"דן הוא כמו אח שלי, הבנתי שאין לי זמן להיות עצוב", שיתף ברט איזקסון, שבבוקר טבח 7 באוקטובר קיבל לידיו את האחריות לפקד על כיתת הכוננות של מושב מבטחים, במקום חברו שנפל בקרב. מה שהתחיל בתור גיבוי נמשך עד היום, שנה ותשעה חודשים לאחר מכן.
אחרי המטח הראשון שנורה מרצועת עזה, הרבש"צים של המועצה האזורית אשכול עוד התבדחו בקבוצת הוואטסאפ המשותפת. איזקסון, שהיה אז הרבש"ץ של מושב שדה ניצן, כתב בציניות "אין לזה צורה", ורבש"ץ עין הבשור יואב שפר כתב "אחלה מודיעין יש לנו" והוסיף אימוג'י מיואש. דן אסולין, הרבש"ץ של מושב מבטחים, אותו החליף בהמשך אזיקסון, כתב "כרגיל שאומרים שהכול נרגע פותחים מערכה".
כמה דקות מאוחר יותר הגיעה ההודעה של רבש"ץ חולית אבי קורין, שדיווח במקביל בקשר על אופנועים חשודים שזוהו מול הקיבוץ. זמן קצר לאחר מכן, הוא נהרג. "ראיתי את ההודעה של אבי ועליתי מהר על מדים וציוד", אמר איזקסון. "בינתיים דיברתי עם דן והוא אמר לי 'בוא תעזור. אני בהיתקלות בצומת'. יצאתי אליו והחלפתי אותו בעמדה על כביש 232. הוא וטל ממן (חבר כיתת הכוננות של מבטחים - רג"ש) נכנסו להילחם בתוך המושב". איזקסון עמד בצומת זמן רב, נלחם במחבלים שניסו לחדור למושב ושמר לצידו על גופות אזרחים, מחשש שיחטפו.
"התקשרתי שוב לדן ואחרי טלפון אחד הבנתי שהמצב לא טוב. הוא לא ענה לי. אין מצב כזה שהוא לא עונה לי. אני והוא זמינים אחר לשני 24/7", סיפר. ב-12:45, אחרי שעות ארוכות של לחימה בצומת, הוא נכנס אל המושב. הוא ראה את חברי כיתת הכוננות שנהרגו, בהם חברו דן. "אחרי שזיהיתי אותו הלכתי לעמוד מאחורי העצים, בכיתי חמש דקות וחזרתי ממוקד. הייתי במדים של רבש"ץ, וכשראיתי כוחות אמרתי להם להתחיל לסרוק.
"אני ודן היינו מעבירים המון זמן ביחד. זה היה לי מאוד קשה, אבל הבנתי שאין לי זמן להיות עצוב", תיאר. אז התקשר איזקסון לאחיו, קצין הביטחון של המועצה, ושיתף אותו בתמונת המצב בשטח. בגלל שכיתת הכוננות של מושב ישע נותרה גם היא ללא פיקוד לאחר נפילתו של סגן הרבש"ץ ליאור בן יעקב (הרבש"ץ עצמו שהה בחו"ל) - איזקסון קיבל אחריות כפולה: "הוא אמר לי שאני אחראי עכשיו על שני יישובים. זה הרגע שהבנתי שאני רבש"ץ מבטחים", אמר.
הוא סיפר על הסריקות במושב, ועל הבשורה הקשה שנאלץ לבשר. "טיפלנו בגופות והמשכתי לסרוק. אמרתי לתושבים 'אני הרבש"ץ עכשיו, אל תפחדו'. נכנסתי לבית של ההורים של דן אחרי שהמחבלים התבצרו שם. אבא שלו יהודה היה בשבי המצרי, והוא הסתכל עליי ושאל אותי אם דן יחזור. אמרתי שלא והוא שאל שוב. הוא חשב שאולי הוא נחטף. אמרתי לו שדן לא יחזור לעולם".
על ההחלטה להישאר בתפקיד גם היום, סיפר איזנקסון כי "יש כאן אוכלוסייה חמה מאוד. אני וההורים של דן בקשר, כל שישי אנחנו אוכלים קובות. אני לא עוזב עד שהם יהיו רגועים. היה כאן קשה מאוד אבל זה גם היה טבעי. בסופו של דבר אני עושה את זה בשביל דן". בחצי חיוך הוא מוסיף: "התפקיד כאן הוא גם משרה מלאה, לעומת חצי משרה בשדה ניצן".
באותה השבת נפלו על הגנת המושב חמישה אנשי כוחות הביטחון: דן אסולין וטל ממן מכיתת הכוננות של מבטחים, ליאור בן יעקב שהיה סגן הרבש"ץ של מושב ישע, גיל אביטל מכיתת הכוננות של ישע ואיתי נחמיאס ששירת כלוחם ביחידה הרב-ממדית והיה בחופשה. בכניסה למושב נרצחו גם חן בן עמי ודור נחום שנמלטו מהנובה, יחד עם שלושה תושבים מיישובים סמוכים שהיו איתם במכונית.
התחקיר של צה"ל חשף תמונה קשה וכואבת של אירועי ה-7 באוקטובר במושב מבטחים. התחקיר הושלם אחרי תשעה חודשים, והוצג לאחרונה בפני התושבים והמשפחות השכולות. התחקיר קבע כי צה"ל נכשל בהגנה על המושב, ומדגיש את גבורתם יוצאת הדופן של חברי כיתות הכוננות של מבטחים ומושב ישע, שלוחם נוסף הצטרף אליהם. גבורת חברי כיתות הכוננות שיבשו את תוכניות המחבלים ומנעו אסון כבד יותר במחיר חייהם של חמישה לוחמים.
