שנה וכמעט ארבעה חודשים לפרוץ המלחמה, ניתן להכריז שציר ההתנגדות האיראני-שיעי - שהקיף את ישראל ב"טבעת אש" יעילה שהמיטה עליה אסון - ספג פגיעה אסטרטגית משמעותית, ואינו כתמול שלשום. בזו אחר זו ספגו זרועות התמנון של איראן מכה אחר מכה, כשגם בשטחה הוכיחה ישראל עד כמה היא חשופה לתקיפות אוויריות. אלא שלרפובליקה האיסלאמית עוד נותרו קלפים שאסור לזלזל בהם, ומתוך חולשתה ההיסטורית היא מנסה להלך בזהירות בין הטיפות - ולהשתקם.
מכה אנושה בסוריה, פוליטיקה עדינה בעיראק
כבר שבועות שלא שמענו על פעילות המיליציות הפרו-איראניות, שפעלו תחת השם "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק". אלה שירו לישראל בתדירות גבוהה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בעיקר כטב"מים, וגם גרמו לנפילתם של סמל דניאל אביב חיים סופר ורב"ט טל דרור בצפון הגולן. הלוחמים נהרגו מפגיעת כלי טיס שחדר מעיראק, אך רוב השיגורים של המיליציות הללו בוצעו משטח סוריה - ולעיתים גם תוך לקיחת אחריות משותפת עם החות'ים בתימן, עמיתיהם לציר האיראני-שיעי.
תיעוד שיגורים לאילת מעיראק
אבל נפילתו של הרודן אסד פגעה משמעותית, לפחות בינתיים, במעמדם של הכוחות האיראניים והפרו-איראניים בסוריה. פתאום, המיליציות שלחמו לצד אסד וטבחו עימו באזרחי סוריה הפכו לא רצויות בשטחה של השכנה מצפון. שבועיים לאחר אותה מפלה היסטורית, זמן קצר אחרי שגם חיזבאללה אולץ לנטוש את המערכה, דווח כי המיליציות יפסיקו לירות לשטח ישראל. הסיבה: השימוש באדמת סוריה לצורך ירי הפך לבלתי-אפשרי - ובמדינת האם, עיראק, האתגר של המיליציות הפך מורכב עוד יותר.
עיראק, מדינה בקושי-מתפקדת בעצמה, חששה לאורך המלחמה שהסכסוך באזור יגיע אליה. אחד החששות המרכזיים שלה היה שהמיליציות שפועלות בשטחה בשם הרפובליקה האיסלאמית יירו לעבר ישראל מעיראק, וכך לישראל יהיה תירוץ לתקוף בצורה ישירה את המדינה - ולמעשה תיפתח חזית נוספת. לכן, עיראק לחצה על אותם ארגוני טרור שלא לפעול מהמדינה. כעת, השיח בה הוא על שילוב המיליציות בתוך הצבא כגורם מן המניין במקום שיתפרקו מנשקן - מה שיהווה מכה נוספת לציר האיראני - אבל זה לא כל כך פשוט.
"מה שקרה אחרי האיומים הישראליים לתקוף את המיליציות זה אירוע יוצא דופן מכמה היבטים", אומר דני סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן ב-INSS ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ"ן. "האיומים הישראליים היו משמעותיים, והובילו לנסיגה דרמטית של המיליציות מכל תקיפה נגד ישראל - דווקא אחרי שהיו מאוד אקטיביות לאורך המלחמה. כעת, יש בעיראק מתח בין הרצון לנצל את המומנטום ולהכניס את המיליציות תחת הצבא - לבין האינטרס הבסיסי של איראן לחזק אותן, בטח אחרי היחלשותה והיחלשות חיזבאללה".
סיטרינוביץ מוסיף: "האירועים שם מביאים לידי ביטוי את העימות הבסיסי בין המדינה העיראקית להשפעה האיראנית עליה, ומוכיחים שלמרות השליטה שיש לכאורה לרפובליקה האיסלאמית באזור שלה - עדיין יש לה אתגרים עצומים מבחינת היכולת לכפות דברים".
לאיראנים אסור שהמיליציות ינטשו. אם יש מדינה שחשובה למדיניות החוץ האיראנית יותר מכל מדינה אחרת, זו עיראק. "האסטרטגיה הבסיסית של איראן היא להבטיח שלעולם עיראק תישאר חלשה, לא תאיים על איראן, ושהשיעים העיראקים לא יפגעו במדינה עצמה", אומר סיטרינוביץ. "אבל ראש הממשלה העיראקי, מוחמד שיאע א-סודאני, מזהה את החולשה האיראנית - ומנסה לנצל אותה".
הניסיון להתנער מאיראן מובן: בעיראק חוששים להפוך ללבנון, שם הזרוע האיראנית - חיזבאללה - המיטה אסון על המדינה. ראש הממשלה העיראקי מזהה הזדמנות להגדיל את יכולת השליטה של ארצו על פעילות המיליציות, ומעוניין למשטר אותן - כדי למנוע מצב שבו יגררו את ארצו למלחמה. "אבל עד כמה שהאיראנים חלשים - על עיראק הם לא יוותרו", מדגיש סיטרינוביץ.
איראן גם בדרך לספוג מפלה פוליטית נוספת בבגדד: בזמן המלחמה ממשלת עיראק הצליחה, לדרישת המיליציות, להביא להסכם שיביא לנסיגת הכוחות האמריקניים שעוד נותרו בעיראק החל מ-2026. אלא שאחרי נפילת אסד, המצב השתנה. לפני נפילת הרודן טענו המיליציות כי כבר אין צורך יותר בסיוע האמריקני, שכן דאעש הובס; אלא שכעת גובר החשש בעיראק משובו של ארגון הטרור - ואין ידידה טובה יותר מארה"ב כדי לסכל זאת. "השינויים באזור מחייבים את הישארות הקואליציה הבינלאומית", אמר לאחרונה מוחמד אל-חוסייני, בכיר ב"מסגרת התיאום" - המחנה הפוליטי שעל תמיכתו נשענת הממשלה בעיראק.
ומעל כל אלה מרחף איום משמעותי נוסף על איראן: האפשרות לעלייתו המחודשת של איש הדת השיעי-עיראקי מוקתדא א-סדר, מתנגד חריף לכל השפעה חיצונית במדינתו. ב-2022 נכשלו מאמציו להקים ממשלה, ונאמניו פרצו אז לפרלמנט - אך בסופו של הקיץ הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, וביקש גם מהמיליציות הנאמנות לו שלא לטלטל את עיראק. ואולם, היחלשות איראן עשויה להיות הזדמנות עבורו לנסות לשוב, נישא על תמיכת ההמון. אחרי ההפיכה בסוריה הוא קרא לממשלת עיראק ולמיליציות "לא להתערב". ההערכות הן שאם יצליח א-סדר לחזור לקדמת הבמה, הוא יפעל לטובת סיום ההשפעה האיראנית - וגם האמריקנית - בארצו.
זרוע אחת מדממת, לשנייה יש היבריס
לאיראן כמובן יש צרות נוספות מלבד עיראק. חיזבאללה ספג טלטלה קשה בחודשי מלחמת "חרבות ברזל" בלבנון, ולא צפוי להסתכן בהפסדים נוספים כאשר ההנהגה שלו מותשת ואיראן חלשה. אירועי הימים האחרונים הוכיחו אומנם שהארגון עדיין נמצא בשטח, אלא שכעת ההפיכה בסוריה חסמה את ציר הברחות הנשק המרכזי עבורו מאיראן. חיזבאללה נמצא גם במצב פוליטי בעייתי בלבנון, וחושש מלאבד את תמיכת הסביבה שלו, במיוחד אחרי המפלה. לכן, בכירי ארגון הטרור דואגים שוב ושוב לציין בהצהרות ובראיונות עד כמה הלחימה שאליה גררו את לבנון הייתה נחוצה.
4 צפייה בגלריה
"איראן לא תפסיק לנסות לבנות את ציר ההתנגדות". המקום שבו חוסל נסראללה בדאחייה
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)
החות'ים, מצידם, ממשיכים לאיים ולמנוע מעבר אוניות הקשורות לישראל עד שתהיה הפסקת אש מלאה ומוחלטת ברצועת עזה. לאורך המלחמה הם שיגרו מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. הם עצרו את השיגורים עם תחילתו של שלב א' בהסכם הפסקת האש, אך מבהירים כי הם ממשיכים להתחמש ומביטים גם במה שמתרחש בזירות נוספות, כמו למשל ג'נין. לכן, האיום מתימן לא חלף כמובן, וצפוי להעסיק את ישראל בתקופה הקרובה, כשהחות'ים עדיין עלולים לשגר כטב"ם או טיל כשישראל תעשה משהו שלא יהיה לרוחם.
"מה הם למדו מהמלחמה הזו? הם למדו שזה רק מחזק אותם בעיני ציר ההתנגדות ובאזור", אומר סיטרינוביץ. "יש רק מהלך אחד שאפשר לעשות נגדם, וזה הפלת המשטר הזה. אסור לאפשר מצב שבו ארגון טרור עם יכולות אסטרטגיות יאיים על מדינת ישראל או על הכלכלה שלה. תקיפות של חיל האוויר פעם בכמה זמן לא משנות באופן דרמטי את המצב. צריך לרתום למשימה את הממשל האמריקני".
איראן לא ויתרה על "ציר ההתנגדות", גם אחרי המכות שספגה, ולפי סיטרינוביץ היא תמשיך לבנות אותו - וייתכן שגם באמצעות מדינות נוספות. כך למשל, היא יכולה להביא למהלכים במרחב של חצי האי ערב, אזור קרן אפריקה ואפילו לוב, ולאחרונה גם התחזק הקשר בינה לסודן. לסודן ולמדינות קרן אפריקה - ג'יבוטי, סומליה (ובתוכה סומלילנד ופונטלנד), אריתריאה ואתיופיה - יש משמעות אסטרטגית: מדובר באזור שחלקו מהווה את הקצה השני של מפרץ עדן, מול תימן, וחלקו האחר משתרע לאורך חופי הים האדום. השפעה בו - לצד ההשפעה בתימן - משרתת את הטלת המצור על ישראל, ויכולה לסייע גם באספקת סיוע לחמאס בעזה.
סיטרינוביץ גם אומר כי הדור החדש של ציר ההתנגדות עשוי לכלול גם תאים בגדה המערבית ובירדן, שם איראן מגבירה את מאמציה ליצור לישראל חזיתות חדשות. "זה אירוע רחב", הוא מסכם. "לא מספיק להגיד שסוריה קרסה וחיזבאללה לא יכול להשתקם. הניסיונות האיראניים לבנות את ציר ההתנגדות לא נפסקו ולא ייפסקו. יש כרגע פרק זמן שבו איראן חלשה - ואותו צריך לנצל".
