לראשונה מאז קום המדינה תתכנס היום (ראשון) הוועדה לבחירת שופטים לבחור נשיא לבית המשפט העליון - ללא השתתפות היו"ר, שר המשפטים יריב לוין. השופט הוותיק ביותר בעליון, יצחק עמית, צפוי להיבחר לאחר שבג"ץ כפה על השר לוין לכנס את הוועדה.
לוין, כאמור, לא יגיע בכלל לוועדה, כמחאה על צו בג"ץ והתנגדותו למינוי עמית לנשיא בית המשפט העליון. גם השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר יחרימו את הוועדה, אך מינויו של עמית צפוי לעבור בכל זאת. בצעד מחאה של הממשלה וחצי מהכנסת יקבל עמית את תמיכת שני שופטי העליון, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז, שני נציגי לשכת עורכי הדין, מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ, וח"כית האופוזיציה קארין אלהרר.
שר המשפטים, נזכיר, סבור כי צווי בג"ץ הכריחו אותו תחת כפייה לכנס את הוועדה לבחירת נשיא, במקום לדון על מתווה פשרה שהציע לעליון, הכולל גם בחירת שלושה שופטים החסרים כיום בבית המשפט העליון. לדעת השר, צווים אלו אינם חוקיים, ומהווים חציית גבול של בג"ץ אל מול הממשלה והכנסת. בינתיים, לוין הבהיר כי ימשיך לעמוד על כך שהטענות נגד עמית ייחקרו עד תום, למרות דברי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וראש אגף החקירות במשטרה בועז בלט, שאמרו כי אין חשד לפלילים.
החקירה המשמעתית שדורש לוין מסתמכת על כ-15 פרסומים עיתונאיים, בהם חשיפת "ידיעות אחרונות", המטילים לכאורה, לדעת השר, דופי בהתנהלותו של עמית, על ניגודי עניינים בהם היה מצוי בכהונתו כשופט. ניגוד עניינים זה, כך מדגיש השר, מצביע על אי-התאמתו לתפקיד. לוין לא מתכוון להכיר בנשיאותו של עמית, לכן עד סוף כהונתו הוא ימשיך לא לשתף עימו פעולה בתחום ניהול בתי המשפט.
הדיון בבג"ץ בעניין הוועדה לבחירת שופטים, בחודש שעבר
(צילום: בג"צ)
פירוש הדבר הוא שמערכת המשפט, הדורשת החלטות מינהליות משותפות לשר ולנשיא - לא תתקבלנה. בין היתר לא יתקבלו החלטות בנושא בחירת שופטים, הוספת תקציבים, בחירת נשיאים והקמת ועדות איתור, בינוי בתי משפט ותכנון המערכת לשנים הבאות. לפיכך, עד סוף הקדנציה של לוין יכהנו רק 10 שופטים בעליון - במקום 15.
נגד בחירתו של עמית הוגשו לוועדה לבחירת שופטים 4,800 הסתייגויות. הן נידונו בוועדה כבר לפני כשלושה שבועות, שם הוצגו על-ידי חברי עמותות משפטיות מהימין שהוזמנו באורח תקדימי לשאת דברים. ברובן נטען שעמית היה מצוי בניגוד עניינים בעת תפקידו כשופט כשדן בנושאים הקשורים לקשרי משפחה שלו, נושאי נדל"ן שבבעלותו ובכלל בשיפוט. אלה הטענות המרכזיות:
הופיע בשם אחר בהליך משפטי ולא דיווח
בפרסום ynet ו"ידיעות אחרונות" נחשף כי בשנים האחרונות היה השופט עמית צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון. באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום.
כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ"מועמד השופטים" – בזמן שעמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.
השופט עמית טען מנגד כי התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה למעט עבירת הקנס. לדבריו ,אחיו והוא קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת. בשנת 2016 נתן עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל, דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. הוא חתם לאחיו על ייפוי כוח לגבי תביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על-ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, בהם השופט עמית ואחיו.
לגבי הליך נוסף, מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך הראשון. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה על קיומו של ההליך, וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
בהליך אחר חתם השופט עמית מכוח ייפוי הכוח שניתן ליזם, אשר נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.
לעניין "ההסתרה" כביכול, הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם, גולדפריינד, היא כי ככל הנראה נתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בית-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על-ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית, ולא יצחק גולדפריינד, כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת.
טענות על חריגות בנייה, עיסוק בבג"ץ הקשור לאחיו
בכתבות שפורסמו במהלך השבוע בתאגיד ובערוץ 14 נטען כי לשופט עמית היו חריגות בנייה בביתו במבשרת ציון. לפי הפרסומים, השופט קיבל בעבר צו להרוס את הגג במקטע מסוים, אך לא ביצע זאת. בנוסף, דווח, עמית הכחיש כל עבירה, אך לאחר לחץ ציבורי חזר בו, והתחייב לבדוק את הנושא מול גורמי מקצוע רלוונטיים ולהסדיר את העניין במידת הצורך.
בתגובת השופט עמית נאמר כי כשחיפש בית נמנע מרכישת בתים שבוצעו בהם חריגות בנייה. הבית שנרכש נחזה כמבנה שאין בו חריגות, וזאת גם על-פי הצהרת המוכרים, אך התברר לו ששטח בנוי של כ-15 מ"ר שהיה מקורה בגג רעפים, מצוי בחריגה מההיתר המקורי, והיה קיים כך כ-40 שנים מבלי שננקטו הליכים לגביו. איש המקצוע שנשכר לשם קבלת היתר בנייה לשיפוצים בבית, פעל גם הוא להסדרת נושא הגדלת שטח הבית במסגרת "בקשה להיתר לשינויים", לרבות תשלום אגרות והיטל השבחה בסך של כ-50,000 שקלים. לדבריו, הקבלן שליווה את הליך הרישוי והביצוע מסר לו כי הנושא הוסדר, אך מתברר שלא לחלוטין.
בכתבה אחרת שפורסמה בחדשות קשת נטען כי השופט עמית עסק בבג"ץ הקשור לאחיו. לפי הפרסום, השר דודי אמסלם ביטל בעבר את נבחרת הדירקטורים שבה היה חבר האח. מאוחר יותר הוציא השופט עמית צו שעסק בנושא, וכעת נטען כי מדובר בניגוד עניינים שעלול להשליך על יכולתו לכהן בתפקיד הרם. השופט עמית מצידו טוען כי מדובר בעניין מוסדי, עיסוק בעתירות כוללניות העוסקות בדירקטורים, ולא אישי. כמו כן, הוא הוסיף כי החלטותיו התקבלו בהתאם לשיקולים מקצועיים בלבד. "אין כל דרך שבה אחי יכול היה להיות מושפע מצו ביניים שניתן על-ידי כשופט תורן", כתב עמית.
פורסם לראשונה: 21:06, 25.01.25
