בבית העלמין בקיבוץ בארי נטמן היום (שני) מני גודארד, שהושב מרצועת עזה ביום חמישי האחרון, בנוכחות אלפי בני אדם. לגודארד, שנרצח בגיל 73, ספדו בני משפחתו, חבריו ונשיא המדינה יצחק הרצוג. עברי לידר ביצע את השיר "זכיתי לאהוב", אחיו יוסי ואלי הקריאו קדיש. על קברו של גודארד הונח גביע היורוקאפ של הפועל תל אביב בכדורסל.

5 צפייה בגלריה
הלווייתו של מני גודארד ז"ל
הלווייתו של מני גודארד ז"ל
קברו של מני גודארד - ועליו גביע היורוקאפ
(צילום: אוריאל אבן ספיר)
5 צפייה בגלריה
מני גודארד
מני גודארד
מני גודארד ז"ל
מור, בתו של מני, שיתפה כמה ייחלה לאותו הרגע, ושתכננה את לווייתו עשרות פעמים: "אבא, אני עומדת פה בבית העלמין של קיבוץ בארי. בית העלמין שהשקט והעצב שלו מספרים כל כך הרבה על היום הנורא ההוא. שנתיים וכמעט חודשיים עברו מאז השבת השחורה. והיום אנחנו זוכים סוף-סוף להיפרד ממך. ואיך נפרדים? איך נותנים מקום לכל כך הרבה כאב ועצב? כי זה כואב וזה עצוב וזה שובר את הלב. אבא שלי, אתה שהיית האיש עם הלב הכי גדול בעולם. נכון שכל ילד חושב שאבא שלו הוא הכי מכולם? אבל אתה באמת היית כזה.
"אבא, במעמד הזה אני רוצה גם להתנצל בפניך. סליחה שהיית המגן האנושי. סליחה שעברת את הסבל הזה. סליחה שהמדינה לא הייתה שם והצבא לא היה שם. סליחה שלא היה מי שיגן עליך. לא הגיע לך מוות כזה. לא הגיע לך להיות 769 ימים מוטל ברחובות עזה. וסליחה נוספת על כך שגם אחרי שנתיים וחודשיים הממשלה, שבמשמרת שלה נרצחת, עדיין לא חושבת שמגיעות לציבור תשובות. רק אתמול החליטו חברי הממשלה שלא תקום ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. האסון הנורא ביותר שידע העם שלנו מאז השואה לא מצדיק בעיני המנהיגים שלנו ועדת חקירה עצמאית ובלתי תלויה.
"אבא שלי, עכשיו אתה פה. נקבר באדמת בארי שכל כך אהבת, ליד אהובת ליבך. בשבילך המסע הזה נגמר. גופך יוכל לנוח עכשיו, ונשמתך חופשית. אני רוצה להודות לך על 40 שנה מופלאות עם אבא שאין מדהים ממנו, ולהודות לך ולאמא גם על האחים המדהימים שלי. תן לה חיבוק גדול מאיתנו. מבטיחים שאין לכם מה לדאוג. אנחנו נהיה בסדר. נוח על משכבך בשלום. תודה שהיית אבא שלי".
בתו בר ספדה גם היא: "לקחת את הזמן, אה אבא? לא אהבת שמאחרים לך, אבל איזה איחור אופנתי דפקת לנו. אתה זוכר, אבא, את ימי שבת כשהייתי קטנה ואתה היית בתורנות שמירה בשער של הקיבוץ? היית סוגר את השער ומתחבא, ואני הייתי צריכה להגיד למי שרוצה להיכנס שאסור לי לפתוח את השער עד שאבא שלי חוזר - ואתה היית מתחבא בצד ומתפוצץ מצחוק, וכמה אהבתי את הצחוק הזה. ואני לא הייתי נשברת. הייתי עומדת במשימה ששלחת אותי אליה. וגם עכשיו, אבא, לא נשברתי. עמדתי במשימה להשיב אותך לפה. בסתר ליבי אולי קיוויתי מדי פעם שבשלב כלשהו תגיח מהצד ותתפוצץ מצחוק. אבל הפעם היינו רק אנחנו.
הרצוג סופד למני גודארד
(צילום: גרגורי באדו)

5 צפייה בגלריה
הלווייתו של מני גודארד ז"ל
הלווייתו של מני גודארד ז"ל
"לא הגיע לך להיות 769 ימים מוטל ברחובות עזה". בר ומור גודארד
(צילום: אוריאל אבן ספיר)
"תודה לחיילי צה"ל הגיבורים, תודה שאתם מראים איך נראית לקיחת אחריות, תודה שאתם הולכים לכל משימה. לקראת סיום אני חוזרת אליך אבא, וממילא אני תמיד איתך. סליחה שלא הספקת להגשים את כל החלומות שלך, סליחה שהבית שלכם הפך לשדה קרב, סליחה שהלכת מאיתנו מוקדם מדי, סליחה שהיית בעזה כל כך הרבה ימים, סליחה שלא הספקת לראות את הפועל מביאה את הגביע. אני נשבעת לך אבא, למען זכרך ולאורך - אני אלחם שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ושהאשמים יישאו באחריות. כן - גם מול ממשלה שנשבעה לעשות הכול כדי למסמס את החקירה.
"אני יודעת שאני אמורה להרגיש כעס על מה שקרה, על הרצח שלך, על הרצח של אמא, על ההפקרה, על 769 ימים בגיהינום שבהם נאבקנו להחזיר אותך. אני יודעת שאני אמורה לכעוס אבא, אבל כל מה שאני מצליחה להרגיש זה כמה אני בת מזל. איזה מזל היה לי בחיים שזכיתי באבא כמוך. גם היום, כשאני יודעת כמה כואבת הפרידה ממך, עדיין לא הייתי מתחלפת עם אף אחד בעולם. עם המחיר של 32 שנה עם אבא כמוך, ולהיפרד בצורה כל כך אכזרית, אני עדיין בוחרת בזה בלב הכי שלם שיש. אוהבת אותך הכי בעולם".
הבן גוני הוסיף: "אבא היקר, יותר משנתיים אני רוצה להגיד לך שאני אוהב, שאני מתגעגע, ואני רוצה גם לבקש סליחה - סליחה שלא הצלחתי להציל אותך ואת אמא, סליחה שלפעמים לא הייתי בן טוב, סליחה שלקח יותר מדי זמן להביא אותך לקבורה לצד אמא שכל כך אהבת. אני רוצה להגיד תודה על הכול - תודה שהענקת לי משמעות בחיים, להרגיש נאהב, לא ויתרת עלי לא משנה מה. אני זוכר שכשהייתי מצוברח הייתי בא אליך. לא דיברנו, רק התחבקנו. החיבוק שלך היה כל כך מיוחד, חיבוק אוהב, חיבוק שנותן תקווה, חיבוק של ביטחון.
5 צפייה בגלריה
גוני, בנו של החלל החטוף מני גודארד ז"ל בהלווייתו בקיבוץ בארי
גוני, בנו של החלל החטוף מני גודארד ז"ל בהלווייתו בקיבוץ בארי
הבן גוני: "תמיד תהיה הלב הפועם והחזק שלי"
(צילום: דוברות קיבוץ בארי)
"אני תמיד אזכור את הרגעים שלנו יחד - הטיולים, הקולנוע, כל המקומות שהיינו אוהבים ללכת אליהם, אתה ואני. אבא יקר שלי, אתה יכול לנוח לך בשלווה עם אמא למעלה. אתם יכולים להסיר את הדאגה שלכם לנו, אנחנו שורדים בחיים האלה בזכותכם. אבא שלי, תנוח בשלווה, אתה תמיד תהיה הלב הפועם והחזק שלי".
גם הרצוג נאם כאמור, ואמר: "אני עומד כאן היום כנשיא מדינת ישראל ויודע שלבקש מכם סליחה זה לא מספיק. ובכל זאת, לפני הכול ומעל הכול, אני חש חובה מעומק הלב לבקש מכם, משפחה יקרה, וקיבוץ אהוב - סליחה. כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל - סליחה על שלא היינו כאן כדי להגן עליכם באותם רגעי חושך וצלמוות איומים ונוראים שייזכרו לדיראון עולם. סליחה על שלקח לנו למעלה משנתיים כדי להחזיר את מני האהוב לנוף מולדתו, על אף מבצעים נועזים למען השבתו לכאן, שלצערנו לא צלחו. סליחה על שטרם החזרנו את דרור.
"אך מעבר לסליחה, עלינו לזכור ולהזכיר: התביעה לחקור לעומק, לחתור לאמת בכל הכוח ולברר את העובדות באופן הכי כואב, נוקב ובלתי מתפשר היא זעקה מוסרית וערכית, בסיסית ופשוטה כל כך. היא מבטאת רגע שבו חברה מבקשת לא רק לדעת ולהבין את שאירע, אלא גם לתקן ולשקם על מנת שנוכל לצאת מתוך השבר הנורא, בתקווה למחר ישראלי משותף. מחר של אחווה - ברוחם של איילת ומני, וברוח ערכי המופת שהם נחלת בארי משכבר הימים".

משפחת אור מחכה לדרור

בזמן שאנשי בארי נפרדו ממני גודארד, משפחת אור עדיין ממתינה לדרור. דרור אור, שנרצח בגיל 48, נשאר החטוף האחרון מעוטף עזה שטרם הושב - לצד לוחם היס"ם רן גואילי והאזרח התאילנדי סונטיסק רינטאלק. יותר משנתיים מאז הטבח ויותר מחודש מאז שנחתם ההסכם לסיום המלחמה בתיווכו של נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ, החיפוש אחריו עדיין נמשך.
5 צפייה בגלריה
אלעד, אחיו של החלל החטוף דרור אור ז"ל
אלעד, אחיו של החלל החטוף דרור אור ז"ל
"רוצים שזה ייגמר". אלעד, אחיו של דרור
(צילום: גיל יוחנן )
אלעד, אחיו של דרור, נסע לבארי ללוויה של מני גודארד, שגופתו הושבה רק לאחרונה. "מני ואיילת היו חברי נפש של ההורים שלי", סיפר בכאב. "אמא סיפרה שביום שדרור ויונת חזרו מחו"ל, 4 באוקטובר 2023, והם באו לבקר אותם, הם גם ביקרו את מני ואיילת. זה אובדן עצום. אנחנו נהיה איתם היום בלוויה, עוד אחת מני רבות בבארי".
אלעד תיאר שגרה בלתי נתפסת: המתנה מתוחה, הפוגות קצרות, תקווה שמתערבבת עם ייאוש. "אנחנו מקבלים עדכונים יומיים לגבי פעולות החיפוש", הסביר. "הייתה הפסקה בגלל הגשם, אבל עכשיו המאמץ מתחדש. מבחינתי, אנחנו חייבים להישאר בפוקוס. אנחנו בחלון הזדמנויות לאיתור שלושת החטופים ולהבאתם לקבורה הולמת. קיווינו שזה יקרה מהר יותר, אבל זה לא תקוע".
לדבריו, במקרה של דרור קיים מיקום, והוא ידוע - אך הוא מורכב במיוחד. "ייתכן שתידרש מעורבות של כוח בינלאומי, וגם זה ייקח עוד זמן. צה"ל יודע איפה הוא וגם חמאס יודע, אבל תנאי השטח מסובכים, וייתכן שהמבצע בעניינו יהיה מורכב יותר מהאחרים".
עומס הזמן וההמתנה הפכו לאבן כבדה על ליבם. "נוצר פה איזשהו תור", אמר אלעד, "ואנחנו האחרונים בתור. ברור שאנחנו רוצים שזה ייגמר, צריכים שזה ייגמר. אנחנו רוצים להסיר מאיתנו את המעמד הזה של 'משפחות חטופים', את העומס הבלתי נסבל הזה. זה נמשך כבר שנתיים וחודש וחצי. רק רוצים לסיים את האירוע הזה".