הדרך היחידה לא להפסיד במלחמה היא לא לסיים אותה ולהמשיך להציגה כנמשכת - למרות שבפועל נגמרה מזמן. צה"ל כבר לא יחזור לתמרן עם 30 אלף חיילים ברצועת עזה, לא ישוב לפעילות קרקעית בדרום לבנון - וגם המבצע המוגבל בצפון השומרון קרוב למיצוי. מה שהושג עד כה עדיין ממתין להשלמת ההליך המדיני – שלא מגיע - מה שמסייע בעיקר לחמאס להשתקם בכל יום שחולף, והחמור יותר – להתרחק מאותה פנטזיה ישראלית של מיטוטו הצבאי והאזרחי.
פקודת העזיבה של ציר נצרים. מלחמה שהסתיימה ללא הכרעה
המלחמה שנספרת בימים למרות שחלפו שנה וארבעה חודשים מאז שפרצה, מוארכת באופן מלאכותי ומזויף. השאיפה האנושית-לאומית לראות את כל החטופים שוב בבית מקהה את האמת באשר לעובדה שבפועל הלחימה הנרחבת נגד חמאס הסתיימה כבר באוגוסט אשתקד עם סיום הפעולה האחרונה שנותרה לצה"ל, ברפיח.
מאז צה"ל פעל קרקעית גם באזור שסמוך לגבול לבנון, באופן מוגבל אך במהלומות הרסניות ומדויקות נגד חיזבאללה וצמרתו, וזכה על הדרך גם בנפילת משטר אסד, שהחלישה עוד יותר את הציר השיעי-איראני באזור. רגע לפני פתיחת המשא ומתן עם חמאס על שלב ב' של העסקה, שאמור להשיב את עשרות החטופים שנותרו בשבי ולסיים באופן רשמי את המלחמה, ynet ו"ידיעות אחרונות" משרטטים את תמונת המצב הרב-זירתית, עם ההישגים והכישלונות, שייבחנו בסופו של דבר בראי הזמן.
בדרום: כישלון אסטרטגי, ניצחון טקטי
בשבוע השני למלחמה, אי שם באמצע חודש אוקטובר 2023, התקבלה בצמרת חמאס החלטה דרמטית, שאת תוצאותיה ניתן לזהות כעת: ראשי צבא הטרור ששולט ברצועת עזה לא היו שיכורי ניצחון ממהלומת הפתיחה המפתיעה שהנחיתו על ישראל בפלישה הרצחנית לנגב המערבי; הם היו מודאגים יותר שתוכנית-העל, שנרקמה במזרח התיכון בשנה שקדמה למלחמה - כשלה.
אין התנפלות מקבילה על ישראל מצפון, חיזבאללה החליט להשאיר את חמאס לבד, זולת ירי הזדהות יומי לגליל. ההחלטה שהתקבלה בעזה ונמסרה לכ-30 אלף חמושי חמאס – לסגת לאחור מול התמרון הקרקעי שמתקרב, להיטמע באוכלוסייה שנמלטת למחנות העקורים, ולתקוף את לוחמי צה"ל רק אם מזוהה הזדמנות.
4 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בגבול עזה, השבוע. המחבלים נמלטו, הכוחות התקדמו בלי התנגדות משמעותית
(Amir Cohen)
בכך התפתחה אותה לחימת גרילה מוגבלת כבר בימים הראשונים של התמרון, עם חוליות קטנות שנותרו מאחור, וניצלו פרצות בהתנהלות המבצעית של הכוחות. זה גבה אומנם את חייהם של מאות לוחמים והוביל לאלפי פצועים לאורך חודשי התמרון, אבל התדרוכים שקיבלו הלוחמים התבדו – חמאס לא הוציא כמעט מתקפות מחלקתיות או פלוגתיות נגד כוחות צה"ל (בתחילת התמרון היו מעט ניסיונות, לא בסדרי הגודל שחמאס נבנה ואומן בשבילם), והצבא לא נבלם בהתקדמותו לכל יעד שאליו רצה להגיע.
צה"ל פגע כך אנושות במרכזי הכובד של חמאס - בתעשייה הצבאית הענפה, בעשרות ממוקדי הידע שצבר ובמפקדיו, במחנות האימונים ובמחסני האמל"ח, בחלק ניכר מהתשתית התת-קרקעית, בבסיסי הפיקוד והשליטה המרכזיים, בעיקר בעיר עזה ובג'באליה - אך לא ברוב כוח האדם של ארגון בטרור ובחלק ממפקדיו, כולל בכירים, שנותרו בחיים.
התוצאה: לחמאס עדיין יש אלפי חמושים מאלו שהיו לו גם ב-6 באוקטובר, מאות מגויסים חדשים, עשרות מפקדים בדרגות שונות, קילומטרים רבים של מנהרות שטרם נחשפו, כולל כאלו שקרובות לגבול, ומעל הכול – שאיפות שלא נעלמו להשמיד את "הישות הציונית".
בצה"ל עדיין מדברים על גדודי חמאס כאיום קיים, שנה וארבעה חודשים אחרי, ועל התארגנותו מחדש ושליטתו המוחלטת ברצועת עזה, שמתבטאת באחיזתו המאיימת בשטח, באוכלוסייה המקומית, בפריסת מחסומים בשטח ובניצול כל רגע בהפסקת אש להיערכות מחדש, צבאית וארגונית.
ההשתעשעות בספין התורן - הגירה מרצון של העזתים, כפי שהציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – עלולה להתגלות כעוד מסך עשן לכישלון הצבאי-מדיני במלחמה: ישראל לא מוטטה את שלטון חמאס, צבאית ואזרחית כפי שהממשלה הגדירה כיעד רשמי, אך כן מתקרבת להשלמת היעד הדחוף והצנוע יותר ביעדים – השבת החטופים מהשבי בעסקה עם אותו חמאס, אם שלב ב' אכן ימומש. המציאות הזו מחייבת שתי החלטות עם מחיר כבד: מציאת שלטון חלופי לחמאס בעזה על שני מיליון פלסטינים, מה שהממשלה פחדה לעשות עד היום, ולחימה קרקעית ארוכת שנים בסמטאות שג'אעיה ושכונות חאן יונס.
עצם העובדה שמוקמת בימים אלו רצועת ביטחון עם מוצבים חדשים באזור החיץ מול הרצועה, ושמדי יום מודלפים סרטונים מביכים של ירי הרחקה לעבר עזתים שמתקרבים לגבול, נראית כפרומו לבאות - ובעיקר אישוש לכך שישראל הצליחה למנוע בטווח הנראה לעין 7 באוקטובר נוסף - אך נכשלה במיטוט חמאס. בינתיים, אם המשא ומתן על המשך העסקה יקרוס, חלק מחטיבות המילואים כבר קיבלו התראה לאפשרות למבצע נוסף.
בצפון: התרעה שטרם נבחנה
כוחות צה"ל התפנו אתמול מכפרים נוספים בדרום לבנון, ותושבים לבנונים הורשו ביממה האחרונה לחזור לבתיהם בכפרים סמוכי גבול כמו מרכבא ומארון א-ראס, זאת כחלק מההתקדמות במגעים שהושגו בסוף השבוע בין ישראל ללבנון. עדיין יש מחלוקת על חמש נקודות שליטה חשובות בצד הלבנוני, שבהן צה"ל מעוניין לאחוז מול יישובים ישראליים, אך ייתכן שתקופת היישום של הפסקת האש תוארך בחסות אמריקנית מעבר ליום שלישי הקרוב. צה"ל, בהוראת הדרג המדיני, לא עוצר לרגע בתקיפות האכיפה, מחסל פעילי חיזבאללה שמפירים את ההסכם - והיום גם את מוחמד שאהין, בכיר בחמאס. אמש, שוב, תקף צה"ל מחסני אמל"ח גם באל-בקאע.
תיעוד השמדת מחסני אמל"ח בדרום לבנון, שבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל )
אבל את הלחימה בחיזבאללה והמהלומות שספג ראוי לבדוק במבחן הזמן – לא רק ביכולת הישראלית למנוע את התחמשותו ובנייתו מחדש, אלא גם בהרתעה שלו, שנשחקה בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר. בפרספקטיבה לאחור, כדאי לבחון את תמונת המראה של מלחמת לבנון השנייה – שאליה צה"ל נאלץ לצאת ללא הכשירות והתוכניות הראויות, ספג על כך ביקורת קשה, שהובילה להתפטרות בכירים בצבא - אך גם מבחינה אסטרטגית הושגו עשור וחצי של שקט כמעט מוחלט ושגשוג לתושבי הצפון.
גם לכך נדרשת תחזוקה מדינית של ההישג הצבאי, עמידות ציבורית בפני ימי קרב והסלמות ורתימת האמריקנים והצרפתים להמשיך לפקח על ההסדרה ולתמוך בגורמי השלטון הלבנונים שאינם מזוהים עם חיזבאללה. הנקודות שבהן צה"ל רוצה להישאר הן בודדות וסמוכות לגבול. הצבא מפעיל לחץ ללא הפסקה על חיזבאללה, גם בחיסול פעילים, כשהאחרון שבהם היה פעיל מהיחידה האווירית, שהיה מעורב לאחרונה בשיגור רחפני איסוף למרחב הגבול.
בזירה הסורית, מוצאים עצמם חיילי צה"ל בימים אלו מכונסים גם בתוך בתים של תושבים סורים ובמבנים צבאיים של משטר אסד, כדי להימנע מהקור של שיא החורף. פעילותם מוגבלת עד מאוד, התנועה מצומצמת והמשימות שלהם מתחילות ונגמרות בהגנה עצמית או איסופי אמל"ח - מהעמדות שתפסו בגולן הסורי, עד שצה"ל יבנה להם מוצבים זמניים שעלולים להפוך לקבועים. כך גם המצב בחרמון הסורי.
כמו הכוחות שעוד נותרו לצה"ל בדרום לבנון, גם מאות הלוחמים, בעיקר מהצנחנים, שנשארו בגולן הסורי הם תזכורת למרחק הגדול בין הצהרות הסרק של הפוליטיקאים על "מלחמת גיהינום" חדשה בעזה, לבין המציאות: כדי להיכנס לפעולה קרקעית נרחבת יחסית, למשל בשכונות העיר עזה או בחלק מהעיר חאן יונס, צה"ל חייב את אותם לוחמי צנחנים וגולני ושאר הכוחות הסדירים שמושקעים עדיין בצפון או בשומרון. מדובר אפוא בעוד שיקול ואילוץ – צבא היבשה השחוק, בעיקר מקרב לוחמי המילואים שלו.
בתוך כך, האחיזה האווירית מצד ישראל, כדי למנוע התקרבות של גורמים עוינים לגולן הסורי, לא פוסקת. בשבועיים האחרונים, היא כללה גם תקיפה של מחסן רקטות של חמאס מדרום לדמשק. בהמשך השנה צפויים כוחות מילואים להחליף את הכוחות הסדירים בשליטה במרחב החיץ, ועד כה נבלמה פעמיים הגעה של כוחות מהמשטר החדש מדמשק לגולן הסורי.
יו"ש: תועלת מול עלות
המבצע של צה"ל בצפון השומרון בחודש האחרון כלל יותר כותרות והצהרות מאשר פעילויות חדשות, ביחס למבצעים קודמים במחנות פליטים כמו של ג'נין או של טול כרם. אלפי החיילים שמושקעים במבצע חיסלו עד כה 65 מחבלים. בלחץ גורמים בממשלה, צה"ל הטיל שמיכה עבה על ריכוזי מחבלים בשומרון ובבקעה, עם צוותי קרב חטיבתיים שהרסו עשרות מבנים שסייעו למחבלים. חלק מהכוחות נותרו לסירוגין בשטח כדי לתחזק את הישגיהם ולנסות לאתר את המחבלים הרבים שברחו.
המטרה הצבאית העיקרית כעת במבצע חומת ברזל, שם שנבחר במכוון כדי להזכיר את מבצע חומת מגן - אז כבש צה"ל את מרבית ערי הגדה מלבד חברון, היא להוריד את ראשו של הטרור שהתעורר מחדש בתשתיות מחבלים מאורגנות יחסית, הגם שהן מקומיות, בחודשים האחרונים ובמקביל לדיכוי מומנטום הטרור שעלול להיווצר משחרור מאות המחבלים מהכלא הישראלי במסגרת העסקה לשחרור החטופים.
כוחות צה"ל פועלים בנור א-שמס וטול כרם, בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל )
צה"ל חשף אומנם מאות אמצעי לחימה ועצר מאות מבוקשים (חלקם רק לחקירה), אך גם למבצע הנוכחי יהיה תאריך סיום, והצלחתו תיבחן בהמשך, מההקרנה על יתר הזירות. "אין פה טנקים כמו בעזה כי לא צריך, גם לא ארטילריה, ולא נכנסים לכל בית באש חיה, כי אנחנו פועלים פה גם לצד אוכלוסייה", תיאר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" אחד המפקדים הבכירים שמשתתפים במבצע, "רק בכפר אחד עצרנו 30 חשודים ומצאנו שלוש מעבדות חבלה. בשבועיים הראשונים של המבצע לא הייתה לנו אפילו היתקלות אחת כי רוב המחבלים ברחו".
בהשוואה לעזה, כמות הכוחות שצה"ל השקיע במבצע בצפון השומרון מניבה פחות הישגים. אחד מצוותי הקרב החטיבתיים, שהורכב משלושה גדודים, תפס בשבועות הראשונים של המבצע כמה עשרות מטעני חבלה, 7-6 רובים, חלקם מאולתרים, מעט אפודי לחימה ו"חמ"לים" ומעבדות לייצור מטענים בודדים.
בהיבט הזה יצטרכו בקרוב בצמרת צה"ל לתת את הדעת היכן נכון להשקיע את הכוחות, בטח לאור הסיכוי לחידוש הלחימה בעזה ומיצוי הפעולה בשומרון. הפעילות ההתקפית באזור נמשכת גם בתקיפות מהאוויר, בשלושה מוקדים – ליד טול כרם, במחנה ג'נין ו"במחומש הכפרים" בבקעה, במטרה שהולכת ומתקרבת: חיסול התארגנויות הטרור המקומיות המכונות "כאתיבות".
