שירה שפירא, אימו של ענר שפירא, נשאה היום (שלישי) דברים במסיבת העיתונאים בה הודיעה על הצטרפותה לרשימה של יועז הנדל וחילי טרופר, במרוץ הבחירות הקרובות. בדבריה ציטטה שפירא אמירות של נרצחים מ-7 באוקטובר, כולל בנה שנפל במיגונית המוות - ושיתפה על החזון שלה למדינת ישראל.
נאומה של שירה שפירא
(צילום: לע"מ)
"'אין לנו ארץ אחרת, עכשיו תורי להגן עליה'. 'במקום שאין אנשים השתדל להיות איש'. 'איפה שצריך אותי שם אני אהיה'. 'שתמיד נלך לישון בתחושה שעשינו את הטוב ביותר'. 'קבלו על עצמכם אהבה, מה כבר יכול להיות?'", ציטטה את עדי ליאון, שחר בן נון, נווה לקס, אריאל רייך וענבר שם טוב - שנפלו במלחמת חרבות ברזל. "צעירים מקסימים שכבר אינם איתנו. אנחנו מכירים אותם מהסטיקרים שנמצאים בכל מקום - בארץ, וגם בעולם. זה קול של דור שלם שהתייצב לגודל השעה.
"בעיניי, הקול הזה גם מנסח עבורנו את החזון החברתי של מדינת ישראל. כמו שהיא יכולה להיות, כמו שהיא צריכה להיות", המשיכה. "מהו החזון? מדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית, חברת מופת ערכית. פאזל עשיר ויפה של זהויות וקבוצות, שמתחברות יחד, וכך הופכות את השלם לגדול מסך חלקיו. חברה שפועלת יחד בערבות הדדית ויודעת לצמוח מתוך משבר, לחפש את הטוב ולהעצים אותו.
"בבוקר 7 באוקטובר עמד בני האהוב, ענר, בפתח המיגונית ברעים והחליט להקריב את חייו למען אנשים שלא הכיר. ללא היסוס, מתוך אחריות, אהבת אדם ואמונה שאפשר לפעול ולשנות, הוא מימש את הערכים שעליהם כתב ושר. ברגעיו האחרונים, כשזרק רימונים אל מחוץ למיגונית, אמר לצעירים המסתתרים מאחוריו: 'אם אני נפגע ואין אותי – תמשיכו אחריי'.
"'תמשיכו אחריי' הפך לציווי שמלווה אותי בכל יום. מאז אני שואלת את עצמי שוב ושוב - 'איך אני ממשיכה את ענר?' לפני ימים אחדים, לאחר שקיבלתי את ברכת הדרך ממשפחתי, נסעתי להר הרצל, וישבתי עם ענר. באותו יום הודעתי על סיום תפקידי כסמנכ"לית תקומה במשרד המורשת, אחרי יותר מ-20 שנה בשירות הציבורי, והחלטתי להיכנס לשדה הפוליטי", הוסיפה שפירא.
מסיבת העיתונאים של טרופר והנדל
( לע"מ )
"לא חיפשתי קריירה פוליטית- אני אוהבת את המגזר הציבורי, אבל יש רגעים שבהם החיים מבקשים מאיתנו משהו. אני עושה את הצעד הזה משום שאני מאמינה שכל אחת ואחד מאיתנו צריכים לומר 'הנני' ולעשות את המיטב למען עתיד טוב יותר. אני מאמינה בעם שלנו, באלפי האנשים שבשעות הקשות ביותר התייצבו, התנדבו, הצילו, טיפלו, בישלו, חיבקו ובנו מחדש. הם התקווה שלנו.
"בשנה האחרונה למדתי על המושג 'צמיחה פוסט־טראומטית' או 'צמיחה מתוך משבר'. זו הדרך שבה משפחתי ואני, ועוד אלפי משפחות, מנסות לחיו. זו הדרך שבה הולכים כל יום הפצועים, הקהילות בדרום ובצפון, החטופים שחזרו. וזו גם הדרך שבה מדינת ישראל צריכה לבחור: לנוע, לצמוח, להצמיח. לכאוב ולצמוח. גם וגם, בו-זמנית. כי זה אפשרי, ובידינו הדבר.
"למסע הזה אני לא יוצאת לבד. אני יוצאת יחד עם ח"כ חילי טרופר – אדם ערכי, ישר ובעל מצפן פנימי. לאורך השנים, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, למדתי להכיר את מחויבותו לאנשים ולמדינה. ואני עושה זאת יחד עם יועז הנדל ואליסף פרץ שכאן לצידי היום. אני מאמינה שביחד, ועם נשים ואנשים טובים נוספים שייכנסו לחיים הציבוריים, אפשר להביא סגנון אחר של מנהיגות – כזה שמבוסס על ערכים, אחריות ותקווה", הוסיפה.
"אני מודה לקב"ה שנותן לי את הכוח להמשיך בחיים ואת האומץ לבחור בצעד הזה, וכמובן למשה ושבעת ילדי האהובים, הורי, משפחתי, חברי וחברותי שתומכים ועוטפים. שפירא סיימה את נאומה עם מילים מהשיר "מחפש אהבה" שכתב בנה: "לא הגענו לנקודת האל-חזור, זה תלוי בנו אם תהיה פה הגשמת חזון".







