"אנשים לא יסרבו להתייצב - הנשים שלהן פשוט לא יתנו להם להגיע": במקביל לצעדה הקוראת לגיוס, שבה קוראים יחד דתיים וחילונים לשוויון בנטל, התחדשו היום (רביעי) בוועדת החוץ והביטחון הדיונים על חוק הפטור הגיוס. נציג צה"ל חשף בפני הנוכחים את הנתון העגום: מתוך 10,000 צווי גיוס שנשלחו לחרדים מאז יולי 2024, רק 205 גיוסו.
הרב ירמי סטביצקי בוועדת חוץ וביטחון בדיון על חוק הגיוס
(צילום: ערוץ הכנסת )
הדיונים על החוק הוקפאו לפני שבועיים לטובת הדיונים על תקציב הביטחון שהוועדה עסקה בו, כשכבר כמה שבועות ברור שהעברת החוק תידחה לכל הפחות לכנס הבא. הוועדה המשיכה לדון בהטבות שניתנות לחרדים והאפשרות לשלול אותן במקרה של השתמטות מצה"ל.
סגן-אלוף אביגדור דיקשטיין, ראש תחום חרדים באגף כוח אדם בצה"ל, הציג את נתוני הגיוס העדכניים ואמר כי 5,000 צווים נשלחו מתוך 14 אלף וביום ראשון הקרוב תצא פעימה נוספת של 5,000 צווים למלש"בים מהמגזר החרדי. לפי הנתונים עד כה התגייסו מתחילת שנתון הגיוס 1,721 חרדים. לגבי הוצאת הצווים, בשלישון הראשון יצאו 3,000 צווים, מתוכם 602 נמצאים במערכת, מהם גויסו בפועל 113.
כמו כן, ישנם 1,522 צווי 12, שהם פקודת גיוס שלאחר כחודש ימים הופכת לצו מעצר ועיכוב יציאה מהארץ. 856 מהמלש"בים שאליהם נשלחו צווי 12 הוכרזו כמשתמטים. בשלישון השני יצאו 7,000 צווים, מהם התייצבו 354, כשמתוכם גויסו בפועל 92. כמו כן, יש 1,096 פקודות מעצר ו-370 צווי מעצר.
במהלך הדיון, פנה לחברי הוועדה הרב ירמי סטביצקי, שניהל במשך שנים רבות את בית הספר הימלפרב בירושלים, שעשרה מבוגריו נפלו במלחמת חרבות ברזל. הרב סיפר על חתנו שנהרג במלחמה ודיבר על ההקרבה והנחיצות בסנקציות על המשתמטים. "אני לא אדבר על הבת שלי נועה ועל הבן שלהם זיו, שבמקום שאבא שלו ילמד אותו משניות, נועה מלמדת אותו", אמר. בעלה של בתו נועה, רס"ל ינון פליישמן ז"ל, נהרג בגבול הצפון בשבועות הראשונים למלחמה.
"אני לא אדבר על עשר המשפחות של בית ספר הימלפרב. לא אדבר על הבן של המורה תמי שאיבד את מאור עיניו, גם בוגר בית הספר". תמר ערמוני, מורה מיתולוגית לספרות בבית הספר, שכלה את בנה, סגן אבשלום ערמוני, בשנת 2017. בנה, רס"ן יהונתן ערמוני, נפצע קשה במהלך המלחמה בקרבות ברצועת עזה.
"לא אדבר על הרב אבי, רב בית הספר שהשאיר אחריו שמונה יתומים", הוסיף הרב סטביצקי על סרן במיל', הרב אבי (אברהם יוסף) גולדברג, שנפל בקרב בדרום לבנון. "לא אדבר על חילול השם כי נראה לי שזה ויכוח פנים דתי. גם לא אדבר על זה שלדעתי יש המון בני ישיבות שהיו שמחים להתגייס אם לא היו מפעילים נגדם טרור פסיכולוגי, חברתי, שדכני וכספי.
"זו ועדת החוץ והביטחון של מדינת ישראל", הדגיש, "כמי שמכיר את נטל המילואים מהבן שלי והחתן שלי, אם יעבירו חוק שלא יהיו בו סנקציות אישיות, אנשים לא יסרבו, פשוט הנשים שלהן לא יתנו להם להגיע. אם עולם כמנהגו ינהג, אתם מפקירים את הביטחון של מדינת ישראל. לא כי אלה אנשים שלא רוצים לשרת, מי תיתן לבעלה לצאת אחרי סבב שלישי ורביעי? זה יקריס את מערך המילואים וכולנו יודעים שבלי מילואים אין צבא".
במסגרת הדיון התבקשו נציגי מרכז המחקר והמידע של הכנסת להציג מיפוי תבחיני הטבות אישיות לאוכלוסייה החרדית. הטבות אישיות הן הטבות הניתנות באופן ישיר ליחיד או למשק בית, וזאת בניגוד להטבות המועברות למוסדות. הטבות אישיות על פי רוב נקבעות על פי מאפיינים פרטניים, בעוד הטבות מוסדיות נקבעות על פי רוב על פי כללי תקצוב רחבים ומאפייני אוכלוסייה מצרפיים.
2 צפייה בגלריה
הפגנת חרדים נגד גיוסם בכביש 4. "שליחת צווים - קנוניה שקטה של הממשלה"
(צילום: שאול גולן)
לפי המידע שהוצג, 17 מתוך 18 ההטבות הן בעלות שווי כספי ישיר; שבע מההטבות סווגו כהטבות אישיות-פרט, ו-11 הטבות אישיות-משפחתיות; בשמונה מההטבות קיים מבחן הכנסה אישי או משפחתי; ב-10 מההטבות הנסקרות קיים תבחין אחד או יותר הקשור למצב המשפחתי של מקבל ההטבה, כדוגמת מספר ילדים, שכר ותעסוקת בני זוג; בתשע מההטבות קיים תבחין "חרדי", אם כי מרבית ההטבות העונות על התבחין "חרדי", ניתנות גם לקבוצות אוכלוסיות ייחודיות נוספות כדוגמת עולים, ערבים, סטודנטים ועוד; בארבע מההטבות קיים תבחין רשותי, ועל פיו הזכאות נקבעת בהתאם למאפייני יישוב המגורים, אם כי למעט בהטבה אחת, ישנם תבחינים נוספים או מסלולים נוספים לצד התבחין הרשותי.
תנועת "אמא ערה", המאגדת אימהות ללוחמים ולוחמות בסדיר ובמילואים שנציגותיה השתתפו הבוקר בדיון, מסרה בתגובה על הנתונים כי "הממשלה מורה על שליחת צווים רק כדי לצאת ידי חובה כלפי בג"ץ". בתנועה אמרו כי הנתונים "חושפים את הקנוניה השקטה של הממשלה: מצד אחד מורים על שליחת צווים ומצד שני נמנעים במכוון מהטלת סנקציות אפקטיביות שיביאו לגיוס אמיתי".
עוד מסרה התנועה כי "זה לא במקרה שהצבא מוריד את דרישות הפרופיל הקרבי - זו הודאה מפורשת שנכון להיום, השיקול הפוליטי ניצח את השיקול הביטחוני. ללא סנקציות משמעותיות - כלכליות, חברתיות ומשפטיות - לא יהיה גיוס שוויוני. הממשלה מעדיפה את שרידותה הפוליטית על פני חיי ילדינו".
