בית הדין למשמעת של שירות המדינה פרסם היום (ראשון) את גזר הדין של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו - שהורשע בביצוע מעשה מגונה בעובדת - וקבע על פיטוריו לאלתר, פסילתו לשירות המדינה לחמש שנים והפקעת משכורת. סיסו ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי והגיש בקשה לעיכוב ביצוע הפיטורים, אך היא נדחתה וגזר הדין נכנס לתוקף. היום הגישה עורכת דינו ערעור על גזר הדין ועל ההרשעה בבית הדין.
בית הדין שיבח את א', שהתלוננה על סיסו, ואמר כי היא "גילתה אומץ ראוי להערכה בבחירתה לחשוף את מעשיו של הנאשם, על אף הקושי הטמון בתלונה שכזו כלפי בעל המשרה הבכיר ביותר במקום העבודה - מנכ"ל המשרד".
בית הדין ציין כי מעשיו של סיסו הם נבזיים וראויים לכל גנאי, אך לא קיבל את בקשת התביעה לפסול אותו לתצמיתות מרשות האוכלוסין ו-12 שנים משירות המדינה, וקבע כאמור פסילה של חמש שנים בלבד. התביעה הדגישה כי הנאשם הוא מעין "מגדל אור" ומודל לחיקוי לעובדיו, וציינה כי תפקידו הרם כמנהל בכיר מחזק את הצורך בענישה מרתיעה, כדי למנוע הישנות של מעשים דומים על ידי בכירים במערכת.
מנגד, עורכי הדין של סיסו הציגו עדויות של אנשים ששיבחו את פועלו, וציינו כי הוא זכה לתמיכה חסרת תקדים מעובדים, עמיתים, מנכ"לים ושגרירים. לצד זאת, טענו עורכי דינו כי מדובר באירוע יחיד ובודד של אדם שעבד כל חייו במגזר הציבורי בצמידות לנשים, ואף פעם לא הוגשו נגדו תלונות. לדברי ההגנה, הוצאת הנאשם משירות המדינה תפגע קשות בתפקוד השירות הציבורי, ותגרום לנזק חמור לרשות האוכלוסין - שכבר נפגעה לטענתם מאז השעייתו. סיסו עצמו טען כי הוא עובר טלטלה קשה, ואמר כי לא הייתה לו כוונה מינית בחיבוק ולא חש שהמתלוננת חשה בעיה עם חיבוקו.
המתלוננת:
סיסו הועמד לדין בגין מעשים מגונים והטרדה מינית של א', צעירה בת 23 שעבדה כרכזת לשכה בכירה בלשכתו. בית הדין קבע בהרשעתו כי הוכחו יסודות העבירה של מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו. לפי כתב האישום שהוגש נגד סיסו, ב-25 ביולי אשתקד בשעות אחר הצהריים, הוא עבד עם הצעירה א' במשרדי הרשות בעיר מודיעין, שבאותה שעה היו ריקים מאדם. השניים עסקו בעבודה על מסמך במחשב, ובשלב מסוים התפתחה ביניהם שיחה. סיסו קם מכיסאו, כינה את א' בשם חיבה, נצמד אליה וחיבק אותה בחוזקה בשתי ידיו כשפניו וגופו צמודים אליה - והחל ללטף את גבה.
א' קפאה במקומה, אך סיסו נשען על שולחנו כששתי רגליו מפוסקות, וכשהצעירה ניסתה ללכת לכיוון היציאה מהחדר, מצאה עצמה קרובה אליו - ללא יכולת לזוז. הנאשם החל ללטף את שיערה ואת ידיה, ובהמשך בחן את גופה במבטיו, תוך שהיא מתרחקת ממנו ונצמדת לקיר. רשות האוכלוסין וההגירה, נציין, שייכת למשרד הפנים.
עוד לפי האישום, סיסו שם את ידיו על צווארה ואחז בו בחוזקה, ואז קירב את פניה אליו במטרה לנשק אותה. א' הסיטה את פניה אך המנכ"ל הצליח לנשק אותה על קצה השפה. לאחר מכן, הוא המשיך לחבק את הצעירה, אמר כי הוא עייף, ושאל אם היא "בסדר". הוא קם מהשולחן וחיבק אותה שוב, והיא השיבה כי "הכול בסדר" ויצאה ממשרדו. על-פי המיוחס לו, סיסו פעל לשם גירויו המיני, ללא הסכמתה של א' ובניגוד לרצונה - תוך ניצול יחסי המרות ביניהם.
המתלוננת תיארה בתצהיר כי האירועים שינו את חייה באופן דרמטי. היא הדגישה כי מדובר בתקיפה מינית פסולה ואסורה על ידי אדם עמו עבדה מספר שנים וראתה בו דמות אב. הנפגעת ציינה כי האירוע הפך אותה מאישה צעירה ומלאת שמחת חיים - לכזו הסובלת מדיכאון, חרדות, בכי בלתי נשלט וחוסר ביטחון. היא מתארת פגיעה במערכת היחסים עם בן זוגה, קושי בקיום קשרים חברתיים, הרחקה ממקום העבודה והצורך להתפטר.
עו"ד איילה הוניגמן, שמייצגת את סיסו, מסרה: "אייל סיסו, אדם ערכי, ישר, צנוע, נחוש להילחם על חפותו ולהגן על שמו הטוב, שהושג בעמל, מסירות ושליחות ציבורית רבת-שנים. בהתאם לכך, הגיש ערעור על החלטת נציבות שירות המדינה. האירוע נשוא התלונה תועד במצלמות אבטחה, והצילומים סותרים את גרסת המתלוננת. מדובר במחווה אנושית תמימה, חסרת כל כוונה פסולה, שאין בינה לבין התלונה דבר. אנו סבורים כי נפלו פגמים מהותיים וקשים בהכרעת הדין, וכי קביעות בית הדין למשמעת סותרות את הראיות הברורות שהוצגו בפני הנציבות".
לדבריה, "ערכאת הערעור תכריע האם מדובר בהטרדה – או באירוע תמים שנוצל לצורך פגיעה מכוונת באדם ובקריירה ציבורית שצמחה ביושרה, מסירות, מקצועיות ועשייה המלווה בתחושת שליחות ציבורית עמוקה". סיסו מסר מצידו: "אני מודה למעגל התומכים הרחב שמביע בי אמון ומכיר בצדקתי. אמשיך כדרכי לפעול מתוך ערכים, מוסר, יושרה – כדי לתרום ולעשות טוב".
