר השב"כ, שבו, לצד פירוט הכשלים בתפקודו של שירות הביטחון הכללי, הוצג הצורך בבדיקה רחבה של ההקשר והמדיניות שבמסגרתה פעל השירות".
מנגד, בלשכת ראש הממשלה טענו כי "חוסר האמון בראש השב"כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל 7 באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן. היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב"כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב"כ נגועה בניגוד עניינים חריף".
מתי החל "אי-האמון" של נתניהו?
לפני שבועיים בלבד פרסם נתניהו סרטון שבו טען כי אי-האמון שלו בבר החל ב-7 באוקטובר, לאחר שהוא לא העיר אותו ו"גם לא העיר אחרים". אך הדבר לא בהכרח תואם דברים שאמר בעבר. כך למשל, ב-30 באוקטובר 2023, 23 ימים אחרי טבח 7 באוקטובר, נתניהו ביקר ביחידת הגדעונים (יחידה 33) במרכז הארץ, ושיבח את בר. "השב"כ, תחת ראש השב"כ, עשו ועושים עבודה נסתרת גדולה מאוד, גם בשילוב זרועות הביטחון האחרות וגם פעולה נסתרת שמצילה חיים כל הזמן. אני מצדיע להם", אמר אז נתניהו.
ב-5 בנובמבר 2024, פרסמה לשכת רה"מ שתי הודעות לעיתונות אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, כשברקע היו פרסומים לפיהם נתניהו מתכוון לפטר את ראשי מערכת הביטחון: הרמטכ"ל הרצי הלוי, שהתפטר מאז, ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע. בהודעה הראשונה שפורסמה באותו יום נכתב: "הפרסומים על כך שראש הממשלה מתכוון לפטר בכירים בזרועות הביטחון אינם נכונים והם נועדו לזרוע פירוד ופילוג".
כשעתיים לאחר מכן פרסמה שוב לשכת רה"מ הודעה רשמית שבה נכתב: "ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הערב עם הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד. ראש הממשלה אמר בשיחותיו עם ראשי זרועות הביטחון כי הוא מצפה להמשך עבודה משותפת יחד עם שר הביטחון החדש". באותם ימים למעשה לא דיבר נתניהו על הדחה או אובדן אמון.
הקשר למשפט נתניהו ול"סוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל"
במכתב ששלח לבג"ץ בעניין העתירות בנוגע לפיטוריו חשף אמש ראש השב"כ כי "נתניהו דרש ממני חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט. זה נתן את האות לטענת חוסר האמון. ראש השב"כ אינו 'משרת אמון' לא 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר".
3 צפייה בגלריה
בר טען שנדרש לספק חוות דעת לפיה המצב הביטחוני לא מאפשר את עדות נתניהו, רה"מ הכחיש
(צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
בנוסף, בר כתב כי "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה". בטור שפרסמו ב"ידיעות אחרונות" כתבו אתמול נחום ברנע וטובה צימוקי כי השימוש שנתניהו ביקש לעשות בכוח החשאי של השב"כ חסר תקדים. נתניהו דרש מבר לבצע בדיקות פוליגרף לשרים בחשד להדלפות מישיבות הקבינט, בר סירב. נתניהו דרש לגייס את השב"כ ואת הכלים המיוחדים שלו נגד המחאה, ובר סירב. אי-לכך, הליך ההדחה של בר הואץ.
בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות, ומסרו כי "הודעה זו רצופה בשקרים. הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל - דבר שמעולם לא היה".
בנוגע לעניין עדות נתניהו, הוסיפו: "ראש הממשלה שוחח עם ראש השב"כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה. ואכן, גורמי המקצוע בשב"כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולא במקום אחר. וכך אכן מתקיימים הדיונים".
הקשר בין פיטורי בר לתחקיר שב"כ ולפרשת "קטאר-גייט"
גם אתמול, כמו שכבר אמר בעבר, קישר בר בין החקירות הפליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה להחלטה על פיטוריו. "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק", כתב בר בתגובתו לבג"ץ.
סרטוני נתניהו על קטאר-גייט
(צילום: דוברות רה"מ)
עוד כתב בנוגע לפרשה: "מתפקידי לוודא כי האינטרס הציבורי המובהק, הנגזר מחומרת החשדות, שעניינו הגעה לחקר האמת בסוגיה רגישה, מורכבת וחשובה זו, ימומש. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני ביהמ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
מנגד, נתניהו טוען כי ההחלטה על פיטורי בר לא הגיעה בעקבות החקירות בפרשת "קטאר-גייט", אלא בדיוק להיפך. בסרטון שפרסם לפני שבועיים אמר רה"מ כי אי-האמון "הלך והתגבר" עד שהדיח אותו מצוות המו"מ לעסקת חטופים, בעוד המגעים שמתקיימים כעת תקועים. "כל זה קרה הרבה לפני פתיחת החקירה בעניין קטאר", ציין נתניהו. לדבריו, "חשבתי שהזמן הנכון להביא לסיום כהונתו הוא לאחר שיגיש לי את תחקירי השב"כ על מחדלי 7 באוקטובר".
הוא הוסיף כי בר ביקש לדחות את הגשת התחקיר פעמיים, אך ביום שבו אמור היה להגיש לאחר הדחייה הראשונה, ב-27 בפברואר, "בצירוף מקרים נדיר שאי-אפשר להמציא, היועמ"שית מודיעה על פתיחת חקירה בעניין קטאר". עם זאת, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה הדפה טענה זו, וקבעה שסדר האירועים היה הפוך: החקירה פורסמה לפני שהליך הפיטורים הואץ.
לבסוף, שב"כ פרסם את תחקיר השירות ב-4 במרץ, קצת פחות משבועיים לפני שנתניהו הודיע על פיטורי בר. בשב"כ האשימו את מדיניות נתניהו לאורך 15 השנים האחרונות - שהפכה את חמאס למפלצת טרור, וכתבו כי "הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס שאפשרו את היציאה למתקפה: מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטאריים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות; כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל; ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות; משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלו היו זרזים להחלטה לצאת למערכה".
באופן יוצא דופן, בשב"כ רמזו כי הדרך לחקר האמת עוברת בוועדת חקירה ממלכתית - ולא רק בתחקירים של כל ארגון. "הדרך לתיקון דורשת מהלך רחב של חקר האמת, וגם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני-מדיני, אחרת הכשלים יכולים לחזור גם בעתיד. הארגון כיום חזק, יציב, ערכי, צנוע ואף מקצועי יותר ממה שהיה ערב הטבח", נכתב.
גורמים בסביבת ראש הממשלה תקפו אז את בר, ומסרו כי הוא "מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה". בנוסף, אמרו: "ראש השב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד חמאס באופן כללי, ובאירוע 7 באוקטובר בפרט. הוא לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה. בנוסף, ראש השב"כ לא ראה לנכון להעיר בליל המתקפה את ראש הממשלה - ההחלטה הבסיסית והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת".
עם זאת, יש לציין, שב"כ כן העיר את מערכת הביטחון לאחר שזוהו הפעלת כרטיסי הסים ברצועה, מה שהוביל לדיון לילי עם אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן. גם ההתרעה שניתנה ב-03:00 לפנות בוקר הועברה משב"כ לעוזר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בדיון שקיים בר ב-05:00 בבוקר הוא הנחה להעביר עדכון לראש לשכת הרמטכ"ל ולמזכיר הצבאי של רה"מ, כך שלא הייתה כאן למעשה כל כוונה להסתיר מידע מנתניהו.
פורסם לראשונה: 22:45, 04.04.25
