הטענות הקשות מצד מדינות אירופה נגד ישראל, בעקבות המשך המלחמה ברצועת עזה והטענות למניעת סיוע ורעב, לא עוצרות. מי שממשיך להגביר לחץ על ישראל הוא נשיא צרפת עמנואל מקרון, שאמר היום (שישי) כי "אם לא תהיה תגובה למצב ההומניטרי בשעות או הימים הקרובים, ברור שנצטרך להקשיח את עמדתנו - ולהחיל סנקציות".
מקרון לא לבד. ב"וושינגטון פוסט" הסביר דיפלומט אירופי ש"חוסר שביעות הרצון גדל" - גם נוכח התמונות מעזה. "אנחנו ממשיכים לראות את התמונות הנוראיות משם - ומגיעים לסף של מה שאנחנו יכולים לסבול. וזו תחושה רחבה באירופה", הוא טען.
מקרון, שנאם בכנס בסינגפור, סיפר על ביקורו במצרים בחודש שעבר, אז הגיע לגבול הרצועה מהצד המצרי. "הייתי עם הנשיא א-סיסי באזור, וראיתי את מצוקת הפצועים בבתי החולים המצריים - וגם את אלה שהצליחו לעזוב בתקופת הפסקת האש. בתחילת מרץ זה נגמר. ראיתי שם את כל הסיוע ההומניטרי מכל רחבי העולם - שנחסם על ידי הצבא הישראלי", הוא אמר. "זה לא מקובל. צריך לספק מים, מזון ותרופות - ולאפשר את פינוי הפצועים. זה בראש סדר העדיפויות".
מקרון, שכבר הודיע על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית, אמר כי צעד כזה הוא "לא רק חובה מוסרית - אלא גם צורך פוליטי". צרפת מתכננת לקיים ב-17 ביוני כנס עם סעודיה באו"ם, שבה מתכננות שתי המדינות להציג "מפת דרכים" למדינה פלסטינית, ולדברי צרפת - היא אמורה גם להבטיח את ביטחון ישראל.
מי שהגיב למקרון בביקור בשא-נור, התנחלות בצפון השומרון שפונתה בהתנתקות, הוא שר הביטחון ישראל כ"ץ, שבא לשם עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן לאחר החלטת הקבינט להקים 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון. "זהו רגע היסטורי להתיישבות ביהודה ושומרון שיחזק אותה כחומת המגן של ישראל וגם יחזק את הביטחון באזור הזה. זוהי תשובה מוחצת לארגוני הטרור שמנסים לפגוע ולהחליש את אחיזתנו בחבל הארץ הזה - וזהו גם מסר ברור למקרון ולחבריו: הם יכירו במדינה פלסטינית על הנייר - ואנחנו נבנה כאן את המדינה היהודית-ישראלית בשטח", אמר. "הנייר ייזרק לפח ההיסטוריה ומדינת ישראל תפרח ותשגשג".
4 צפייה בגלריה
כ"ץ בשא-נור בצפון השומרון. "הנייר של מקרון ייזרק לפח ההיסטוריה"
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר החוץ הספרדי, חוזה מנואל אלברז, שארצו היא אחת המדינות הביקורתיות ביותר כלפי ישראל, אמר ל"וושינגטון פוסט" שבעיני עמיתיו האירופים, מה שהשתנה הוא "רמת האלימות", והתחושה שישראל מנהלת "מלחמה לשם המלחמה". הוא אמר כי "מדינות היו צריכות לראות - דברים שהם אפילו נגד האנושיות הבסיסית - מניעת מזון מאזרחים, תמונות נוראיות של תינוקות".
באיחוד האירופי אמרו שניסו להעביר מזון לרצועה במנגנוני הסיוע ההומניטרי אבל נבלמו. במנגנון החדש - עם מרכזי החלוקה של קרן הסיוע לעזה שזוכה לגיבוי אמריקני - הם מסרבים להיות שותפים. "רוב הסיוע שנשלח על ידי אירופה לא הגיע לאנשים", אמרה קאיה קאלאס, שרת החוץ של האיחוד. "אי אפשר להשתמש בסיוע ההומניטרי כנשק. היינו ברורים מאוד כשאמרנו שלא נתמוך בשום סוג של הפרטה של חלוקת הסיוע".
דיפלומט אירופי אחר שצוטט ב"וושינגטון פוסט" אמר שברור שישראל מרגישה לחץ, בגלל הצעדים שהיא מנסה לנקוט נגד הליך הבדיקה של הסכם האסוציאציה מצד האיחוד האירופי. הבדיקה אמורה לבחון אם הטענות להפרות זכויות אדם מפירות את ההסכם בין האיחוד האירופי לישראל, ובחודש הבא אמורות להתקבל התוצאות.
אותו דיפלומט אירופי הודה שכמה מהמדינות החברות באיחוד רואות בבדיקה "איתות פוליטי", אבל הבהיר שאם ממשלת נתניהו לא תשנה כיוון - "ימשיך לגדול הלחץ מצד האזרחים שנעשה משהו".
4 צפייה בגלריה
הרס אחרי תקיפת צה"ל בבית ספר בעזה ששימש כמפקדה למחבלים
(צילום: AP Photo / Jehad Alshrafi)
שר החוץ של בלגיה, מקסים פרבו, טען השבוע כי "זה נראה מאוד כמו רצח עם. אני לא יודע אילו זוועות נוספות צריכות להתגלות לפני שהביטוי הזה יהיה בשימוש". פרבו קרא לסנקציות, אבל הודה שתידרש תמיכה נוספת - מצד מדינות שלא בהכרח חולקות את הדעה הזו.
האיחוד האירופי, גוש של 27 מדינות, לא צפוי להצליח לגבש קונצנזוס כדי לנקוט צעדים דרסטיים - לאור הפילוג בין המדינות החברות בו. הונגריה מחזיקה בעמדה פרו-ישראלית ברורה, ומן העבר השני אירלנד - שמביעה תמיכה חד-משמעית בפלסטינים. צעדים כלכליים חלקיים עשויים אולי לעבור בהצבעת רוב, אבל הפסקה מלאה של היחסים עם ישראל אינה אפשרית - כי היא דורשת קונצנזוס.
לפי קרן הסיוע לעזה (GHF), האחראי על חלוקת הסיוע ההומניטרי, בארבעת הימים האחרונים חולקו 2.1 מיליון ארוחות. היום חולקו 5,760 מארזים באתר אחד בדרום הרצועה. הסיבה לכך שהיום פעל רק מרכז אחד היא ניסוי וטעייה בהתמודדות עם הקהל. הכוונה הייתה להעמיס כמות גדולה לאתר אחד, אבל בשל קושי בהגעה של המשאיות לאתר זה לא קרה בפועל.
