שורד השבי אלי שרעבי, ששוחרר אחרי 491 ימים בגיהינום בעזה, נאם אחר הצהריים (יום חמישי) בפני מועצת הביטחון של האו"ם, כפי שנחשף ב-ynet. בנאומו הוא שיתף את נציגי המדינות החברות על מה שעבר בשבי בעזה - ההרעבה, העינויים, הסיוע שהגיע ישירות מכספי הממשלות ונגנב על-ידי מחבלי חמאס - והעזרה שלא הגיעה. הנאום של אלי שרעבי הועבר בשידור ישיר ב-ynet.
נאומו של שרעבי
(צילום: UN WEB TV)
5 צפייה בגלריה


שרעבי בנאומו בפני האו"ם
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
5 צפייה בגלריה


מציג את תמונת בני משפחתו, שנרצחו בטבח. "קרעו אותי מהמשפחה שלי, מאז לא ראיתי אותם שוב"
(צילום: Michael M. Santiago / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
"אני כאן היום, פחות משישה שבועות לאחר שחרורי, כדי לדבר בשם אלו שעדיין לכודים בסיוט הזה. ב-7 באוקטובר, גן העדן שלי הפך לגיהינום", פתח שרעבי את דבריו במועצת הביטחון של האו"ם. "התחילו אזעקות, מחבלי חמאס חדרו לקיבוץ, לבית שלי, וקרעו אותי מהמשפחה שלי. מאז לא ראיתי אותם שוב". הוא תיאר כיצד מחבלים חמושים פרצו לביתו, ירו לכל עבר ולקחו אותו בכוח, בעודו מבטיח לבנותיו: "אני אחזור". מאז, הוא סיפר, עבר 491 ימים של שבי במעמקי עזה - כבול, מוכה, מורעב ומושפל. "כשהשתחררתי שקלתי רק 44 קילו. ירדתי מעל 30 קילו, כמעט מחצית ממשקל גופי".
שרעבי חשף את התנאים הבלתי אנושיים שבהם הוחזק: "האכילו אותי חתיכת פיתה ביום וכוס תה. הרעב כילה הכול. הם הכו אותי. הם שברו לי את הצלעות. לא היה אכפת לי. רק רציתי חתיכת לחם". הוא תיאר כיצד ארגון הטרור מנע ממנו ומחבריו לשבי כל גישה למזון ולמים, בעוד שמחבלים אכלו ללא הגבלה מהסיוע הבינלאומי שנשלח לעזה: "חמאס אוכל כמו מלכים בעוד החטופים גוועים ברעב. ראיתי במו עיניי איך הם גונבים את הסיוע ההומניטרי שלכם, איך הם מכניסים ארגזים עם סמלי האו"ם ואונר"א עליהם, לתוך המנהרות. עשרות ועשרות קופסאות במימון הממשלות שלכם מאכילות מחבלים שעינו אותי ורצחו את משפחתי".
שרעבי סיפר איך ברגעים האחרונים לפני שחרורו, מחבל ניגש אליו והראה לו תמונה של אחיו, יוסי, ואמר לו שנהרג. "זה היה כאילו הורידו עליי פטיש ענק. סירבתי להאמין לזה", אמר. כשהגיע לנקודת המסירה, פגש לראשונה זה 491 ימים נציגה מהצלב האדום. "היא אמרה לי, 'אל תדאג, אתה בטוח עכשיו'. אני בטוח? איפה היה הצלב האדום במשך 491 ימים?".
שרעבי פנה ישירות לנציגי המדינות החברות במועצת הביטחון בקריאה חד-משמעית: "491 ימים רעבתי, הייתי כבול והתחננתי לאנושיות שלי. בכל הזמן הזה, אף אחד לא בא. אף אחד בעזה לא עזר לי". הוא הדגיש כי אזרחים בעזה היו עדים לסבלם של החטופים ולא עשו דבר. "אני כאן כדי לומר: אין יותר תירוצים, אין יותר עיכובים. אם אתם באמת מייצגים את ערכי האנושיות - תוכיחו את זה. שמי אלי שרעבי. אני לא דיפלומט. אני שורד. תביא את כולם הביתה. עַכשָׁיו".
אלי שרעבי לפני הנאום: "חזרתי מהגיהינום. איפה היו הצלב האדום, האו"ם?"
(צילום: UN WEB TV)
"איפה היה הצלב האדום כשהיינו צריכים אותו?"
בפתח ההצהרה שקיים לפני הנאום, הוא אמר: "אני אלי שרעבי, בן 53, חזרתי מהגיהינום כדי לספר את סיפורי. גרתי עם אשתי ליאן ובנותיי נויה ויהל, הייתה לנו קהילה יפה. אבל ב-7 באוקטובר, גן העדן שלו הפך לגיהינום. האזעקות החלו, מחבלי חמאס חדרו - ולעולם לא ראיתי את משפחתי שוב". הוא סיפר כיצד ניסה להרגיע את אשתו ליאן, שנרצחה בטבח: "אמרתי לה שהצבא יבוא, אבל הם לא הגיעו".
הוא סיפר על מסכת ההתעללות שעבר אחרי שנחטף: "כשעברנו את הגבול, רוב האזרחים שם ניסו לעשות בי לינץ'. בהמשך הועברתי למנהרות החמאס. נלקחתי מתחת לאדמה, כבול, מורעב, מוכה". שרעבי הוסיף: "איפה היה הצלב האדום כשהיינו צריכים אותו? איפה היה האו"ם? יותר מ-490 ימים של עינויים, של הרעבה, של להיות כבול מתחת לאדמה - ואף אחד לא בא. אף אחד בעזה לא עזר לי". לדבריו, תושבי עזה לא היו צופים פסיביים: "האזרחים ראו אותנו סובלים והריעו לחוטפים שלנו. הם לגמרי מעורבים".
שרון שרעבי, אחיו של אלי שנמצא עימו בוושינגטון, סיפר: "זו הפעם הראשונה שנושא החטופים עולה במועצת הביטחון הודות לאמריקנים, שהזמינו את אלי ושגריר ישראל באו"ם דני דנון - שדחף ליוזמה החשובה הזו. הימים הם מורכבים, הלחימה של חיילנו בעזה היא עצימה, אבל עוצמת נשימות ההתרגשות של אלי מהנאום הצפוי והחשש לגורל החטופים הם שמניעים אותו במאבק המוסרי והערכי החשוב ביותר. אחריותן של המדינות החברות באו"ם היא מובהקת באשר לגורל החטופים".
הנציגה האמריקנית: "ארה"ב משבחת את אלי על אומץ ליבו"
ממלאת מקום שגרירת ארה"ב באו"ם, דורותיי שיי, אמרה לאחר נאומו של שרעבי: "ארצות הברית משבחת את אלי שרעבי על אומץ ליבו ועל כך שהצטרף אלינו היום כדי לספק עדות מצמררת ממקור ראשון על אכזריות חמאס. תודה לך, אלי. אני מביעה את תנחומינו הכנים על האובדן הבלתי נתפס שספגת. ארצות הברית מגנה את חמאס בחריפות על מעשי הרצח הנתעבים הללו. נוכחותך כאן, אל מול הטרגדיה שחווית, מרגשת. עדותך האמיצה היא אחת מתוך רבות מדי.
"הנשיא טראמפ היה ברור - חמאס חייב לשחרר את כל בני הערובה באופן מיידי, אחרת יהיה מחיר כבד. חמישה אמריקנים עדיין צריכים לשוב הביתה. חמאס נושא באחריות הבלעדית למלחמה ולחידוש הקרבות. הלחימה יכולה להסתיים כבר מחר אם חמאס ישחרר את בני הערובה ויניח את נשקו. כפי שאמר המזכיר מרקו רוביו, זהו מצב בלתי נסבל".
לדבריה, "העקרונות של גישת ארצות הברית נותרו איתנים: לעמוד לצד ישראל, לעמוד למען השלום. חמאס סירב לכל הניסיונות להאריך את הפסקת האש בשבועות האחרונים, כולל הצעה מגשרת שהייתה מאפשרת רגיעה מעבר לרמדאן ולפסח, ומספקת זמן למשא ומתן על מסגרת להפסקת אש קבועה".
שגריר ישראל באו"ם דני דנון הוסיף לדבריו של שרעבי כי "האכזריות היא לא רק של חמאס, היא השתיקה של העולם. איפה העולם? איפה הזעם? איפה הזעקה הבינלאומית לשחרורם? איפה הדרישה מכל מדינה להחזיר אותם הביתה? מאז 7 באוקטובר העברתם 77 החלטות בחדר הזה - לא הייתה החלטה אחת שמגנה את חמאס. במשך 530 ימים מחקתם את החטופים. דיברתם על עזה בלי להזכיר את פשעי חמאס. התווכחתם על סיוע הומניטרי בלי להכיר באסון ההומניטרי שחמאס גורם בכוונה לחטופים. חוסר המעש של האו"ם במצוקת החטופים הוא קריסה מוסרית מהמעלה הראשונה".
עוד אמר דנון כי "ישראל לא בחרה במלחמה הזו. חמאס כן. חמאס הוא שפלש לישראל ולביתו של אלי. חמאס הוא שטבח בבני עמנו, ובמשך שלושה חודשים היה זה חמאס שעצר את המשא ומתן. לחמאס ניתנה ההזדמנות להאריך את הפסקת האש. לחמאס ניתנה ההזדמנות להביא הקלה לתושבי עזה. לחמאס ניתנה בחירה - והם בחרו במלחמה. זה יימשך עד שאחרון החטופים יהיה בבית".
מנגד, הנציג הפלסטיני ריאד מנסור אמנם מסר את תנחומיו לאלי שרעבי ״על האובדן שלו״, אך טען ש״כנראה אף אחד סביב השולחן הזה לא יכול להבין במלואו מה משמעותו של אובדן כזה – הרג יקירים, שבי ממושך, פחד וטראומה – אבל הפלסטינים כן, משום שאנו חיים אותו. אנחנו סובלים ממנו מדי יום". מנסור האשים כי "משפחות שלמות נמחקות בהפצצות מסיביות ובלתי מובחנות, ילדים נורים בראש ובחזה על ידי צלפי ישראל, קהילות נעקרות בכוח. אין משפחה פלסטינית אחת שאין לה יקיר שנהרג, נפצע, נעצר או נעקר – והם ממשיכים להיות כאלה. במשך דורות״.
אלי שרעבי בכניסה לאו"ם
הנציג הפלסטיני התייחס לעדותה של שורדת השבי נועה ארגמני בפני המועצה, והשתמש בהזדמנות להאשים את ישראל פעם נוספת ב"רצח עם": ״אלה שסובלים הכי הרבה משני הצדדים הם התומכים הנלהבים ביותר בהפסקת אש. יש להקשיב לקריאותיהם, כפי שרבים מכם התייחסו לקורבן נוספת שנתנה עדות בפנינו, והיא ביקשה להגן על הפסקת האש וליישם את שלושת שלבי ההסכם. הקשיבו לה. אין להשתמש בסבלם כדי להביא למוות והרס נוספים או כתירוץ למלחמה מתמשכת, רצח עם, גירוש בכפייה וסיפוח, שלילת אנושיות ושנאה״.
במקביל, הנציג הרוסי, דמיטרי פוליאנסקי, סגן השגריר הרוסי לאו״ם, האשים את ״ההנהגה הישראלית״ בכך ש״בחרה במלחמה על פני החזרת החטופים״. הנציג הסיני, סגן השגריר לאו״ם גנג שוואנג האשים את ישראל בקריסת הפסקת האש וב״אובססיה לשימוש בכוח״. לדברי פוליאנסקי, ״ההנהגה הישראלית הגבירה בעקביות את הרטוריקה הלוחמנית שלה. המעבר לשלב השני של ההסכם, הכולל הפסקת אש קבועה ושחרור כל שאר בני הערובה בעזה, אפילו לא עלה כאפשרות מצד ההנהגה הישראלית".
הנציג הסיני תקף כי "ישראל הובילה לקריסת הפסקת האש וגרימת עוד מוות וסבל. לשים את עזה תחת איום אש לא יגרום לחטופים להיות מוגנים יותר. אנחנו שומעים שהמשפחות מודאגות שהחזרה ללחימה מציבה אותם בסכנה. המציאות הוכיחה זאת. אנחנו קוראים לישראל לזנוח את האובססיה שלה עם השימוש בכוח ולהפסיק את המבצעים הצבאיים בעזה. זה עונש קולקטיבי שאין לו שום הצדקה. הפסקת הסיעו לעזה יכולה לעלות לחטופים בחיים. אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית לקדם את פתרון שתי המדינות".
נאומו של שרעבי, שנפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן לפני כשבועיים, הוא יוזמה של שגריר ישראל באו"ם דני דנון, בשיתוף עם משלחת ארה"ב לאו"ם. דנון שיתף כי שרעבי הגיע לחשוף על במת האו"ם את סיפורו כשורד שבי. "מחמם את הלב לראות את ההתגייסות של העם היהודי לתמוך באלי בזמנים מאתגרים אלו", הוסיף דנון.
השגריר הודה לשרעבי על "האומץ לעמוד מול הקהילה הבינלאומית ולהשמיע עדות קשה ומצמררת", והוסיף כי יש לכך "חשיבות עליונה, במיוחד ברגע הזה". לדבריו, "אנחנו מחויבים להשמיע את קולם של החטופים – עד שכולם יחזרו הביתה".
עוד אמר השבוע השגריר דנון ל-ynet: "אנחנו מתרגשים לקראת הגעתו של שורד השבוע אלי שרעבי לאו"ם. כפי שכל ישראלי הזדעזע לשמיעת עדותו, אין לי ספק ששגרירי מועצת הביטחון לא יוכלו עוד להמשיך לעצום את עיניהם נוכח המציאות ולא לעשות דבר למען חטופינו. לא נעצור ולא נשתוק עד שנשיב את כל החטופים הביתה".
במהלך טבח 7 באוקטובר נחטף אלי שרעבי מקיבוץ בארי. אשתו ליאן ושתי בנותיהם נויה (16) ויהל (13) נרצחו בטבח והוא נחטף יחד עם אחיו, שלאחר מכן נהרג בשבי, כנראה בעקבות תקיפה של חיל האוויר.
יעל צ'כנובר השתתפה בהכנת הכתבה