בית משפחת כהן בקריית ארבע נראה הבוקר (יום רביעי) כמו תמונת חייו של אהרון כהן, שנרצח אתמול בפיגוע המשולב בצומת גוש עציון: בית צנוע בבניין ותיק, גינה משותפת, שכנים שמכירים שנים. שקט, שלווה והשגרה הטובה שאפיינה אותו - עד שנגדעו אתמול בצהריים. בניו ובנותיו של אהרון - שלומי, אבישג, הודיה, יוסף, חביבה וליטל - סיפרו על אבא מיוחד, שקט ונינוח, אדם של בית, תורה ועזרה לזולת.
(צילום: ירון ברנר)
הנכדים שאלו "איפה סבא"
שלומי, בנו הבכור, היה בין הראשונים להבין שמשהו אינו כשורה. "אני עובד בצומת הגוש, ובכל יום שלישי אבא מגיע לקניות ואני מחזיר אותו", סיפר ל-ynet. "אחרי ששמעתי על הפיגוע ניסיתי להתקשר והוא לא ענה. גם האחיות שלי התקשרו. פניתי למוקד החירום של גוש עציון, ואז החלטתי ללכת לסופר", סיפר.
"כל הסופר היה ריק, ואני מחפש את אבא. לא חשבתי על הרע מכל. יצאתי לצומת וראיתי את עופר אוחנה (איש הצלה מוכר מקריית ארבע, אב"ק). שאלתי אותו אם הוא יודע מה עם אבא, והוא אמר לי 'אבא שלך נרצח'. היו שם כמה אנשים שליוו אותי לרכב ואז הראו לי את אבא. זה היה מחזה קשה. אמרתי להם שזה אבא שלי, ובאותו רגע בדיוק אחותי התקשרה. הבנתי שעכשיו זה לא הזמן לקרוס, עכשיו צריך להודיע לכולם. רק באותו יום בבוקר דיברנו וקבענו. ועכשיו אבא איננו", הוסיף.
יוסף, בנו בן ה-35, קיבל את הידיעה בזמן שהיה במילואים בבית חאנון. "כשהגיע פוש על פיגוע בצומת הגוש ישר התקשרתי לאבא. הלב לא היה שלם. התקשרתי לאחותי שתבדוק עם שלומי. כשהגעתי חזרה לפלוגה ראיתי הודעה מבן דוד: 'שמעתי מה קרה, אנחנו בדרך'. שאלתי מה קרה והוא כתב ששלומי סיפר שאבא נרצח. נסעתי בשיירה מאובטחת לקריית ארבע ועדיין לא עיכלתי. רק כשהגעתי לבית וראיתי המון אנשים הבנתי".
חביבה, בתו של כהן, סיפרה כי הבטיחה לילדיה לבלות עם סבא בערב: "הילדים כל הזמן שאלו איפה סבא, ולא היה לי מה להגיד להם. זה כאב שקשה לתאר במילים".
"אבא אף פעם לא הרים את קולו"
ילדיו תיארו דמות נדירה בצניעותה. "אבא איש פשוט ומיוחד, תמיד רוצה לעזור לכולם, מעולם לא הקפיד על אף אחד", סיפרו שלומי ויוסף. "תמיד במאור פנים, דאג לנו ולכל מי שפנה אליו. אהב מאוד את השגרה שלו, הלך ללמוד בכולל, קנה כמה דברים לבית, חיפש לחיות בנחת. הוא לא הרים את הקול, לא התעצבן, תמיד בנחת. שלווה פנימית יציבה".
שלומי הוסיף: "המציאות שבה יהודי לא יכול ללכת לקנות בסופר בארץ אבותיו היא לא נתפסת. אני לא אורח פה. צריך לשנות משהו. הצומת הזה הוא צומת דמים". יוסף שחזר את המפגש האחרון עם אביו, רגע לפני שיצא לעוד סבב מילואים ברצועת עזה: "הוא ליווה אותי עד הרכב, ממש רצה להרגיש אותי. חיבק אותי ואמר 'לך לשלום תחזור בשלום'. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו".
בניין אחד ורצף של שכול
בבניין שבו התגוררה משפחת כהן מוכרים היטב הכאב והזיכרון. בת שבע סדן, בתם של הרב אלי ודינה הורוביץ ז"ל, שגם הם התגוררו בבניין ונרצחו בביתם בשנת 2003, כתבה כי המקום רווי שמות של דיירים שנרצחו בפיגועים לאורך השנים: יהושע סלומה, עולה מדנמרק שנרצח בחברון ב-1980; אפי וירון אונגר, זוג צעיר שנרצח ב-1996 בדרכו הביתה מחתונה; ואביה ואמה, הרב אלי ודינה הורוביץ, שנרצחו בביתם. היא הזכירה גם את בני משפחת ליטמן, שגרו בבניין לפני שנרצחו ב-2015. "כעת גם אהרון כהן, מדירה מספר 5, נרצח בפיגוע", כתבה. "יהי זכרו ברוך".
את הפיגוע ביצעו שני מחבלים פלסטינים מחברון ומבית אומר, שהיו חמושים בסכינים. ברכבם נמצאו גם מטענים חלולים ללא חומר נפץ, והוסר החשש שמדובר ברכב ממולכד. אלוף משנה במיל' חזי נחמה, שנטרל מחבל בסמוך לצומת לפני כחודש וחצי, אמר הבוקר לאולפן ynet כי "זו המציאות ביהודה ושומרון וצריך לשנות את דרכי הטיפול". לדבריו, "האיום לא ייעלם. אזרחים שמסוגלים לשאת נשק צריכים לעשות זאת. אנחנו נמשיך לכסח דשא, והמחבלים ימשיכו להופיע".
ראש מועצת קריית ארבע, ישראל ברמסון, מכיר את המשפחה כבר שני עשורים. "הם נטעו פה שורשים", אמר. "אהרון היה נעים הליכות, עבד לפרנסתו, ניהל מפעל בחברון בתחום התחזוקה, היה איש בית כנסת ושיעורי תורה. משפחה לתפארת".
רועי אטיאס, שנשוי לחביבה בתו של אהרון, שחזר גם הוא את ההתרחשויות אתמול: "הוא יצא מוקדם מהאוטובוס שבו נהג לנסוע, ירד בצומת הגוש והתחיל ללכת לכיוון המתחם. שם המחבלים דרסו אותו ואז דקרו. ניסינו להתקשר והוא לא ענה. הבן שלו הגיע לזירה וזיהה אותו. זה אובדן קשה. יש לי מסר למחבלים: עם ישראל חי. לא נזוז מפה".
