שר החוץ גדעון סער ואנשי משרדו ניהלו בימים האחרונים מגעים אינטנסיביים מתחת לרדאר למניעת כינוס אנטי-ישראלי באו"ם שאמור היה להתקיים מחר (שישי) בשוייץ ולהסתיים בהחלטות ובמנגנונים שיכפישו את ישראל. בעקבות מאמצים רבים המבצע הצליח, והערב הוחלט על ביטול הכינוס לאחר שמדינות רבות החליטו כי לא ישתתפו בו.
1 צפייה בגלריה
שר החוץ גדעון סער בפורום העליון לניהול יחסי ישראל-האיחוד האירופי בבריסל
שר החוץ גדעון סער בפורום העליון לניהול יחסי ישראל-האיחוד האירופי בבריסל
גדעון סער. "
(צילום: שלו מן)
הכינוס בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני אמור היה להתקיים בפעם הרביעית, כשטקסט ההצהרה המסכם צפוי היה לכלול אלמנטים המציגים את ישראל באור שלילי - ללא התייחסות לכך שישראל היא מדינה דמוקרטית שנלחמת נגד ארגון טרור.
בנוסף הוא אף היה צפוי לגבש החלטות אנטי-ישראליות שאויבי ישראל היו משתמשים בהן בפורומים בינלאומיים. במקור, הכינוס אמור היה להתקיים רק על מקרים כלליים הקשורים לאמנת ז'נבה ולא על אירועים נקודתיים. למרות זאת, עד היום שוויץ (שאמונה כל כינוס המדינות) כינסה את המדינות החתומות שלוש פעמים, ובכל פעם הכינוס היה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
שר החוץ, בהשתתפות אגפים שונים במשרדו, שגרירות ישראל לאו"ם בז'נבה ונציגויות ישראל בעולם - פעלו במטרה ליצור קואליציה עם מדינות ידידותיות ולרתום מדינות רבות ככל האפשר שיימנעו מהשתתפות בכינוס.
ביטול האירוע הוא הישג מדיני משמעותי שמנע מפגש מוטה - שאמור היה לנגח את ישראל ולייצר החלטות אנטי-ישראליות ויצירת מנגנוני המשך שאמורים להמשיך להכפיש את ישראל.
אמנת ז'נבה עוסקת בהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה. היא מורכבת למעשה מארבע אמנות העוסקות במתן טיפול רפואי לפצועים, כולל לחיילי האויב, בתביעה להתנהגות הוגנת עם שבויים ובחובה להגן על אזרחים.
האמנה המגדירה את המעשים המותרים והאסורים במלחמה מתבססת על שתי הנחות סמויות. ההנחה הראשונה היא שהצבאות הלוחמים יהיו בעיקר צבאות של מדינות לאום, שלהן יש אחריות מדינתית ומחויבות להסכמים בינלאומיים. ההנחה השנייה הייתה קיומה של הדדיות מלאה.