תחקיר המודיעין בעקבות מחדל טבח 7 באוקטובר חשף את מה שישראל פספסה לכל אורך הדרך, והחל, בפועל, בבחירות להנהגת חמאס בסוף 2016, בסיומן יחיא סינוואר ניצח, וכך גם תפיסתו הרדיקלית יותר מבכירי ארגון הטרור בחו"ל – להוציא את תוכנית המלחמה היזומה נגד ישראל בפועל כדי למוטט את הישות הציונית, או לכל הפחות לפגוע בה קשות.
"מבצע צוק איתן מסתיים עם ההבנה אצל סינוואר שתוכנית ההתקפה תצליח רק אם היא תחל בהפתעה מוחלטת, וההשתלטות שלו ושל חבורתו מרואן עיסא ומוחמד דף של עזה בתחילת 2017 מחזקת זאת", גורס התחקיר המלא שמפרסם הערב (חמישי) צה"ל על אודות הכשלים במתקפת הטרור לפני יותר משנה וארבעה חודשים ובשנים שקדמו לה. התחקיר מתפרסם כחלק מתחקירי הליבה של צה"ל - בזמן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק. על אף הכשלים הקשים, ולמרות כל המחדלים שנמצאו - מסקנות אישיות אין, ואת ההדחות והצעדים הפיקודיים משאיר הרמטכ"ל למחליפו, אלוף אייל זמיר.
עוד צוין בתחקיר: "ב-2017 מתחילות מחאות חמורות נגד חמאס בתוך עזה, וכך סינוואר פועל למען האזרחים, ובמקביל מתחיל את הפגנות הגדר נגד ישראל, שמסתיימות בהסדרה. המודיעין לא הבין שכך חמאס מרגיל את ישראל לתפיסה שפניו להסדרה, כשבתוך עזה מתגבשת התוכנית לשבירת אוגדת עזה".
לאחר מבצע צוק איתן ב-2014, חמאס גם הקים, לראשונה, מטה כללי עם מפקדי חטיבות והנהגה מצומצמת של הזרוע הצבאית בראשות דף. ראאד סעד, ראש אגף המבצעים הראשון בחמאס, הוגה בפועל את תוכנית הפלישה העל-קרקעית, ללא מנהרות בכלל, כאילוץ בגלל הקמת המכשול התת-קרקעי על-ידי ישראל. רק שנתיים לאחר מכן, התוכנית הזו, "חומת יריחו", מגיעה לידיעת אגף המודיעין (אמ"ן), אך נתפסת כרעיון חזוני בלבד.
על בסיס התוכנית מוקמים גדודי הנוחבה, הכוח המובחר של חמאס, עם עתודה לכל גדוד שמושלמת ב-2019. המודיעין שיצא מעזה במהלך התמרון אשתקד חשף את גודל הפספוס המודיעיני: כבר ב-2017 תוכנית הפלישה כללה שידורים ישירים מתוך הקיבוצים והמוצבים שייכבשו, הטעיות וכיבוש סמלי שלטון אסטרטגיים בדרום כתחנות כוח ומשטרה, והגעה לערים כבאר שבע, אשדוד ואשקלון. בתוכנית נקבע כי באופקים יש להרוג לפחות 600 אזרחים - בפועל נרצחו בעיר 33 בני אדם.
התוכנית עוברת בשלב מסוים להאטה שנמשכת שנתיים בגלל פרוץ מגפת הקורונה. חמאס מחליט בשלב זה להסיט משאבים מאימוני הנוחבה לטובת הטיפול במגפה. מיעוט התרגילים בתקופה זו מרדים עוד יותר את ישראל.
חומרי המודיעין שנאספו מעזה במהלך הפעילות מול מחבלי חמאס בשנה האחרונה, גילו שכבר ב-2016 תוכנית "חומת יריחו" כללה אלפי מחבלים עם שישה גדודים שיפלשו לישראל. התוכנית שהתגלתה שנתיים לאחר מכן באמ"ן לא הוצפה מתוך ראייה שלא מדובר ברעיון ממשי. "התוכנית הזו נדחקה ב-2019, באחת מהערכות מצב המודיעין תחת הבנה שהיא לא סבירה", גילה התחקיר.
התחקיר מצא כי ההונאה האסטרטגית של חמאס התגברה בשנתיים שקדמו למלחמה, כאשר ארגון הטרור נשך שפתיים בסבבי ההסלמה עם ישראל והותיר בזירה את הג'יהאד האיסלאמי לבדו. בעזה סברו במאי 2022 כי מדובר בעיתוי הנכון להפעיל את תוכנית המתקפה, ולכן חמאס צריך ליזום את המהלך כדי להשיג אחת משלוש מטרות, מהקטנה ועד לגדולה, לכל הפחות: שינוי מאזן ההרתעה עם ישראל, שחרור הגדה, והשמדת ישראל כמדינה אם בעלות הברית בראשות חיזבאללה יצטרפו למתקפה.
6 צפייה בגלריה
ראשי אמ"ן מתקופת "שומר החומות" ועד 7/10, מימין: כוכבי, הלוי, הימן וחליוה
(צילום: יאיר שגיא, דובר צה"ל, מוטי קמחי)
בדיקת הממצאים במסגרת עבודת מחקר מקיפה מצאה כי המהפכה המשפטית והמחאה נגדה שקדמו למלחמה לא היוו שיקול דעת בחמאס לעיתוי הפלישה. המודיעין הישראלי פספס שתי כוונות קודמות של חמאס להוציא לדרך את תוכנית "חומת יריחו" - בחגי תשרי 2022 ובליל הסדר של פסח 2023. בלילה זה, בין 5 ל-6 באפריל 2023, התארח הרמטכ"ל הלוי במוצב כיסופים שבעוטף עזה, העביר את סעודת החג בחדר האוכל שבו נפלו לוחמים ב-7 באוקטובר, ואף ישן בבסיס.
בחטיבת המחקר, שאמורה לנפק התרעות אסטרטגיות למלחמה, פספסו לפחות 10 סימנים מעידים בשנתיים שקדמו למלחמה. כך למשל לא פירשו נכון באמ"ן אפילו סדרת טלוויזיה שהפיק חמאס, "אגרוף החופשיים", שסצנות בו הזכירו את זוועות 7 באוקטובר. הסיבה המשוערת בתחקיר לכך שחמאס דחה את שני מועדי תחילת המתקפה שקבע תחילה, נוגעים לרצון להשים ברגע האחרון עוד כשירויות לכוחות הנוחבה שלו.
"בחמאס הבינו שהם ב-85% כשירות מבצעית לנוחבה בסוף 2022 ולאורך 23', ובתיק אחד הפעילים מצאנו הטבעה של המועד המקורי להפעלת חומת יריחו, תשרי 2022", נקבע בתחקיר. "גילינו בדיעבד שחמאס התייחס לשנת 22' כשנת ההזדמנויות הגדולות.
החלטה אסטרטגית חשובה מבחינתו שקיבל, כשהפעולה הקרקעית של צה"ל בעזה בעיצומה, היא להסיג את רוב כוחות חמאס לערי העקורים בדרום הרצועה, כדי שהזרוע הצבאית לא תתמוטט. כמו כן, סינוואר רצה לשמור גם כמה שיותר אמצעי לחימה, מתוך הבנה שצה"ל על כל אוגדותיו ימחץ את חמאס כאשר עזה היא הזירה הקרקעית העיקרית ולמעשה היחידה.
כפי שנחשף השבוע ב-ynet, מאז ההכרזה על הפסקת אש במסגרת עסקת החטופים הנוכחית, ההחלטה שקיבל אז סינוואר השתלמה - חמאס מצליח להתאושש עם יותר מ-10,000 מחבלים רשומים שהיו לו ב-6 באוקטובר 2023, ורבים מהם חזרו לצפון הרצועה.
פלישת מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר
(צילום: רויטרס)
בחודש שקדם לטבח, חמאס מחדש את מחאות הגדר כסימן נוסף להונאה וניסיון לשפר את תנאי ההסדרה כביכול. ביממה שקדמה לפלישה יש שקט מוחלט בגבול, ללא שום הפרת סדר, וגם זה לא מפורש באמ"ן כאקט חריג שאמור להחשיד. הרף האחרון שמציב סינוואר כמטרת המלחמה היזומה של חמאס: בין מכה קשה לישראל למיטוטה וקץ הישות הציונית.
בתחקיר נקבע: "ליבת הכישלון של חטיבת המחקר בייעודה להעניק התרעה למלחמה יזומה מתבססת על הפער שהלך וגדל בין הבנת המציאות למה שקרה בפועל. סוגיית ההפתעה של האויב לא הייתה במקום מרכזי בחשיבה של חטיבת המחקר לצד מרכיבים מדיניים וצבאיים שגרמו למערכת שלמה של תפיסות שגויות.
"חטיבת המחקר לא עזרה למקבלי ההחלטות להבין שגישתם שגויה, ולא מתוך 'ברבור שחור, כי הייתה לחטיבת המחקר יכולת להבין אחרת. נוצר פער עצום בהבנת חמאס. היה כאן כשל מודיעיני מחקרי קלאסי מהסוג שכתבו עליו ספרים אחרי פרל הארבור, ברברוסה ויום הכיפורים, אבל אז לא הייתה את מהפכת המידע שהציפה גם את אמ"ן, וגבולות האחריות היטשטשו כך בין מודיעין אוגדה ופיקוד לבין יתר גופי המודיעין".
אף על פי שהתחקיר שהוצג לעיתונאים התמקד בחטיבת המחקר באמ"ן ולא ב-8200 שזכתה לפטור מביקורת ציבורית בהיבט זה. בצה"ל מדגישים את חלקה הענק של יחידת האיסוף הענקית של האגף בכישלון 7 באוקטובר: "לא עקבו אחר שיחות והפעלות מכשירי קשר, והעיוורון של 8200 על מה שקרה ברצועת עזה התעצם ביממה שקדמה למתקפת חמאס, ונמשך אפילו ביממת 7 באוקטובר עצמה".
"הסתכלו על חמאס בהערכת חסר"
התחקיר גם מאשים את חטיבת המחקר בעשרת האיתותים וההזדמנויות שהוחמצו לחשוב אחרת בשנים שקדמו למתקפת הפתע - מעליית סינוואר לשלטון חמאס ב-2017, ועד לתוכניות הפלישה והיעדר זיהוי תחושת המסוגלות הצבאית בחמאס: "ליקויים בתרבות הארגונית ובשיטת המחקר שיצרו הטיות, הקשו על ההבנה, בנוסף לכישלון איסופי וכשלים שראינו אפילו אחרי 7 באוקטובר בעוד זירות.
"ישראל ראתה בחמאס תנועה פרגמטית שניתן לעשות איתה עסקים, באמ"ן הסתכלו על חמאס בהערכת חסר, התמקדו יותר במערך הרקטי שלו, ושבעצם סינוואר טעה כשישב על הכורסה בעיי החורבות אחרי מבצע שומר החומות".
אף על פי שהנושא עדיין בתחקיר, כמעט אין חולק באמ"ן שישראל נפלה בפח בשלושה רבדי הונאה שחמאס הציב מולה: אסטרטגית, כאילו פניו לשקט כלכלי והסדרי; אופרטיבי, בהטעיות הרבות כשעשה בגיבוש ותכנון תוכנית "חומת יריחו"; טקטית, באופן שבו הפעיל בסוף את התוכנית מבלי שאמ"ן זיהה זאת לפני.
המידע החדש שהגיע לאמ"ן ב-22' על "חומת יריחו", כשהתוכנית כבר הייתה ברת מימוש, לא סייע: באמ"ן לא מצאו את "ההיגיון שבשיגעון", המהלך שיביא לרעידת אדמה. התחושה והתרבות באמ"ן הייתה ש'אנו יודעים הכול'". שתיים מהקצינות המתוחקרות הודו: "היה לנו קשה להשתכנע. ראינו שורות מסוימות והתקשינו לקרוא אותן".
אוגוסט 24: דברי ראש אמ"ן היוצא אלוף חליוה בטקס סיום תפקידו
(צילום: דובר צה"ל )
התחקיר קבע בצורה חד-משמעית שלא הייתה ספקנות נדרשת באמ"ן ובפרט לא בחטיבת המחקר, שפעלה לפי שיטות שלא חיפשו בכלל סתירות לתפיסות הקיימות: "באמ"ן חיפשו רק הסברים ואישושים לכל מיני סימנים מחשידים כדי שיתאימו לתפיסה, נוסחאות גישור למציאות, על איך יקבלו פרסים ואיך יקדמו אנשים. נוצרה אשליה של ודאות, תפיסה שגויה של עליונות מודיעינית, כחלק מההבנה בישראל שאויבינו נחותים, שהמידע הרב גם ככה הופך את האויב ל'שקוף' בפנינו וזה יצר ממש תחושת כזב.
"הניסוחים בחטיבת המחקר לא היו ברורים כאשר דיברו על מוכנות האויב בעזה, השתמשו במושגים מעורפלים, נמנעו מתחקור טעויות וכשלים, והיה שיבוש של ממש בחלוקת התפקידים בין מודיעין מבצעי למודיעין לטובת מידעניות. כך נשמרה הקונספציה והיה קושי לערערה". התחקיר קובע שגישה זו באמ"ן נבעה בכלל מקונספציה של המדינה, על כך שאויבינו נחותים מאוד, ישראל תמיד עליונה במזרח התיכון, ואויבנו, אם בכלל, רק יגיבו ולא ייזמו.
התחקיר קבע כי באמ"ן היו פערים גדולים בהכרת האויב: לא היה מעקב ממשי אחר התקשורת הגלויה ברצועת עזה ואחרי הרשתות החברתיות, לאחר שמחלקת "חצב" באמ"ן נסגרה לפני כמה שנים. בעיקר לא הבינו או הכירו באמ"ן את תרבות ושפת האיסלאם הקיצוני, כרכיב קריטי במקצועיות החוקר.
"העדיפו שתהיה הרמוניה וסנכרון בתוך אמ"ן, בלי ויכוחים", צוין בתחקיר. "תפיסת המחקר גרסה שיש להבחין בין יכולות האויב לכוונותיו. מצאנו באחת המנהרות חוברת הפעלה מבצעית שלמה של חמאס שרובה שולבה בפסוקים מהקוראן".
האזהרה בשורה התחתונה של התחקיר: "התיקונים לא יקרו מהחלפה של בכיר כזה או אחר או בהקמת מדור או ענף חדש. נדרש שינוי רוחבי באמ"ן". ראש אמ"ן החדש, אלוף שלומי בינדר, שאימץ את ההמלצות, משנה את מודלי ההתרעה, ובצה"ל מתכוונים גם להוסיף תאי התרעה לדרג המטכ"לי, כתוספת לקיים. בנוסף, יחידה 504, שהפסיקה לגייס סוכנים מעזה לפני עשור וחצי כמדיניות באמ"ן שהפקירה את זירת ה"יומינט" (מודיעין אנושי) לשב"כ, הוכפלה כבר מתחילת המלחמה ותגדל עוד בהמשך.
אלוף בינדר קבע בסיכום התחקיר מבחינתו כי שיטת המודיעין העצימה הטיות רבות, לצד פערים מקצועיים גם אצל קציני מודיעין; לא נעשה מחקר צבאי טוב על חמאס למרות שהוא הוגדר בצה"ל כצבא ולא כארגון טרור; ההיכרות העמוקה עם האויב נשחקה ותפיסת האיסוף על עזה הייתה לקויה וצרה, תוך התבססות יתר על טכנולוגיה.
בהתאם לכך מוקם באמ"ן מרכז "אוסינט" (מודיעין גלוי) למעקב אחר התקשורת הגלויה של האויב. עוד ציין בינדר בסיכומו כי נוצר חוסר איזון בתפקידי אמ"ן כרכיב מטריד מאוד, ושאמ"ן תפס חלק מרכזי מדי בהפעלת הכוח של צה"ל, בעיקר בתקיפות המב"מ (המערכה בין המלחמות) "היוקרתיות והמרתקות" על-חשבון איסוף שיטתי וסיזיפי בעבודות מחקריות על אויבינו, גם אם אין בהן סיפוק מיידי. לפי בינדר, "גם יותר אנשים באמ"ן נמשכו לטכנולוגיות מאשר לתפקידי מודיעין בסיסיים וקלאסיים, במצב שיצר חוסר איזון".
החשיפות של ynet ו"ידיעות אחרונות" בסוגיות המחדל
באוקטובר בשנה שעברה חשף פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות" נדב איל מסמך סיכום ישיבה מ-27 ביולי 20' של תת-אלוף ירון פינקלמן, אז ראש חטיבת (רח"ט) המבצעים וכיום מפקד פיקוד הדרום. כותרת המסמך הייתה: "העמקה מודיעינית 'חומת יריחו' - סיכום רח"ט המבצעים". החטיבה אחראית בין היתר, להיערכות והכנת תוכניות אופרטיביות למלחמה, כמו גם הפעלת כוח ותיאום. המטרה של הדיון לפי המסמך – מענה אופרטיבי לחומת יריחו.
הסיכום של פינקלמן קבע: "בבסיסה, תוכנית 'חומת יריחו' מסמלת מעבר למאמץ התקפי רחב היקף בשטח ישראל, כחלק מהפקת הלקחים בחמאס מאירועים קודמים". הקצין הבכיר אמר שאם הרעיונות האלה ימומשו ולו באופן חלקי, יש "פוטנציאל נזק משמעותי". לפי אותו סיכום, נתן ראש חטיבת המבצעים משקל ראוי לתוכנית והבין כי חמאס מבצע שינוי אסטרטגי.
באורח מבריק, פינקלמן ניתח אז היטב כי "בהיעדר אלמנט ההפתעה, תוחלת ההצלחה של התוכנית נמוכה מאוד". ואיך תהיה הפתעה כזו? בשני מצבים, הוא קובע. אם חמאס יקדם היערכות ויציאה למתקפה בחסות תרגיל, "בדומה למלחמת יום הכיפורים" (זה נכתב במפורש!), או במקרה של פרשנות שגויה למעשי ישראל.
פינקלמן מנה אז צעדים לביצוע – "להיערך לתוכנית כתרחיש אפשרי במסגרת לחימה", ולבדוק מול פקודות לעת חירום, כדי לבחון אם יש מענה נדרש. בפרט, ציין אז פינקלמן, צריך לבחון איך להתמודד עם אירוע של פשיטה המונית לישראל "בתרחיש של לחימה בשתי זירות במקביל".
המסמך העלה כמה שאלות מטרידות. בסוף 2022 פינקלמן עזב את התפקיד, יצא ללימודים בחו"ל וחזר בהמשך לתפקיד מפקד פיקוד הדרום. באורח ברור, הוא הבין את האיום המדובר. האם מחליפו דאז, ראש אמ"ן הנוכחי שלומי בינדר, עשה משהו עם כל זה? עם כניסתו לתפקידו "חומת יריחו" לא הוצגה לו כלל. איך ייתכן שפיקוד הדרום לא עסק בתוכנית הזו? איך פינקלמן לא דחף את הנושא כאשר הגיע לפיקוד הדרום, אם הכיר אותו כה טוב?
במרץ 2024 חשף פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן פרטים על אודות הכישלון בזיהוי הסימים. בפרסום אז צוין כי אדם שבקיא בפרטי "פרשת הסימים" ייעץ לפרסמה. באמ"ן הבהירו שיצנזרו כל ניסיון כזה, אך מערכת הביטחון לא הצליחה לבלום את הקונספירציות ברשת, שנועדו להרחיק אז את האחריות מהקבינט המדיני-ביטחוני.
בסעיף 9 לרשימת הציוד עבור צוות מחבלי הנוחבה שיועד לכבוש את קיבוץ מפלסים נכתב: "טלפון סלולרי לצורך תקשורת", ותחת מספר פריטים צוין - שלושה. בסעיף 10 נכתב: "טלפון סלולרי לצורך תיעוד". תחת מספר פריטים - אחד.
עשרות החוליות השונות של חמאס שחדרו לישראל אחרי פריצת המכשול היבשתי ב-7 באוקטובר, החזיקו כל אחת תוכנית כזו - מפורטת, ספציפית וממודרת מכל שאר התוכניות, נוגעת ישירות ביעד, כיצד להגיע אליו, מהם סידורי השמירה, את מי צריך לרצוח ואת מי צריך לחטוף וכו'.
המשותף לרוב הפקודות: טלפונים להתקשרות וטלפונים לתיעוד. חלק מאלה בקבוצה הראשונה וכל אלה בקבוצה השנייה צוידו בסים ישראלי חדש, שהופעל רק כמה פעמים בעבר ולזמן קצר מאוד. הטלפונים של התיעוד, המכשיר עצמו, היה חדש לחלוטין.
הסימים הישראליים נועדו לשרת כמה מטרות. הראשונה - מרגע הפלישה למנוע ניטור בידי המודיעין הישראלי שסביר להניח שיתמקד, אם יתמקד, במספרים פלסטיניים המופעלים בידי חברות פלסטיניות ברצועה. השנייה - לאפשר תקשורת גם מהאזורים המרוחקים יותר מהגדר, שם הקליטה של אותן חברות תיחלש מאוד ואף תיעלם. השלישית - הטלפונים המיועדים לתיעוד איפשרו העברה של סרטים ותמונות בנפח גדול בהתבסס על הרשת הישראלית, דור 4, ולא הפלסטינית, שישראל לא איפשרה את השדרוג שלה מעבר לדור 2.
במילים אחרות, חמאס, שביקש לתעד את זוועות 7 באוקטובר והורה לאנשיו להעביר את הסרטים מיד לחללית האם ברצועה (שם הם נערכו במהירות וביעילות ושוגרו לתוך מרחב הרשת החברתית כדי לשבור את חוסנה של החברה הישראלית), נדרש לרוחב פס הרבה יותר גבוה מזה המקומי.
במערכת הביטחון וקהילת המודיעין היו נאיבים. כמה ימים אחרי מתקפת 7 באוקטובר שוחח עם כמה גורמים בכירים בביון הישראלי אדם הבקיא במידע שהושג ובזה שלא הושג על-ידי קהילת המודיעין הישראלית על אודות חמאס, בהחלטות שהתקבלו על בסיסו ובאלו שלא, בימים, בשבועות ובחודשים שלפני ההתקפה.
הוא ייעץ להם כאמור לפרסם באופן יזום, מסודר ושוויוני בין כלי התקשורת שתי פרשיות שטיפול אחר של מערכת הביטחון בהן, בזמן אמת, היה יכול לשרטט היסטוריה שונה לחלוטין: פרשת "חומת יריחו", תוכנית הקרב של חמאס ושרשור המיילים של ו', נגדת המודיעין מבסיס ירקון של 8200 בעקבותיה, ומכלול ההתרעות שהגיעו במהלך הלילה האחרון לפני המלחמה אך פורשו באופן מוטעה, מה שהתברר כטעות קטלנית.
שומעיו קפצו בבהלה. חס וחלילה, אמרו, הפרשיות הללו הן אבני חושן, הסודות הכמוסים ביותר של המודיעין הישראלי, נוגעות ליכולות של אמ"ן ושב"כ. ברור שלא נפרסם אותן מרצוננו, ואם מישהו ינסה, אנחנו נפעיל את הצנזורה הצבאית וכל אמצעי אחר כדי לעצור אותו.
ראשית, אמר האיש, בקרוב צה"ל יפלוש לעזה, וחמאס, אם ימשיך בכלל להתקיים כארגון צבאי ברצועה, ישתנה לחלוטין. אין לדעת איך כל זה ייגמר, אבל ברור ששיטות האיסוף והמבצעים החשאיים יהפכו ברובם ללא רלוונטיים. אבל בעיקר, הוא אמר להם, זה ממש לא בידיים שלכם. זו מלחמה לא רק בין ישראל לחמאס. מהר מאוד תתחיל גם המלחמה בתוך מערכת הביטחון בשאלת האחריות ובמקביל לה, ובאופן גדול ועוצמתי יותר, המלחמה של הדרג המדיני לחלץ את עצמו מקשר למה שאירע. יש הרבה אנשים, בשני העולמות, שמסתובבים כולם עם חמאה על ראשם. בסוף הרבה מידע עומד לצאת החוצה. שתי הפרשיות הללו ימצאו גם הן את דרכן אל האור.
באופן יותר ממוקד, האיש העריך כי פרשת הסימנים המעידים בלילה האחרון לפני התקפת חמאס, ובמיוחד עניין כרטיסי הסים הישראליים, תתפרסם באופן מסולף, שיציג את קהילת המודיעין הישראלית כמי שלא פעלה גם כשידעה היטב כי עשרות ואולי מאות אנשי נוחבה הדליקו את הטלפונים הישראליים שלהם ועומדים לתקוף. האשמה, העריך, שתקבל הדהוד ברשת החברתית ולפיו ראשי הקהילה והצבא שיתפו פעולה והיו מתואמים עם חמאס. בדיעבד האיש צדק אפילו בהערכה שלו היכן יתפרסם הסיפור.
"פרשת הסימים" כפי שהיא כונתה אז נודעה בימים ובשבועות שלאחר מכן לכמה עיתונאים שניסו לפרסם אותה בישראל, אך נתקלו באותה חומה צפויה של הצנזורה הצבאית. לבסוף היה זה ערוץ 14 שפרסם וריאנט על הידיעה, כאילו בחצות הלילה החליפו 1,000 מחבלי נוחבה את הסים בטלפון שלהם לישראלי, וכי הדבר דווח לרמטכ"ל אך זה לא עדכן את הדרג המדיני.
הפרסום, שבצנזורה אמרו אז שנחשפו אליו כמו שאר הציבור, הנכון חלקית (לא 1,000, לא החליפו, לא בטלפון שלהם), זעזע בכירים ו"השיל ממני את השאריות האחרונות של התמימות שעוד נותרו בי כי כולנו למען מטרה אחת", כדברי אחד מהם. ומהר מאוד, כצפוי, הסתחרר ברשת הספין שלא דן בטעות נוראה בשיקול דעת אלא עוסק בפעולה בזדון של הדרג הצבאי והמודיעיני העליון כדי להכשיל את הממונים עליו. הספין הזה, כך נראה, שירת שתי מטרות במקביל. הראשונה: להסית כמה שיותר אנשים להאמין כי צמרת צה"ל ושב"כ היו שותפים במעשה או במחדל לתכנון ולביצוע התקפת חמאס.
השנייה: להסיט את תשומת הלב של הציבור ולמקד אותה במה שהתרחש באותו לילה, שהוא אכן רצף טעויות שיירשמו לדיראון עולם על מערכת הביטחון שכשלה בהסתכלות על המכלול ולא הבינה את המתרחש - שחמאס עומד לפלוש לישראל. זהו עניין חשוב ביותר שצריך להיחקר באופן עמוק ויסודי, אבל להתעלם מכ-15 השנים שיצרו את המצב שבו חמאס בכלל מסוגל לשגר מתקפה שכזו, כשלא ראשיו, לא מפקדותיו, לא מנהרותיו ולא חשבונות הבנקים שלו, סוכלו קודם לכן על-ידי מדינת היהודים החפצת חיים. ולא כי חסרו גורמים במערכת הביטחון שהמליצו בחום ליזום את הצעדים הללו.
פורסם לראשונה: 18:51, 27.02.25
