הקרב על מינוי דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ: נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית דחה הבוקר (רביעי) את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להקדים את הדיון בעתירה לביטול חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה שאוסרת עליו למנות את ראש השב"כ. לפיכך, הדיון בעתירה זו ובעתירה נוספת בסוגיה ייערך רק ביום שלישי הבא. פרט לשופט עמית, ההרכב שידון בעתירות יכלול גם אתה שופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.
נתניהו פנה ביום שני לבית המשפט העליון בבקשה דחופה לפרסם את שמו של אלוף זיני כמועמד לתפקיד ראש השב"כ להערות הציבור - למשך חמישה ימים. נתניהו ציין בבקשה כי "מינוי ראש שב"כ קבוע באופן מיידי הוא אינטרס ביטחוני ראשון במעלה, וכל דחייה מייצרת נזק למדינת ישראל". בכך ניסה ראש הממשלה לקדם בפועל את הליך המינוי - בניגוד לעמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
נשיא העליון עמית דחה כאמור את בקשת נתניהו להקדים את הדיון בעתירה לביטול חוות הדעת של בהרב-מיארה שאוסרת על נתניהו למנות ראש שב"כ. נתניהו אף ביקש כאמור להתיר לו לקדם את המינוי של זיני, אך השופט עמית כלל לא התייחס לבקשה זו של ראש הממשלה, ולמעשה ניתן להבין שגם אותה הוא דוחה. השופט עמית הזכיר בהחלטתו כי "הוגשה עתירה נוספת". מדובר בעתירה שבה התבקש בג"ץ להורות לממשלה כי בחירת ראש השב"כ תיעשה בדרך של ועדת איתור.
היועמ"שית הגישה אמש מעט לפני חצות את תגובתה לבג"ץ במסגרת העתירה נגדה. בהרב-מיארה שבה על עמדתה הקודמת - לפיה ראש הממשלה נתניהו מצוי בניגוד עניינים מהותי, ובשל כך אינו יכול לעסוק בפיטורי או מינוי ראש שב"כ.
לפי עמדת המדינה, ניגוד העניינים נוגע בראש ובראשונה לחקירות הפליליות המוכרות כפרשת "המסמכים הסודיים" ופרשת "קטאר-גייט", שמתנהלות בעניינם של יועציו התקשורתיים של ראש הממשלה, כמו גם בעניינו של דוברו הצבאי לשעבר אלי פלדשטיין. "לא ניתן לנתק בין פעולת פיטורין לפעולת מינוי", נכתב, "ולשתי הפעולות עשויה להיות השפעה אסורה על החקירות".
בהרב-מיארה הוסיפה כי יש לשקול גם את "החשש לניגוד עניינים הנוגע להתנהלות העבר של ראש הממשלה מול ראש השירות הקודם, רונן בר, בכל הנוגע לעדותו במשפט הפלילי המתנהל נגדו". לדבריה, סוגיית העדות - שקשורה להיבטים ביטחוניים רגישים - "עודנה עומדת על הפרק בימים אלו, ואולי אף ביתר שאת".
בנוגע לפרשת "קטאר-גייט", היועמ"שית כתבה כי מדובר בחקירה המצויה ב"שלביה המכריעים". לדבריה, בשבועות הקרובים צפויות להתבצע "פעולות חקירה משמעותיות", שאת מהותן ניתן יהיה לפרט רק "במעמד צד אחד", בשל החשש לשיבוש הליכי החקירה.
