"חנינה של נתניהו על ידי הנשיא תהיה אפשרית רק במסגרת 'חבילה'". כך העריך בצהריים (רביעי) מקור שהיה מעורב בנושא החנינה, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ פנה לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה לחון את ראש הממשלה. גורמים פוליטיים העריכו שאותה חבילה תצטרך לכלול תנאים משפטיים - לצד מהלכים ציבוריים שיוכלו להביא לאיחוי הקרע הציבורי.
טראמפ להרצוג בחודש שעבר: "למה שלא תיתן חנינה?"
(צילום: ערוץ כנסת)
במסגרת חבילה כזו יידרשו נתניהו או אחד מבני משפחתו בדרגה ראשונה לפנות לנשיא המדינה בבקשה - שלב ראשון בהליך, כפי שהבהיר גם נשיא המדינה יצחק הרצוג. לדברי אותו מקור, אחר כך עשוי נתניהו להידרש ל"הודאה בחלק מההאשמות הפליליות נגדו, עריכת הסדר קלון, כזה שלא ישלול מנתניהו אפשרות להתמודד בבחירות, עריכת בחירות מוקדמות, מניעת חקיקת המשך המהפכה המשפטית וצעדים לאיחוי הקרע החברתי".
שאלת החנינה לנתניהו עלתה לכותרות בצהריים בפנייה שהעביר הנשיא טראמפ לנשיא המדינה, ובה כתב בין השאר כי "תשומת ליבו לא יכולה להיות מוסחת שלא לצורך. אני מאמין שהתיק נגד ביבי - שנלחם לצידי במשך זמן רב - הוא פוליטי ובלתי מוצדק".
2 צפייה בגלריה
האיגרת של טראמפ להרצוג. הנשיא האמריקני טוען: "התיק פוליטי ולא מוצדק"
(צילום: דוברות הנשיא )
האפשרויות היחידות לסיום משפט נתניהו, כפי שציין המקור, היא המשכו עד למתן פסק דין סופי או חנינה נשיאותית. לדבריו, אפסו הסיכויים לגישור פלילי בתיקי האלפים, שיכול להוביל להסדר טיעון, שכן היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תסכים להסדר כזה רק אם נתניהו יודה בעבירה שיש בה קלון - מה שיאלץ את נתניהו לפרוש מהחיים הפוליטיים, צעד שהוא לא מוכן לו.
מגעים בנושא כבר נערכו ונעצרו. מי שהיה בסוד העניינים אז היה נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שאירח מפגש עם עורכי הדין של נתניהו ושאול אלוביץ' כדי להציע ליועצת להסכים לגישור. "מהר מאוד התברר שאין על מה לדבר בשל סוגיית הקלון - והמגעים לא התחדשו", אמר אחד הנוכחים בפגישה.
גם לנשיא הרצוג הופנו יוזמות שונות מאחורי הקלעים, וגם הוא הבהיר שהוא מעוניין בהפסקת "מחול השדים" הפוליטי-חברתי-משפטי. כמי שתיווך בניסיונות להגיע למתווה שיפייס את המדינה והפוליטיקאים אחרי המהפכה המשפטית והמלחמה, הוא ניצל את קשריו כאיש אמון של כל המערכות לתיווך מאחורי הקלעים - אך לשווא. אביו, הנשיא חיים הרצוג המנוח, העניק חנינה בפרשת קו 300 - ומנע את קריסת הארגון. בג"ץ אישר את החנינה עוד טרם ההרשעה - וההלכה הזו לא בוטלה עד היום.
גורמים פוליטיים המצויים בנושא טענו שהרצוג עשוי גם כיום לשקול להעניק לנתניהו חנינה אם יפנה, אולם בתנאים שהם לא רק משפטיים - אלא כחלק מהסדר כוללני שימצא פתרון לבעיית הקלון של נתניהו, בצירוף הכרחי של מהלכים ציבוריים לאיחוי הקרע, בעיקר החוקתי והחברתי, במדינה. ההערכה היא שמגעים רציניים - אם יתקדמו - תלויים רק ברצון הנשיא ובניהולו. הרצוג גם לא שלל שישקול מתן חנינה בהודעה שמסר על האיגרת שקיבל מטראמפ: "על המעוניין לקבל חנינה להגיש בקשה בהתאם לכללים".
לפני יותר משלוש שנים נעשה ניסיון נוסף של אהרן ברק לתווך בין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, אבל הוא לא צלח. מאחורי הכישלון עמדו שלוש סיבות: מנדלבליט היה בשלהי כהונתו; ברק ניהל את המו"מ בלי לשתף את צוות התביעה הבכיר, שהתרעם על כך; ומנדלבליט ומקורביו סירבו לוותר לנתניהו על כך שהודאתו בעבירות פחותות תגרור אחריה קלון. בעיני נתניהו, קלון פירושו שהוא יצטרך לפרוש מיד מהחיים הפוליטיים - הצעה שהוא דוחה בתוקף. מנדלבליט תומך גם כיום בעריכת הסדר עם נתניהו.
אותו ברק קרא שלשום שוב לקדם הסדר עם נתניהו. "אני עדיין חושב שצריך ללכת על זה, אמרתי גם לנציגיו שבאו לדבר איתי באחת ההזדמנויות שהזמן לכך אוזל", אמר השופט ברק בכנס לציון 30 שנה לפסק דין בנק המזרחי. הוא הוסיף: "אני יכול לבוא אל ביבי ולומר לו 'אתה מדבר על קרע בעם. אתה מדבר על האיחוי - אבל צריך לתת דוגמה ולא רק לדבר על זה".
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "נשיא המדינה לא עוסק כלל בתנאים או בהסדרים. כפי שהבהרנו, דיון בחנינה מתחיל רק עם הגשת בקשה מצד מבקש החנינה".
