למרות החשיבות של צוותי החירום היישוביים (צח"י), שהפגינו גבורה מאז טבח 7 באוקטובר, מצא מבקר המדינה כי פעולתם טרם הוסדרה. בדוח המתפרסם אחר הצהריים (שלישי) כתב מתניהו אנגלמן: "יש לראות בחומרה את העובדה שהממשלה טרם הסדירה בחוק את מעמדם של צוותי החירום היישוביים".
בתחילת הדוח, הראשון שמתפרסם בנוגע למלחמה, חזר אנגלמן על טענתו מהחודשים האחרונים שלפיה גופי ביטחון אינם משתפים איתו פעולה: "הכוונה הראשונית הייתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7 באוקטובר. אלא שכעבור זמן קצר נרשמה התנגדות חריפה של צה"ל לעצם קיום הביקורת בעת הזו. לכך נוספו עתירות שהוגשו לבג"ץ, ושאליהן הצטרפו היועצת המשפטית לממשלה, צה"ל ושב"כ, בדרישה לבלום את הביקורת".
עוד צוין כי "בג"ץ הוציא צו ביניים שלא אפשר את מימושו של סעיף 3 ב'חוק יסוד: מבקר המדינה' כלפי צה"ל ושב"כ. סעיף זה קובע כי 'גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת'".
על-פי הנטען בדוח, "התנהלות זו גררה סחבת של כשנה ביכולת לקיים ביקורת בנושאי הליבה. נכון להיום, פברואר 2025, עדיין קיים צו הביניים האוסר על מבקר המדינה לקיים ביקורת בצה"ל בנושאי הליבה, שאזרחי ישראל מצפים לתשובות לגביהם כבר שנה וארבעה חודשים".
מאז הטבח הביע צה"ל התנגדות לעריכת הביקורת בטענה שהדבר יפגע במאמצי המלחמה של הדרגים הבכירים בצבא. בתחילה אנגלמן קיבל את עמדת הצבא אולם בחלוף חודשים לתוך המערכה החליט להתניע את הבדיקה. בתגובה לכך כאמור הוגשה נגדו עתירה לבג"ץ, אך השופטים לא קיבלו אותה ודרשו מצה"ל והמבקר להגיע להסכמות ביניהם על אופן התנהלות החקירה.
"לא זוכים להכרה שתגן עליהם"
ובחזרה לצוותי החירום. על-פי משרד העבודה והרווחה, מודל צח"י נבנה והוקם במטרה להכשיר צוות התערבות יישובי המבוסס על פעילים קהילתיים המסוגל בשעת משבר או חירום לקבל אחריות ויוזמה ולנהל הגשת סיוע תוך הפעלת גורמי סיוע פנימיים וחיצוניים. "העיקרון שמנחה את מודל צח"י הוא עקרון הערבות ההדדית", נכתב.
בדוח המתפרסם שיבח המבקר אנגלמן את חברי הצוותים ומתח ביקורת על הממשלה שלא מסייעת להם: "עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר צוותי הצח"י שביישובי עוטף עזה היו הראשונים לתת הנחיות לתושבים, ובמקרים מסוימים הם אלו שפעלו ביישוב עם כיתות הכוננות עד שכוחות הביטחון הגיעו.
"צוותי הצח"י היו מעורבים בצורה משמעותית בתהליכי פינוי היישובים ולאחריהם. הם ארגנו, ניהלו וליוו את הפינוי ולאחר מכן ריכזו את המידע על מקום שהיית המפונים, ריכזו את צורכיהם והעלו פערים לפני הגורמים הרלוונטיים. צוותי הצח"י, שפעלו במהלך המלחמה ביישובים רבים - בפרט בדרום ובצפון ולאורך יישובי קו התפר - אינם זוכים לכל הכרה בחוק שתגן על זכויותיהם ותאפשר את פעילותם בתקופות ארוכות".
בדוח צוין כי על-פי חוק אין חובה להקים צוותי חירום יישוביים – אף שהם הוכיחו את חשיבותם בזמן מתקפת הטרור ובימים שלאחר מכן. "ניסיונות האסדרה של מעמד חברי הצח"י, באמצעות הצעות חוק פרטיות לא הבשילו לשלבי חקיקה מתקדמים. משרד הביטחון לרבות רח"ל (רשות חירום לאומית), משרד הרווחה ומשרד הפנים - לא הסדירו בחוק את מעמד חברי הצח"י ואת זכויותיהם", העיר המבקר אנגלמן. "היעדר אסדרה בחוק, ובפרט לגבי אירוע חירום מתמשך כגון מלחמת חרבות ברזל, עלול לפגוע בכשירותם ולהוות חסם לאפשרות להיעזר בהם למרות חיוניותם הרבה במיוחד באירועים מעין אלו".
בנוסף, אף שאותם צוותים היו מעורבים באופן משמעותי בתהליכי פינוי היישובים, משרד הרווחה ומשרד הפנים לא הסדירו מנגנון תגמול לצוותי הצח"י עבור פעילותם.
על-פי הביקורת, חברי צוותי החירום לא קיבלו בזמן אמת הנחיות מפיקוד העורף. המבקר כתב כי "למרות תפקידו המרכזי של הצח"י כמוקד מתאם, שממנו ואליו זורמים מידע והנחיות בשעת חירום, כפי שגם עלה בפועל בפינוי היישובים מעוטף עזה ב-7 באוקטובר, צוותי הצח"י בארבעה יישובים במועצה האזורית שער הנגב (כפר עזה, נחל עוז, ניר עם ומפלסים) ציינו בשיחות עימם כי הם לא הונחו על-ידי פיקוד העורף לגבי תפקידיהם בעת פינוי דחק. כמו כן נמצא כי ההנחיות בתיק הצח"י שפרסם משרד הרווחה אינן מתייחסות למקרים שבהם נדרש להפעיל פינוי דחק, אלא רק למקרים שבהם מתבצעת התפנות מאורגנת - כלומר התפנות מתוכננת, מסודרת וללא לחץ זמנים". משרד הרווחה טען כי במקרי חירום האחריות היא על צה"ל.
לא נערכו תרגילים
המבקר מצא ליקויים גם בהכנה של הצוותים למקרי חירום. בין היתר הוא ציין שלא נערכו תרגולים למקרה כזה, וכתב בדוח: "אף שלפי תיק החירום הרשותי של המועצה האזורית שער הנגב נקבע שהצח"י הוא חלק מהמענה של המועצה בהתרחש אירוע חירום, צוותי הצח"י ביישובי שער הנגב לא היו מוכנים לאירועי פינוי דחק; כך, עלה כי צוותי הצח"י לא עודכנו בדבר תרחישי הייחוס שיחייבו פינוי דחק וכי המועצה האזורית שער הנגב לא תרגלה את צוותי הצח"י למקרה של פינוי דחק ואת האופן שבו עליהם לפעול בעת אירוע כזה. כמו כן, לא תורגל הממשק מול צה"ל, אשר מבצע בפועל את הפינוי, למשל תרגול של דרכי התקשרות ושל נקודות חבירה לכוחות צה"ל".
ומה לגבי התקציב? המבקר מצא כי משרד הרווחה מתקצב את הקמת הצח"י בסכום חד-פעמי של 20,200 שקל בלבד ליישוב. כמו כן, לפי נתוני משרד הרווחה מאוגוסט 2023, ב-72 מתוך 821 יישובים (9%) שמשתייכים למועצות האזוריות שחתמו על הסכמים לשימור צח"י, לא קיימים צוותים כאלה.
עוד מצא מבקר המדינה כי למשרד הרווחה יש מידע חלקי בלבד על רמת המוכנות של צוותי הצח"י ביישובים. בארבע מתוך 36 המועצות האזוריות (11%) שום יישוב לא השיב על שאלון שנתי שמפיץ משרד הרווחה להערכה של מוכנות צח"י; זאת ועוד, בתשע מועצות אזוריות ענו פחות מ-50% מהיישובים שבתחומיהן.
34% מתוך 450 היישובים שענו על השאלון סוברים שרמת המוכנות שלהם בכל הנוגע לתרגול אירועי משבר או חירום טעונה שיפור. נמצא גם כי משרד הרווחה לא קבע יעדים נדרשים לרמת המוכנות היישובית.
בסיום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי על משרד הביטחון, באמצעות רח"ל, צה"ל (פקע"ר), משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות, לפעול ליישום ההמלצות בדוח זה כדי למצות את הפוטנציאל של צוותי הצח"י בשעת חירום.
תגובת משרד הביטחון: "מאז 7 באוקטובר ועד היום נבחנו והוכרו על-ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון כ-80,000 בקשות להכרה כנפגעי פעולות איבה. מדובר במספר חסר תקדים שנובע מחריגות והיקף האירועים ומושקעים בטיפול בו מאמצים רבים במטרה להצליח ולספק מענה מקצועי לכמות הפונים הגדולה".
"לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ופסיקת בג"ץ, נדרשת נוכחות פיזית באירוע כדי להכיר בנפגע. אירועי 7 באוקטובר גרמו למצוקה נפשית קשה גם עבור אלו שנחשפו אליהם מרחוק, אך הדין הקיים אינו מאפשר הכרה במקרים אלו".
"חשוב לציין, כי הוקמה ועדה ממשלתית ייחודית שמטרתה לתת מענה מקיף לכלל נפגעי אירועי 7 באוקטובר. המלצות הוועדה, שאושרו לאחרונה בממשלה, כוללות הקצאת כמיליארד שקלים לטובת מענקים וסלי שיקום למשפחות השכולות, משפחות החטופים ונפגעי האירועים מרחוק".
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל רואה חשיבות בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. תורת הפעלת צוותי הצח"י אינה נכתבה ע"י צה"ל והם מוקמים בהחלטת ובסמכות הרשויות המקומיות".
"פיקוד הדרום בסיוע פיקוד העורף ביצע ומבצע בכל עת תרגילים ואימונים לכלל הרשויות והמועצות, בהם משולבים גם צוותי הצח"י, בהתאם להחלטת הרשויות. מתווה האימון מוגדר על-ידי הרשות המקומית ומתואם עם פיקוד הדרום. צה"ל יהיה שותף לכל עבודת מטה אליה יידרש ויפעל בהתאם למדיניות משרד הביטחון בנושא ולהסדרתו בעתיד".
