חמאס ברצועת עזה מתמודד מאז חזרת הלחימה עם בעיה קשה: הוא לא יכול לשלם משכורות למחבלים. על-פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ארגון הטרור נותר מרושש כמעט לחלוטין לאחר שורת חיסולים ממוקדים ברצועה, ולאחר עצירת הסיוע ההומניטרי - שלפי גורמים ערביים, ישראליים ומערביים, חמאס נהג לגנוב ולמכור לתושבי עזה ברווח.
הקשיים של חמאס כבר מתחילת החודש, כאשר בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית דווח כי ארגון הטרור נמצא במצוקה ארגונית. על-פי הדיווח אז, ההתנקשויות בבעלי תפקידים רבים מהאגפים המדיניים, הצבאיים והממשלתיים של חמאס שינו את מנגנון קבלת ההחלטות של חמאס בעזה, ויצרו "ואקום ארגוני".
כעת, גורמי מודיעין אמרו לוול סטריט ג'ורנל כי תשלומי שכר לעובדי ממשל רבים פסקו, ואפילו בכירי חמאס החלו לקבל רק מחצית משכרם כבר באמצע הרמדאן. לדבריהם, השכר המדויק של מחבלי חמאס עמד על ממוצע של 300-200 דולר בחודש. החוסר מאותת על חוסר תפקודי-ארגוני מעמיק בארגון, שמתמודד עתה עם החזרה ללחימה, ומתקשה לגייס "לוחמים" בלי תשלום.
אייל עופר, חוקר כלכלת עזה, העריך כי בעזה נותרו מזומנים בשווי כ-3 מיליארד דולר, אך אמר כי "גם אם הם 'יושבים' על כמויות גדולות, היכולת שלהם לחלק אותם מוגבלת מאוד". הוא ציין שהשיטות הנפוצות של חמאס להעברת התשלומים הן באמצעות שליחים או בנקודות ייעודיות ברצועה, אך שתי האפשרויות הללו "ימשכו תשומת לב בזמן הלחימה".
חמאס, השולט כידוע בממשל ברצועה, קיבל לפני המלחמה העברות מזומנים חודשיים של 15 מיליון דולר מקטאר, שגם גייסה עבורו כספים ממערב אפריקה, דרום אסיה ואפילו בריטניה, ושמרה מאגר של כ-500 מיליון דולר עבור ארגון הטרור. רוב הכסף, כך לפי גורמים ערביים ומערביים, נמצא כעת בטורקיה. בחמאס לא הגיבו לטענות ה"וול סטריט ג'ורנל".
עם פרוץ המלחמה ישראל הגבילה את העברת המזומנים הפיזיים לעזה, וחמאס "היה מעורב" בגניבת 180 מיליון דולר מסניפי בנק פלסטין, ומסניפי בנק אחרים ברצועה. כך טענו גורמים פלסטיניים בפני העיתון האמריקני. חמאס נהג להשתמש גם בסחורות שנכנסו לעזה כדי לבנות לעצמו אפיקי הכנסה חדשים. המהלך כלל גביית מכס ממשאיות במחסומים, גביית מיסים מסוחרים ופיקוח על סחורות. חמאס גם השתמש במזומן בחו"ל כדי לקנות סחורות שלאחר מכן נמכרו ברצועה, ובכך למעשה הכניס את המזומן פנימה לשימושם.
אבל אפילו כך חמאס התקרב למשבר נזילות עוד לפני הפסקת האש האחרונה, שהעניקה לארגון הזדמנות נוספת לחדש את קופתו. הסיוע החל לזרום שוב, אך פסק לאחר מכן. מומן אל-נטור, עורך דין פלסטיני ממרכז עזה, אמר כי הבעיה הכלכלית היא "משבר גדול בחמאס. הם היו תלויים בעיקר בסיוע שנמכר בשווקים שחורים תמורת מזומן".
גם החיסולים הממוקדים תרמו כאמור למצוקה הכלכלית של חמאס, בהם חיסולו של חלפן הכספים המרכזי בארגון סעיד אחמד אלעבד אל-חדרי. דובר צה"ל ציין אז כי במסגרת תפקידו, אל-חדרי עמד בראש חלפנות "אל-וופאק", שהוכרזה על-ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ כארגון טרור בשל מעורבותה בהעברת כספים לגורמי טרור. אל-חדרי היה מעורב בהעברות כספים רבות לזרוע הצבאית של חמאס לאורך השנים, ובפרט לאורך המלחמה.
