הקואליציה עומדת לפני חודש גורלי, בצל דחיפת הסיעות החרדיות לחוקק חוק גיוס חדש בהקדם האפשרי, אך לא כזה שיפגע בציבור הבוחרים שלהן ולא יעמוד בדרישות הרבנים. במקביל, הציונות הדתית מביעה התנגדות להמשך עסקת החטופים השנייה, ולבסוף - הכנסת תצטרך לאשר סופית את תקציב המדינה - או שתתפזר ונלך לבחירות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (ראשון) בישיבת ראשי הקואליציה כי יעביר את התקציב לפני שיעבור חוק גיוס, והשר יצחק גולדקנופף מיהדות התורה מחה: "אנחנו יכולים גם להתפטר אם צריך". נתניהו אמר בתגובה כי "אין ברירה", והזכיר כי ישראל עדיין במלחמה.
השר גולדקנופף אמר כי אין בכוונתו לקבל את העברת התקציב ללא חוק גיוס, וטען כי "אנחנו מחכים כבר שנתיים לחוק". לדבריו, אם לא יהיה חוק אז לא יהיה תקציב - וגם ממשלה: "לא באנו למשכורות ולא לתפקידים", אמר. סגן השר אורי מקלב דגל התורה, שהחליף את משה גפני בישיבה, אמר כי עד כה היו "רק דיונים ריקים מתוכן בלי התקדמות ממשית".
לפני חודשיים, לקראת ההצבעות בקריאה ראשונה, עלו איומים מצד הסיעות החרדיות שלא יצביעו בעד התקציב בשל אי-קידום חוק גיוס, אך לבסוף הן הצביעו בעד. כבר אז ח״כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) דרש במליאה משר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לדעת מה היו הסיכומים בין המפלגות שגרמו לכך שבסופו של דבר הן הצביעו עם הקואליציה, אך הוא הכחיש כי קיימים סיכומים כאלה. עם זאת, באורח פלא, זמן קצר לאחר מכן החלו בוועדת החוץ והביטחון דיונים על חוק הגיוס.
יו״ר הוועדה, ח״כ יולי אדלשטיין, קיים תחילה את הדיונים בצורה אמורפית, ללא ירידה לפרטים של נוסח החוק, ובהמשך הוצגו בפני הוועדה העקרונות של שר הביטחון (זמן לא רב אחרי שנכנס לתפקידו), ישראל כ״ץ. בשבועות האחרונים הדיונים הפכו אינטנסיביים יותר, וזאת בעקבות לחצים מצד ראש הממשלה נתניהו שביקש שתחול התקדמות משמעותית בנושא החוק כך שלא תקום שוב התנגדות מצד הסיעות החרדיות בנוגע לאישור התקציב.
בחודש הבא הדיונים בוועדת הכספים צפויים להפוך אינטנסיביים במיוחד, ולקראת אמצע החודש יחלו ההצבעות על תקציב המדינה לשנת 2025 ועל החוקים הנלווים אליו בקריאות שנייה ושלישית. כזכור, מי שמנהל את הדיונים בוועדת הכספים הוא ח״כ משה גפני מיהדות התורה, כך שאם סיעתו תציב אולטימטום באשר לחוק הגיוס ותקשור אותו באישור התקציב, הדבר עלול להשפיע גם על אישורו בוועדה. כך או כך, הכנסת חייבת לאשר את התקציב עד סוף חודש מרץ, אחרת - תתפזר ונצא לבחירות.
בינתיים, ארבעת הדיונים שנקבעו לשבוע זה בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס יתמקדו בנושא "סנקציות כלכליות אישיות" נגד סרבני הגיוס החרדים. עד כה עלה בדיונים האחרונים הצורך בסנקציות משמעותיות נגד המשתמטים מגיוס מצד גורמים רבים שדיברו בפני הוועדה, כך שגם אם יגובש נוסח בשבועות הקרובים, ספק אם הוא ימצא חן בעיני הסיעות החרדיות.
במקביל, על אף שבסביבת נתניהו טוענים כי הוצבה בפני ח״כ אדלשטיין דרישה להציג נוסח עדכני תוך שבוע, אין לכך צפי מאחר שסוגיות רבות עדיין פתוחות, ואין בכוונת היו״ר למהר בחקיקה שלא תיתן מענה לצורכי הצבא וגם בסופו של דבר לא תעמוד במבחן בג״ץ. כדי לנסות להרגיע את הרוחות לפני שהמאבקים יפרצו שוב רגע לפני ההצבעות על התקציב, ישיבת ראשי הקואליציה היום מתמקדת בדיוק בנושאים אלו, במטרה להבטיח את שרידותה הפוליטית של הממשלה.
במהלך הישיבה החרדים כעסו וציינו את הזעם נגד בקרב הציבור שלהם, בצל אי העברת חוק הגיוס וכן חוק המעונות: ״תוקפים אותנו. אנחנו לא מביאים תוצאות לציבור שלנו״. נתניהו טען מנגד כי יש התקדמות בקצב קידום חוק הגיוס, והנושא מקודם במקביל לסגירת התקציב.
"בלי תירוצים - הגיעה שעת ההכרעה"
כאמור, מבחינת הסיעות החרדיות סוגיית הסנקציות האישיות נגד תלמידי הישיבות שלא יגויסו היא קו אדום. גורמים בסיעות החרדיות מכוונים בימים האחרונים את חיצי הביקורת כלפי יו"ר הוועדה אדלשטיין, שלדברי בכיר ביהדות התורה "נראה כי הוא חותר באופן עקבי להפלת הממשלה הנוכחית, ולא מסתיר את כוונותיו. מהתבטאויותיו האחרונות עולה שהוא פועל בנחישות ובמכוונות מטרה כדי להביא לסיום כהונתה – ונראה שהוא עושה זאת בהצלחה רבה".
גם ברחוב החרדי נרשמה הבנה כלפי המצב של חברי הכנסת החרדים, אך היו כאלה שגם הביעו אכזבה מכך שעברו יותר משנתיים מאז כינון ממשלה הנשענת על הסיעות החרדיות - אך מבחינת החרדים לא הושג אף הישג משמעותי, ובטח שלא השאיפה המרכזית - חוק שיפטור אותם מגיוס.
בימים האחרונים נתלו מודעות בערים החרדיות המופנות ליו"ר יהדות התורה, יצחק גולדקנופף. "הגיעה שעת ההכרעה", נכתב. "שנתיים של הבטחות ש'יהיה בסדר' – והחוק עדיין לא עבר. דורשים הסדרת מעמד בני הישיבות לפני התקציב – בלי תירוצים".
בסיעות החרדיות מבינים כי בצל המלחמה וגיוס המילואים הנרחב יהיה קושי רב להעביר חוק כשמלוא תאוותיהם בידיהם, וכי הסנקציות כן ייכללו בחוק המתגבש - אך כאלו שיביאו להצרת צעדיהם של בחורי הישיבות ולפגיעה כלכלית מוחשית בהם, כפי שדורשים חלק מחברי הוועדה, יכולות להיות קו אדום של ממש. ובסופו של דבר, בסיעות החרדיות אומרים כי בכל מקרה כל הצעה שתגיע - תובא לדיון אצל הרבנים.
