ארבעה ימים מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש עם איראן, ובצל הלוויות הענק שערכה היום (שבת) הרפובליקה האיסלאמית לבכיריה שחוסלו, האופוזיציה במדינה ממשיכה להיות על הכוונת של המשטר - שמפגין כוח רב כדי לסכל כל התנגדות שעלולה להתפרץ. "כמו חיה פצועה, איראן רודפת אחרי כל איום שנתפס במדינה ככוח קטלני", אמר האדי גאאמי, מנהל המרכז לזכויות אדם באיראן (CHRI), שפועל נגד הפרות שכאלה וקורא לקהילה הבינלאומית לפעול.
חמושים ברחובות, במהלך הלוויות הענק לבכירים האיראנים שחוסלו
4 צפייה בגלריה
"מאות נעצרים בכל יום". חמושים ברחובות איראן, מחשש להתקוממות אזרחית
(צילום: AP Photo/Vahid Salemi, shutterstock)
ברחבי טהרן צצו מחסומים, משטרה צבאית חמושה מסיירת ברחובות - וקציני משטרה ומודיעין עצרו כבר יותר מאלף בני אדם, כשלפי אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון זכויות אדם בינלאומי, "מאות נעצרים מדי יום". בארגון הביעו דאגה רבה ממשפטים מזורזים "ולא הוגנים בעליל" שנערכו לכמה מהעצורים, וכינו את ההתנהלות האיראנית כ"ניסיון מוטעה להקרין כוח". ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי "חיפושים נערכים במכוניות, בטלפונים ובמחשבים שלהם, והממשלה הודיעה בחיפזון על הוצאה להורג של לפחות שישה גברים".
באיראן חוששים כאמור ממצב של התקוממות ומרידה אזרחית, ובצל גל המעצרים הנרחב טענו גורמים במדינה כי "המוסד מקבל סיוע מפעילים על אדמת איראן". לדברי הגורמים, ההוכחה לכך היא איתור מרכזים להרכבת טילים וכטב"מים ישראליים - בתוך איראן - ששימשו את ישראל במהלך התקיפות. מוחמד עלי שבאני, אנליסט איראני שמפעיל אתר חדשות אזורי, אף טען כי "90 אחוזים מפעילי המוסד בתוך איראן - תושבי המדינה. השאלה הגדולה היא: מי הם? כרגע אצבעות מאשימות מופנות לכל עבר".
פעילת זכויות האדם האיראנית שזכתה בפרס נובל לשלום, נרגס מוחמדי, אמרה כי "המצב עבור העם האיראני מסוכן יותר כעת מאשר לפני המלחמה". מוחמדי, אחת מנשות האופוזיציה הבולטות ביותר במדינה, שבעבר נאסרה ולפי הדיווחים אף הוכתה קשות בכלא אווין שהפציצה ישראל, אמרה כי "המשטר יעשה כל מה שצריך כדי לבסס את השלטון, ונוקט צעדים חמורים".
4 צפייה בגלריה
"פרנויה באיראן". חמוש על הגג במהלך הלוויות הבכירים שחוסלו
(צילום: Majid Asgaripour/WANA via REUTERS)
ובמקביל לפעילות נגד מתנגדי השלטון, המשטר האיסלאמיסטי הגביר את מאמציו לאכוף את קוד הלבוש הנוקשה שהוא כופה על אזרחיו. אישה בת 44, שלדבריה נמלטה מטהרן במהלך המלחמה, אמרה ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "משטרת המוסר חזרה. המשטרה אפילו עצרה אותנו וחקרה אותנו כי הגרביים של האישה שהייתה איתי היו שקופות מדי".
בעיתון מתארים את האווירה באיראן כ"פרנויה", אחרי ששוב הוכח עד כמה עמוקה החדירה של המוסד אל המדינה, עם מפגן יוצא דופן של חיסולים וכוחות קומנדו שתועדו פועלים על אדמת המדינה. בעוד האזרחים מנסים לחזור אל חייהם, המשטר מודיע מדי יום על מעצרים המוניים של "סוכנים", דורש מהאזרחים לדווח על "כל שיחה חשודה" ומפרסם מדריכים לזיהוי מרגלים.
בין השאר, הונחו האזרחים לעקוב אחר שכניהם ולראות אם הם נכנסים ויוצאים מבתיהם בשעות מוזרות; לשים לב לאנשים שמשתמשים במסכות, כובעים ומשקפי שמש; ולהבחין בסימנים כמו "רעשי מתכת" בתוך בתיהם. מרגלים, כך נטען, "עשויים להתגורר בבתים עם וילונות שנשארים סגורים גם בשעות היום".
4 צפייה בגלריה
"אם אנשים יתפסו את המשטר כחלש - הם ימרדו". חמושים בטהרן
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
כך למשל, סורור, תושבת טהרן, סיפרה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" כי היא מאמינה לכך שישראל מפעילה "רשת מרגלים נרחבת באיראן". לאחר שהרשויות ביקשו את עזרת האזרחים, סורור דיווחה על "בית בטוח" בשכונת מגוריה. לדבריה, "ראיתי את הרשויות עוצרות כמה אנשים ואוספות רחפנים מהבית. ראיתי את הכול".
תושב העיר תבריז ששוחח עם ה"טיימס" אמר כי זה רק עניין של זמן עד שהשלטון באיראן ירחיב את פעולות הדיכוי נגד יריביו הפוליטיים. "כרגע, הם רוצים לוודא שאיש לא לועג למשטר, או שיש לו תקווה שהמשטר ישתנה", אמר. "הפחד העיקרי של המשטר הוא שאנשים יתפסו אותו כחלש. כי אם אנשים יודעים שהוא חסר כוח - הם ימרדו".
גם האינטרנט ברפובליקה האיסלאמית חזר לתפקוד, אחרי שהמשטר שיתק אותו כדי להקשות על המודיעין הישראלי. כעת, וכשהם עדיין תחת נטל הסנקציות, ללא הגנה אווירית ועם ידיעה שהם עלולים להיות מחוסלים, יצטרכו בכירי איראן לשקם את מעמדם.
4 צפייה בגלריה
מתנדב של מיליציית הבסיג' האיראנית, שאחראית לדכא הפגנות. ארכיון
(צילום: Vahid Salemi/AP)
"זו הייתה אחת מפרצות הביטחון החמורות ביותר בהיסטוריה של המשטר, אבל עדיין לא נקודת מפנה", אמרה פרופ' נרג'ס בג'וגלי שחוקרת את הצמתים שבין מהפכות, תקשורת ומלחמה בפוליטיקה העולמית. "ההנהגה החזיקה מעמד, הרחובות נותרו שקטים, והמערכת הוכיחה שוב שהיא נבנתה לא לפופולריות - אלא להישרדות, והיא יכולה לעמוד בפני זעזועים. המשטר לא קרס, הוא מסתגל, וחיילים צעירים יותר של משמרות המהפכה וכוחותיו נכנסים לתמונה. רבים מהם קשוחים יותר מאלה שנהרגו".
כבר ביום שאחרי הפסקת האש פנה משטר האייתוללות לבצר את שלטונו באיראן, תוך הפניה מוגברת של משאבים לדיכוי כל סממן של התקוממות ומרידה אזרחית. גורמים איראניים רשמיים ופעילים באיראן אישרו אז כי המשטר עושה זאת באמצעות מעצרים המוניים, הוצאות להורג ופריסת כוחות הביטחון ברחובות - במיוחד באזורים הכורדיים המרוחקים, הנחשבים בעיניו כמועדים לפורענות.
בתחילת השבוע דיווח ארגון זכויות האדם האיראני HRNA כי במהלך התקיפות הישראליות באיראן הוא תיעד מעצרים של 705 איש על בסיס פוליטי או בגין חשדות ביטחוניים לכאורה. לדבריו, רבים מהעצורים הואשמו בריגול לישראל. ביום רביעי האחרון אף דיווחה התקשורת הממלכתית באיראן כי שלושה מהעצורים הוצאו להורג באורמייה, ליד הגבול הטורקי.
