נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס הערב (ראשון) לראשונה למתווה שפרסמו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואמר כי מדובר בהצעה "ראויה לדיון מעמיק ומכובד, שיכלול הקשבה ובהחלט גם ביקורת בונה". את הדברים אמר בפגישה עם ההורים השכולים יזהר שי ודדי שמחי, שהיו מעורבים בגיבוש המתווה.
הרצוג ציין כי "צריך לעשות מאמץ לעצור את הקרע הנורא בעמנו ולהגיע להבנות והסכמות. חייבים לפתור את המשבר אחת ולתמיד". לדברי הנשיא, "בית המשפט העליון הוא מוסד קריטי במדינת ישראל ובמארג הדמוקרטי שלנו. השמירה עליו ועל עצמאותו היא חובה המוטלת על כולנו".
פגישת הנשיא הרצוג עם יזהר שי ודדי שמחי
(צילום: דוברות בית הנשיא)
"יזהר ודדי קמו מתוך השבר הנורא, עשו מעשה והניחו הצעה לפשרה בסוגיה הקשה והכואבת שמפלגת ומאיימת עלינו", אמר הנשיא הרצוג במפגש עם יוזמי המתווה שכל אחד מהם איבד בן בקרבות ב-7 באוקטובר. "יש בהצעתם מרכיבים שעלו מהצדדים השונים בהידברות בבית הנשיא ומרכיבים חדשים – אלה וגם אלה צריכים עיון ודיון משותף".
הנשיא אמר עוד: "אני שב וחוזר על קריאתי מהחודשים האחרונים - להיכנס בדחיפות לשיח מקיף, להידברות ולחשיבה מקורית ויצירתית שמציבה בעדיפות עליונה את טובת העם והמדינה היהודית והדמוקרטית שלנו.
קראתי ושמעתי בעיון את עמדות התומכים בהצעה והמתנגדים לה. ראיתי טיעונים חשובים – ששמו במרכז את הדמוקרטיה הישראלית, ולא פחות חשוב את הצורך למצוא את שביל הזהב שיוציא אותנו מהמשבר הזה. לא כל הושטת יד היא חורבן הדמוקרטיה או אובדן משילות.
"אני מזכיר: אנחנו עדיין במלחמה שגובה מאיתנו מחיר כבד. רק היום ליווינו למנוחות ארבעה מטובי בנינו. יש לנו אתגרים כבירים כמדינה, ובראשם החזרת החטופים בדחיפות והשבת הביטחון לכלל תושבי ישראל כשהם יושבים בנוף מולדתם. עלינו לרפא, לתקן ולבנות – יחד. העם דורש פתרון למחלוקת העמוקה בתוכנו, והסרה שלה מהשולחן לחלוטין. אין שום דרך לפתרון כזה בלי לשבת ולדבר, בכבוד ובהקשבה. זה הזמן להתעלות לגודל השעה".
לפי הצעת הפשרה החדשה של שר המשפטים לוין ושר החוץ סער, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל. בנוסף, לראשונה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד.
המתווה, גם אם יאושר, יחול לפי ההצעה רק מהכנסת הבאה. המהלך, כך נראה, עשוי להקהות את "עוקץ" המהפכה המשפטית – שמתנגדיה מכנים מהפכה משטרית. הרכב הוועדה הנוכחי הוא תשעה חברים - שני שרים, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. במוקד השינוי המוצע החלפת שני נציגי הלשכה בשני עורכי דין - שאחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. המשמעות היא שאם תאושר ההצעה, הוועדה תכלול בפועל 4 נציגים לקואליציה (2 שרים, ח"כ אחד ועורך דין אחד) - בעוד לאופוזיציה יהיו 2 נציגים (ח"כ אחד ועורך דין אחד) - ולשופטים יהיו 3.
לבחירת שופטי עליון יהיה צורך ברוב של 5 מתוך 9, וכאמור לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד. זאת בניגוד למצב כיום שבו נדרש רוב של 7 מתוך 9 למינוי שופטי עליון, והמשמעות היא שלשלושת שופטי העליון החברים בוועדה, שהיסטורית מצביעים כגוש אחד, כבר לא יהיה וטו אוטומטי. לפי ההצעה, אם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה רחבה על מינוי שופטי עליון - ויהיו שני תקנים פנויים וחלפה שנה - נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם, יחד עם השופטים, מועמד אחד.
רק בהצבעות על מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר, המתווה המוצע דורש תמיכה של לפחות שופט אחד בוועדה, לצד תמיכה של נציג אופוזיציה אחד ונציג קואליציה אחד.
ההצעה כוללת שני שינויים מרכזים נוספים, במסגרת קידום "חוק יסוד: החקיקה" (שלא קיים כיום). בהודעה המשותפת של סער ולוין נכתב שהליכי חקיקה של חוקי יסוד יהיו שונים מאלו של חוקים רגילים - כפי שקיים כיום - במטרה להבטיח "שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". לצד זאת, לא פורטו בהצעה מה יהיו ההגבלות המדוברות על הכנסת (בעבר דובר על דרישה לרוב מיוחס, או לקריאה רביעית בכנסת העוקבת - אך בהודעה כעת לא היה כאמור פירוט כלשהו).
השינוי הנוסף יהיה הגבלה על יכולתם של בתי המשפט לפקח על חוקים רגילים וחוקי יסוד. לפי המתווה, רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים רגילים - ורק ברוב של לפחות מחצית מכלל שופטיו (כלומר לפחות 5 מתוך 9). לפי ההצעה, מעתה גם לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, "למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט". עד היום, נזכיר, הייתה מחלוקת בשאלה אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד - והפעם הראשונה והיחידה שהדבר אירע הייתה בפסיקה אשתקד שפסלה את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
השרים לוין וסער על מתווה לוועדה לבחירת שופטים
בתגובה הראשונה של הרשות השופטת למתווה המוצע, נאמר כי הם גילו על אודותיו מהתקשורת. בכירים במערכת המשפט אמרו בהמשך כי הם דוחים בתוקף את הצעת לוין-סער. לדבריהם, "השופטים הם לא חלק משום עסקה שנועדה לחבר בין בחירת נשיא עליון לבין הסכמה למתווה של שינוי בחירת השופטים. כמו כן, הסכמה למתווה אינה 'דמי הסכמה' לבחירת הנשיא".
הם הבהירו כי "לא יהיה כל דיל". בנוגע להצעה עצמה אמרו כי שינוי הוועדה לבחירת שופטים יהפוך את הוועדה ואת בחירת השופטים לפוליטית לגמרי, והצעת חוק יסוד: החקיקה "תצר לגמרי את יכולתו של העליון לבטל חוקי יסוד. למשל, בג"ץ לא יוכל להתייחס לחוק שמסדיר את הגיוס".
באופוזיציה קיבלו את המתווה שהוצע בהפתעה. במפלגת יש עתיד קיימו התייעצויות וציינו: "למדנו על זה מהתקשורת". יו"ר המפלגה והאופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר בתגובה: "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד 16 בינואר".
ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי מיהר להביע תמיכה במתווה - והפך בכל לראשון מהאופוזיציה שעושה זאת. יו"ר מפלגתו בני גנץ קרא לדון על ההצעה בין הקואליציה לאופוזיציה, אך הציב כמה תנאים. גנץ הבהיר כי לא מדובר ב"מתווה הסכמה לאומי", כפי שמנסים לצייר אותו בקואליציה, ועקץ את סער, שותפו לשעבר, כשאמר כי זה "לכל היותר הסכמה בתוך הליכוד".
לצד קריאתו של גנץ לדון במתווה, הוא פירט את תנאיו: "כדי שנתחיל בתהליך, חייבים להתקיים שלושה תנאים: צריך לבחור נשיא לבית המשפט העליון, ולא לפעול עם 'חרב על הצוואר'; יש לקיים דיון מהותי על בסיס ההצעה הזו, אך לא נקבל אותה כ'כזה ראה וקדש'. יש מספר פערים וסימני שאלה שנדרש לדון בהם; השלישי והחשוב ביותר – עצירת כל ההצעות שפוגעות בדמוקרטיה בכנסת הנוכחית".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, הביע התנגדות למתווה. לדבריו, "לא יהיה שום דיון או הסכמה של הדמוקרטים על שום הצעה לפני עצירת כל חוקי ההפיכה המשטרית ובהן ניסיון ההשתלטות על התקשורת, על לשכת עורכי הדין, הדחת היועמ"שית, הכפפת מח"ש לשר המשפטים וכו'". גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן נשמע כמי שמטיל ספק במתווה המוצע: "הפתרון היחידי למשבר החוקתי הוא כינון חוקה למדינת ישראל. כל השאר זה פשוט טלאי על טלאי. הדבר הדחוף ביותר כרגע הוא הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
