ההתנצלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני קטאר חריגה במיוחד - ואפשר לזהות זאת בנקל כשבוחנים מתי הייתה הפעם הקודמת שבה הוא התנצל בפני ראש מדינה. זה קרה לפני 12 שנה, וגם אז זה התרחש בעקבות דרישה של נשיא ארצות הברית.
אז היה זה הנשיא ברק אובמה, שרגע לפני סיום ביקורו בישראל ב-2013 דחק בנתניהו לשוחח עם רג'פ טאיפ ארדואן - אז ראש ממשלת טורקיה והיום נשיאה - ולהתנצל על תקרית משט המרמרה שלוש שנים לפני כן, אז נהרגו תשעה טורקים מאש צה"ל.
לאחר אותה שיחה הודיעה לשכת נתניהו כי השניים הגיעו להסכמה על חידוש היחסים התקינים בין המדינות והפסקת ההליכים המשפטיים נגד חיילי צה"ל ומפקדיו. בסוגיית הפיצויים שדרשה טורקיה סוכם כי ישראל תעביר כסף לקרן הומניטרית.
בהודעה מקבילה שמסרה אז לשכתו של ארדואן נמסר כי הוא קיבל בשם העם הטורקי את ההתנצלות, והדגיש את החשיבות הטמונה בידידות חזקה ובשיתוף פעולה בין העמים היהודי והטורקי. אבל היחסים בין ישראל לטורקיה לא חזרו למה שהיו, העוינות רק גברה מאז - והחריפה במיוחד מאז תחילת המלחמה.
הגעת נתניהו לבית הלבן
(צילום: Guardian News)
מאז ראש הממשלה כמעט ולא מסר הודעות התנצלות, בוודאי לא עם משמעות מדינית דרמטית כמו ההתנצלות בפני ראש ממשלת קטאר, בשיחה המשולשת שיזם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
אחת ההתנצלויות הבודדות הייתה הצהרה שמסר, גם כן לדרישת טראמפ, לאחר פגיעה בכנסייה בעזה. "ישראל מצטערת מאוד על הפגיעה בכנסיית המשפחה הקדושה בעזה", אמר לפני חודשיים. "כל אובדן חיים של חפים מפשע הוא טרגדיה. אנו משתתפים בצער המשפחות והמאמינים. אנו אסירי תודה לאפיפיור ליאו על דברי הנחמה שלו. ישראל חוקרת את האירוע ונשארת מחויבת להגן על אזרחים ואתרים קדושים".
מקרה קודם שבו "הביע צער" היה באוקטובר אשתקד, אז בשיחה שקיים עם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני אמר כי "אנחנו מצרים על כל פגיעה באנשי יוניפי"ל בלבנון, וצה"ל עושה כל שביכולתו כדי למנוע מקרים כאלה".
