בוקר שהתחיל עם "אור ירוק" מצד מנהיגי הציבור הליטאי לקדם את חוק הפטור מגיוס, נמשך בקו תקיף ותדרוכים של הליכוד נגד דרישות החרדים, ועבר דרך פסיקת בג"ץ שהורתה לממשלה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים חרדים - עשוי להסתיים בהתקפלות פוליטית מהירה מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
זעקת המ"פ בכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת )
2 צפייה בגלריה
הודעת גדולי התורה לא הפתיעה את נתניהו, אך העיתוי יצר בלבול בקרב צוותו
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
למרות התדרוכים התקיפים של הליכוד בשעות הבוקר נגד קידום החוק, ראש הממשלה מתחיל להתרכך, וצפוי לאפשר דיונים בוועדת החוץ והביטחון על החוק לאחר לחץ כבד מהשותפות החרדיות. מאחורי הקלעים, הודעת מועצת גדולי התורה לא הפתיעה אותו לחלוטין, אבל העיתוי והטון שלה יצרו בלבול בצוותו שניסה בבוקר להציג קו תקיף מול החרדים.
החרדים הבהירו לנתניהו כי לא תהיה תמיכה מיידית ובלתי מסויגת בחוק. מבחינתם זה תהליך הדרגתי מול ציבור שלטענתם גועש, שחלקים קיצוניים בו מפגינים מול בתיהם של חברי הכנסת ומאשימים אותם ב"מסחר בנשמות ישראל". הם דרשו לקיים דיונים מסודרים, וח"כ משה גפני מיהדות התורה אף צפוי לשוחח עם נתניהו בהמשך היום. בליכוד רצו תמיכה מלאה ומהירה, וראש הממשלה עצמו קיווה לתמיכה בלתי מסויגת כבר עכשיו, אך לא קיבלו אותה.
הפצ"ר החדש יוביל את יישום פסיקת בג"ץ?
על רקע המגעים הפוליטיים, בצהריים פרסם בג"ץ פסק דין תקיף שמורה לממשלה לגבש "מדיניות אכיפה אפקטיבית" כלפי משתמטים חרדים, כולל צעדים במישור הפלילי וכלים רחבים במישור הכלכלי. שופטי העליון, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, קבעו כי "התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס" וכי מדובר בהפרה של חובת המדינה לאכוף את החוק.
הגורם המרכזי שאמור להוביל את יישום פסיקת בג"ץ הוא הפצ"ר החדש, האלוף המיועד איתי אופיר, שייכנס לתפקידו בשבוע הבא. אופיר, שבעבר שימש כיועמ"ש למערכת הביטחון, עמד בראש הוועדה המקצועית שניסחה את חוק הגיוס בעשור הקודם מטעם שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, והמלצותיו כללו עלייה משמעותית ביעדי הגיוס לחרדים. לפי ההחלטה שניתנה היום, האחריות המיידית ליישום מדיניות האכיפה תחול קודם על צה"ל והמשטרה הצבאית, בעוד השפעת הדרג הפוליטי על יישומה בפועל תהיה מוגבלת.
החרדים נגד בג"ץ: "רוצה מלחמת אחים"
פסיקת בג"ץ הוסיפה שמן למדורה, לטענת החרדים. באגודת ישראל של יצחק גולדקנופף אמרו כי "בג"ץ הוכיח שהוא לא רוצה חוק גיוס אלא מלחמת אחים", וטענו כי ההחלטה נותנת "נשק לקיצונים החרדים". הם הוסיפו כי אם ערך השוויון חשוב למדינה, עליה "לגייס גם ערבים תושבי ישראל לשירות אזרחי". בכירים ביהדות התורה האשימו את נתניהו ישירות: "עוד מכה חזקה לחרדים כתוצאה ישירה של הפרת ההתחייבויות והסחבת של רה"מ כבר כמעט 3 שנים".
2 צפייה בגלריה
הרב משה הלל הירש והרב דב לנדו. החרדים יודעים שמדובר בהצעה ה"נדיבה ביותר" מצד הקואליציה
(צילום: קרן עולם התורה)
ברקע, הנהגת דגל התורה דווקא החליטה להתקדם עם החוק, אך עם סייגים כאמור. בהודעה הבוקר נמסר כי מועצת גדולי התורה הורתה לקדם את החוק בוועדת החוץ והביטחון, אך הבהירה כי נוסח החוק יובא לאישור נוסף של הרבנים לפני הגעתו למליאה.
ההנהגה יודעת שמדובר בהצעה ה"נדיבה ביותר" שתקבל מהקואליציה, אך חוששת ממצב שבו החוק ייפול בגלל התנגדויות בליכוד, בציונות הדתית, או מצד ח"כ גולדקנופף, ואז תימצא המערכת החרדית קירחת מכל הכיוונים. גם באגודת ישראל מדגישים כי התמיכה תיבחן רק כשהנוסח הסופי יונח על השולחן, וכי לא יתמכו בהצעה שמכילה סנקציות על לומדי התורה.
בליכוד תקפו, לפני "התרככות" נתניהו
גם לנתניהו יש כאן סיכון ברור. הוא רצה בליץ חקיקה מהיר כדי לסגור את הסיפור, אך נבלם בידי היועצים המשפטיים, שמבהירים כי נדרש הליך סדור. בליכוד הדגישו הבוקר, לפני ההתקפלות של נתניהו, כי לא יקדמו את החוק בלי ודאות שהוא יעבור, וכי "הליכוד לא ישלם מחיר ציבורי על מהלך שלא יבשיל". גורמים בליכוד אמרו כי הניסיון של החרדים למשוך זמן לא יכול לבוא "על חשבון הליכוד".
אל תוך המערכת הרותחת הזאת נכנסה גם זעקה חריפה מהכנסת. בדיון טעון של ועדת המשנה לענייני כוח אדם של ועדת החוץ והביטחון הוצגה הבוקר תמונת מצב חריגה לגבי משבר כוח האדם בצה"ל. נציגי אכ"א מסרו כי כ-600 אנשי קבע, בהם נגדים מקצועיים וקצינים בכירים, הגישו בקשות להקדמת פרישתם. בצבא ציינו כי חלקם נדחו לאורך המלחמה "בגלל נחיצותם, כי פשוט אין להם מחליפים".
זעקת המ"פ בכנסת
לפי הנתונים שהוצגו, השחיקה במעמד אנשי הקבע עמוקה: רק 66% מהנגדים בקבע מובהק מעוניינים להמשיך לשרת, לעומת 85% בתחילת העשור. 62% מהנגדים הראשונים וכ-60% מהקצינים בדרגת רס"ן הביעו חוסר רצון להמשיך בקבע. באכ"א הזהירו כי "העומס על אנשי הקבע הצעירים גדל, הם פחות מנוסים ולכן נושאים על גבם יותר משקל".
בתוך האווירה הזאת נשא בכנסת דברים טעונים רס"ן שחר ורון, מפקד פלוגה מגדוד 202 שנפצע קשה בלחימה בעזה. הוא תקף בחריפות את קידום חוק הפטור מגיוס: "כל מה שאתם עושים זה לפגוע בנו אחרי שנפגענו פעמיים במלחמה. אנו דנים פה בקיצוצים לאנשי הקבע בזמן שאתם נותנים יותר לרבנים שמאשרים עכשיו לקדם חוק השתמטות. חצי שנה הייתי בתוך עזה ולא היה לי רגע להסתכל על התלוש שלי, גם לא כשקברתי חיילים שלי. אז מה אותו מ"פ שנמצא עכשיו בבית בהגנה בעזה אמור לחשוב כשאתם מעבירים פה עכשיו חוק השתמטות? מה נציגי הציבור עושים כדי להגן עליי ולא על תלמיד הישיבה?".
הוא הוסיף: "כשאני הייתי בעזה, נפצעתי קשה וקברתי את החיילים שלי, יכולתי להגן על עצמי? ביקשתי עוד כסף? אני לא מבקש יותר מדי, אני מבקש ייצוג הולם. ובבקשה, אחרי שנתיים של מלחמה, לא רק לא לקחת - להוסיף. כמו שאתם יודעים להוסיף לרבנים שמאשרים עכשיו חוק השתמטות. מה מצפים ממני בתור מ"פ שנפצע קשה? שאקח ימינה להיות חרדי, לקבל עוד כסף ולחנך את הילדים שלי בחברה חרדית כדי שהם ידונו לחיים, או לחנך את הילדים שלי שיילכו לקרבי? למה שאני אהיה מג"ד אם כל מה שהממשלה הזאת עושה זה לפגוע בי?
"הערכים הם מה שמוביל אותנו. כשאני נכנסתי לעזה, לא ידעתי כמה כסף אני מקבל חצי שנה. נראה לכם שהיה לי את הרגע להסתכל על התלוש שלי? אנחנו כן מסתכלים על המשכן הזה כאל דבר קדוש, כאל מודל לחיקוי. וכמו הסל הערכים שאנחנו התחנכנו עליו בצבא, כי המפקדים חינכו אותנו לערבות הדדית, אהבת המולדת, המוכנות להקריב - זה אותו סל ערכים שאנחנו רוצים שיהיה לכם. אני שומע על משחקים בין אופוזיציה לקואליציה, על זה שהקואליציה עכשיו בוחרת להעביר חוק השתמטות אחרי שנתיים של מלחמה. אז שתלמיד הישיבה ייקח נשק ויילך להגן על המדינה, פשוט מאוד".
