המינוי של האלוף דוד זיני לראש השב"כ על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא צעד מתריס כלפי המערכת המשפטית, שמעמיד את זיני בפני דילמה לא פשוטה. זיני מודע היטב לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאוסרת בינתיים על נתניהו למנות ראש שב"כ בגלל ניגוד עניינים שבו הוא נמצא ביחס לשב"כ. זה מאלץ את מי שהיום הוא מפקד הגיס המטכ"לי להחליט אם הוא מציית לראש הממשלה או מודיע בנימוס לנתניהו שהוא מחכה עד שתיפתר התסבוכת המשפטית.
מתקבל רושם די ברור שנתניהו התכוון לבצע צעד מתריס נגד מערכת המשפט והוא אף רמז על כך במסיבת העיתונאים ביום רביעי בערב. בפני נתניהו הייתה פתוחה דרך לעקוף את היועמ"שית מפני שראש שב"כ הוא מינוי של הממשלה ולא של ראש הממשלה, ואם נתניהו היה מודיע שהוא אינו מעורב בתהליך ורומז לשריו מי האיש הרצוי לו, הם יכלו להחליט על כך בלעדיו ואז אולי היה נמנע העימות עם היועמ"שית.
אבל גם אז זיני צריך לעבור קודם דרך הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה, ולקבל את חוות דעתה לפני שהמינוי נכנס לתוקף. הבעיה היא שהוועדה הזאת, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, חסרה כרגע את נציב שירות המדינה ונציב ציבור נוסף, ובהרכב כזה הוועדה לא יכולה לדון במינוי ראש שב"כ.
בקיצור, עושה רושם שנתניהו השתמש באלוף זיני כאיל ניגוח של המערכת המשפטית. ראש השב"כ צריך לעבוד בצורה הדוקה עם היועמ"שית, שהיא גם התובעת הראשית, ועם מערכת המשפט בכלל. אבל זיני, אם יתמנה, ייכנס לתפקיד כשהוא בעימות עם המערכת המשפטית, אפילו אם העימות הזה יהיה מתחת לפני השטח, וזה דבר מאוד לא רצוי לגבי אדם שהוא אחד משלושת שומרי הסף של השירות הציבורי ומופקד על ארגון שיכול לאסוף מודיעין ומידע לא רק על מחבלים ומרגלים, אלא על כל אזרח בתואנות שונות ומשונות.
מה שבטוח הוא, שנתניהו הסב נזק תודעתי חמור לזיני בנסיבות המינוי, כולל העובדה שנתניהו לא נועץ ברמטכ"ל ולא הודיע לו מראש אלא "חטף לו אלוף מכהן" בלי לשאול אותו. זה מבטא זלזול ברמטכ"ל, שהוא הממונה הישיר על זיני. האלוף זיני הוא לוחם ומפקד שדה נועז, ערכי וללא ספק זכה בדין בתואר "התקפי". ב-7 באוקטובר 2023 הוא חש מביתו ברמת הגולן ונלחם במחבלים ליד קיבוץ מפלסים. הוא ללא ספק אמיץ וחותר למגע, אבל מודיעין, סיכול טרור וריגול נגדי הם מקצועות שצריך להכיר אותם מקרוב כדי, למשל, לאשר מבצעים או להחליט אם להקצות משאבים.
נתניהו: פסיקת בג"ץ שערורייתית, פוגעת בביטחון המדינה
(צילום: משרד ראש הממשלה )
לכן ההעדפה במינוי לראש השב"כ הוא מישהו מתוך הארגון שמכיר את העבודה, ולפעמים גם זה לא מספיק. למשל אחת הטענות כלפי שני ראשי השב"כ האחרונים, נדב ארגמן ורונן בר, היא ששניהם באו מאגף המבצעים ולא מהאגף "הערבי-סיכולי", שהוא עיקר עבודתו של השב"כ ובזכותו אנחנו יכולים לחיות ברמת ביטחון גבוהה גם בשכונה הרעה שבה אנחנו חיים.
לזיני אין ניסיון מודיעיני, אין ניסיון סיכולי ובנוסף לכך, בצה"ל הוא לא מילא תפקיד פיקודי אסטרטגי שמאפשר לו ראייה כוללת של הביטחון הלאומי ושל הפעלת גורמים רבים ביחד. זיני לא היה אלוף פיקוד ולא מפקד זרוע, כמו שהיה עמי איילון לפי ששמעון פרס מינה אותו לראש השב"כ. עמי איילון הפעיל ופיקד על זרוע הים ועל מערכות לחימה ועבד בהשקה מתמדת למוסד וכמובן לאגף המודיעין של צה"ל. לזיני אין ניסיון כזה ויעבור זמן עד שילמד. הניסיון הפנים-צה"לי שלו לא מכשיר אותו לעסוק בנושאים עדינים שהשב"כ עוסק בהם גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. ובתקופה של מלחמה, שלשב"כ יש בה תפקיד מכריע כארגון אוסף מודיעין, השב"כ צריך מישהו שייכנס לעבודה בריצה.
לזיני יש יתרון אחד שאין למ', סגנו של ראש השב"כ שהיה מועמד ראשון במעלה לתפקיד. הוא אינו סוחב את כישלון 7 באוקטובר על גבו. אבל מ' היה יכול להיות ראש שב"כ מצוין, דווקא משום שנכווה ב-7 באוקטובר והיה חלק מהמחדל. כמי שנכווה ברותחין, הוא ייזהר בצוננין, כמאמר הפתגם. לזיני, לעומת זאת, ייקח הרבה זמן עד שיבין מהו התמהיל הנכון בין מודיעין אנושי וטכנולוגיה בכל אחת מהזירות שבהן פועל השב"כ. בהיעדר רקע מקצועי בעבודת איסוף המודיעין, סיכול הטרור וסיכול הריגול, יהיה לזיני קשה מאוד להנחות את הדרגים המקצועיים בשב"כ, שזקוק כעת לניעור משמעותי בתחום הזה.
2 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה. בפני נתניהו הייתה פתוחה דרך לעקוף אותה
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
לא ראוי להתייחס לרכילות, אבל כל אחד מאיתנו יכול לפתוח את אתר צה"ל וללמוד על הרקע של דוד זיני ואז הוא יבין לגמרי למה נתניהו לפני פחות משנה החליט שהוא אינו רוצה בו כמזכיר צבאי, למרות שהרצי הלוי הרמטכ"ל הציע אותו. יש סיבה טובה לחשוש, אם לא יוכח אחרת, שזיני לא יראה בסיכול הטרור הלאומני היהודי משימה ראשונה במעלה ואפילו לא שנייה או שלישית.
כמעט כל ראשי השב"כ הקודמים לא היו "צבועים פוליטית". זיני כן, וזה בתקופה שבה הטרור היהודי ביהודה ושומרון הולך ונעשה אינטנסיבי, מבצע סיפוח דה-פקטו של השטחים באופן שעלול לדרדר אותנו למדינה דו לאומית עם רוב פלסטיני ומזיק למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. זיני הוא, כאמור, איש ערכי וסביר בהחלט להניח שהוא ימלא את תפקידו נאמנה כאזרח ישראלי שומר חוק. אבל הוא יצטרך לעמול קשה כדי לשמר את האמון ואת ההערכה שרוכש הציבור הליברלי-דמוקרטי-חילוני בישראל לשירות הביטחון הכללי ולעומד בראשו.
