השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתכנן להכניס לתוקף תוך חמישה ימים את מסמך המדיניות המשטרתית שגיבש נגד מחאות, שנחשף ב"ידיעות אחרונות" בחודש יוני. המסמך שפורסם היום (חמישי) במלואו כולל איסור הרמטי על חסימת כבישים מרכזיים, הגבלת חופש ההפגנה בקרבת בתיהם של נבחרי ציבור והגדלת כוחה של המשטרה מול מחאות. עם זאת, גורמים בכירים במשטרה הבהירו כי חרף המסמך, "הכרעות לגבי פיזור הפגנה או חסימת ציר תנועה חייבות להישען על שיקול הדעת של הקצינים בשטח".
לעיון במסמך המלא - לחצו כאן
בן גביר מגן על חסימת כבישים ב-2021
(צילום: ערוץ כנסת)
השר לביטחון לאומי פרסם את המסמך כחלק מהתחייבות שלו במסגרת ההסדר שאליו הגיע עם היועצת המשפטית לממשלה גלי-בהרב מיארה. מאז היא כבר אמרה שבן גביר לא בהכרח עומד בו, אך בסיכום בין השניים אז נקבע כי "המדיניות תהיה שוויונית, ולא תיקבע, תפורסם או תשונה אגב אירועי מחאה קונקרטיים". היועמ"שית מסרבת למסמך המדיניות של בן גביר - אך הוא כאמור מתכנן להכניסו לתוקף תוך חמישה ימים.
"חסימת עורקי תנועה ראשיים או חיוניים מסכנת את משתמשי הדרך, פוגעת בתשתיות המדינה, משבשת את מרקם החיים, מונעת מיולדות ומחולים להגיע לבתי רפואה, מכוחות הביטחון לנוע בחופשיות ומיתר הציבור לממש את חרותו וזכויותיו", נכתב במסמך. "על כן, במסגרת האיזון הנדרש בין זכות המחאה לבין החוק, הסדר הציבורי וחופש התנועה של אזרחי ישראל להלן פרטי המדיניות המחייבת".
עוד נכתב במסמך: "ככלל, אין לאפשר כל חסימה של כבישים וצירים אלו: צירי גישה לבתי חולים; צירי חירום; צירי גישה לנתב"ג; צירים שחסימתם מבודדת ישובים; כבישים מרכזיים: ארציים או אזוריים או מהירים. כבישים אלו חייבים להישאר פתוחים בכל עת ואין לאפשר את חסימתם בשום שלב. אין לאפשר הנחת חפצים מכל סוג שהוא על הכביש או השלכת חפצים אליו".
באחד מסעיפי המסמך נכתב, במה שנראה כפתח להגבלת המחאות בקרבת בתיהם שרים וחברי כנסת, על "הזכות לפרטיות ל'שקט' ולקניין. באזורי מגורים יש לאזן ככול הניתן בין זכות המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לחירות של התושבים לקיים את שגרת חייהם ללא הטרדה, הצקה ורעש בלתי סביר, זאת על דרך הטלת מגבלות של מקום, זמן ועוצמת הרעש".
הדד-ליין של בן גביר
"המסמך נשלח ליועצת המשפטית לממשלה לפני מספר חודשים, אך היא לא טרחה להגיב", אמר בן גביר. "הבהרתי היום ליועצת המשפטית לממשלה כי במידה ולא תתקבל תגובתה בתוך חמישה ימים - המדיניות תיכנס לתוקף. חופש הביטוי וההפגנה חשובים, אך לא על חשבון חיי אדם וביטחון הציבור". כמו כן, המסמך אוסר הפגנה בבתי תפילה מכל סוג שהם, בדגש על בתי כנסת ומבלי לציין שמות בתי תפילה של דתות אחרות.
כניסת המדיניות בדד-ליין שהציב - אם אכן תיכנס - תתרחש לקראת המועד שבו מתכננות משפחות החטופים להחריף את המאבק ולעבור להפגין בירושלים. אתמול הודיעו המשפחות על יום מאבק נוסף שצפוי להתקיים ביום רביעי הקרוב.
נוסח המסמך שהגיע לידי "ידיעות אחרונת" אז קובע כי "לא תתאפשר באופן גורף חסימה של צירי גישה לבתי חולים, צירי חירום, צירי הגישה לנתב"ג וכבישים מרכזיים: ארציים או מהירים". במסמך עצמו לא פורט אילו כבישים נופלים תחת הגדרות אלו.
בנוסף צוין כי "תיתכן חסימת כבישים מקומיים - אך ורק באישור משטרתי מראש, כאשר המשטרה נערכת לקיום ההפגנה באופן שאינו מסכן חיי אדם ומסדיר מראש צירי נסיעה חלופיים". הפרמטרים הללו, בהיעדר הגדרה משפטית ומפורטת עשויים להרחיב את סמכויות המשטרה כלפי הפגנות ולאפשר להם לקבוע בשטח שציר הוא כביש מרכזי, ציר גישה לנתב"ג או כל נתיב אחר.
מפגינים למען החטופים חוסמים את כביש 1, השבוע
(צילום: ידין גלעד)
2 צפייה בגלריה
"המדיניות לא תשונה אגב אירועי מחאה קונקרטיים". בן גביר
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
השר בן גביר, בימיו כחבר אופוזיציה, לא הביע התנגדות לחסימות כבישים. ב-2021 אמר כי "אם יש חסימות כביש זה לא יפה - אבל לא נורא. אנחנו בדמוקרטיה. בדמוקרטיה חוסמים כביש. גם כשמדברים על מפר סדר - זורק אבן על שוטר אין סבלנות. כשמדברים על הפרת סדר - חסימת כביש מצדיק שימוש בכלי מאוד קשה?".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) תקף את בן גביר על רקע פרסום המסמך. "שום עבריין כהניסט לא יפגע בזכות ההפגנה בישראל, שהיא אבן היסוד בכל משטר דמוקרטי", כתב ברשת X. "הניסיון הפחדני של בן גביר להגביל את ההפגנות רק יעצים את המחאה נגד ממשלת 7 באוקטובר הפושעת. נעמוד בשורה ראשונה עם אזרחי ישראל ולא נוותר, מציע לכהניסטים לא לנסות אותנו".
גם שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק ועמי דרור, ממובילי המחאה נגד הממשלה, מתחו ביקורת חריפה על המסמך: "כדי להמשיך להפקיר חטופים במלחמת שולל נגד רצון העם, בן גביר, סמוטריץ' ונתניהו חייבים לפרק גם את הדמוקרטיה. החטופים, לוחמי צה״ל ואזרחי ישראל לא מעניינים אותם. הם יהיו מוכנים להקריב את כולנו בדרך לשלטון בלתי מוגבל ומימוש האג׳נדה הכהניסטית שלהם, אבל הציבור בישראל לא ייתן להם. אין דרך לעמוד בפני רצון העם".
פורום הניצבים להגנת הדמוקרטיה, שבו חברים מפכ״לים וניצבים בדימוס, מסר: "לשר לביטחון פנים אין סמכות להתערב בשיקול הדעת של מפקד משטרה בפיזור הפגנות ופינוי צירים, מדובר בהחלטה מבצעית שמולה עומדים לצד החופש לתנועה גם חופש המחאה וגם השמירה על חיי אדם". אנשי הפורום קראו "למפכ"ל ולסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה לציית אך ורק להוראות החוק ולהנחיות היועצת המשפטית לממשלה".
