שר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול קרא בצהריים (חמישי) להתחיל בתהליך ההכרה במדינה פלסטינית. ההכרזה של השר, בעודו בדרך לישראל, מצטרפת לשורת מדינות שהכריזו בימים האחרונים על כוונה או על הכרה במדינה פלסטינית, ובראשן צרפת, בריטניה וקנדה. "התהליך חייב להתחיל עכשיו", אמר ודפול, שהוסיף כי ברלין חייבת להגיב ל"צעדים חד-צדדיים", כשהוא מתכוון לאפשרות של סיפוח בגדה המערבית.
מעט מאוחר יותר, גם פורטוגל הכריזה כי היא מתכננת להכיר במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם בחודש ספטמבר. בהודעה שנמסרה מלשכת ראש ממשלת פורטוגל לואיס מונטנגרו נמסר: "פורטוגל שוקלת להכיר במדינה פלסטינית במסגרת אירועי העצרת הכללית של האו"ם שתתקיים בניו יורק". עוד אמרו בליסבון כי הממשלה תקיים התייעצויות בנושא עם נשיא פורטוגל והפרלמנט המקומי.
"גרמניה משוכנעת שפתרון שתי המדינות במשא ומתן נותר הדרך היחידה לפתור את הסכסוך באופן בר-קיימא, ולאפשר לאנשים משני הצדדים לחיו בשלום, ביטחון וכבוד", אמר שר החוץ הגרמני ודפול לפני המראתו. "עבור גרמניה, הכרה במדינה פלסטינית צפויה להיות סוף התהליך, אך תהליך כזה חייב להתחיל כעת. גרמניה לא תסטה מיעד זה. גרמניה תיאלץ להגיב לצעדים חד-צדדיים". בתגובה, תקף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את דבריו. "80 שנה לשואה, וגרמניה חוזרת לתמוך בנאציזם", כתב בחשבונו ברשת X.
רק בתחילת החודש שעבר, ודפול יצא נגד הכרה במדינה פלסטינית, ואמר כי הכרזה על הכרה כזו בעת הזו "תעביר מסר רע". דבריו נאמרו אחרי שצרפת, בריטניה וקנדה כבר הודיעו כי הן שוקלות להכריז על הכרתן במדינה פלסטינית, ולפני שאלו עשו זאת בימים האחרונים - בתגובה לפעולות צה"ל בעזה ולסירובה של ישראל לעצור את המלחמה.
בימים שלפני הצהרתו החלה גרמניה לשנות את הטון שלה, כשהקנצלר פרידריך מרץ הצהיר שפעולות ישראל בעזה אינן מובנות עוד וכבר אי אפשר להצדיקן, ושר החוץ ודפול עצמו נשמע כמי שרומז שארצו עשויה להטיל הגבלות חדשות על יצוא נשק לישראל.
בתוך כך, ראש ממשלת שבדיה אולף קריסטרסון, דרש היום כי האיחוד האירופי יקפיא את החלק המסחרי בהסכם האסוציאציה עם ישראל "בהקדם האפשרי". "המצב בעזה מחריד לחלוטין, וישראל לא מכבדת את ההתחייבויות וההסכמים הבסיסיים ביותר שלה בעניין הסיוע ההומניטרי הדחוף - יש להגביר את הלחץ הכלכלי עליה", כתב בחשבונו ברשת X קריסטרסון.
מאז כבר הצהירו צרפת, בריטניה וקנדה, כאמור, כי בכוונתן להכיר במדינה פלסטינית - כל אחת תחת תנאים שונים. רק הלילה הצטרף ראש ממשלת קנדה מארק קרני ללחצים על ישראל, והודיע כי יכיר במדינה פלסטינית בספטמבר, במהלך העצרת הכללית של האו"ם - אך עם תנאי מפתיע.
"כוונתנו מבוססת על מחויבות הרשות הפלסטינית לערוך בחירות כלליות ללא חמאס - ולדאוג שהמדינה הפלסטינית תפורק מנשקה". בישראל דחו את הקריאה, והאשימו: "פוגעים במאמצים להפסקת אש ושחרור חטופים".
קרני הצהיר כי הרשות הפלסטינית מחויבת לרפורמות, שהן תנאי הכרחי להכרת אוטווה במדינה הפלסטינית. לצד התנאים החריגים שהציבה קנדה, קרני האשים את ממשלת ישראל ש"אפשרה לאסון בעזה להתפתח", והוסיף: "הסיכויים לפתרון שתי המדינות נשחקים לנגד עינינו. נפעל כדי שהוא יהפוך לבר קיימא, ישנם צעדים נוספים שאפשר לנקוט".
3 צפייה בגלריה
סטארמר, טראמפ, קרני ומקרון בוועידת ה-G7. מפולת מדינית מול המצב בעזה
(צילום: CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
רק שלשום הציב ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אולטימטום לישראל, שלפיו גם הוא יכיר במדינה פלסטינית בכינוס העצרת הכללית של האו"ם אם לא ייענו תנאיו - בין השאר אלה הנוגעים לעזה. האולטימטום, כמו גם הודעת קנדה, מצטרף ללחצים שמופעלים בימים האחרונים על ירושלים לקדם תהליך מדיני כלשהו מול הפלסטינים.
רק בשבוע שעבר היה זה נשיא צרפת עמנואל מקרון שהודיע על כוונה להכיר במדינה פלסטינית, והלילה הביע תמיכה בהחלטת קנדה: "נעבוד יחד כדי להביא שלום לאזור", מסר.
גם ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הביע תמיכה בפתרון שתי המדינות, כששוחח עם סטארמר על המצב ברצועה. בינתיים, שר האוצר האוסטרלי ג'ים צ'אלמרס אמר לחדשות רשת ABC כי "זו לא שאלה של אם אוסטרליה תכיר במדינה פלסטינית, אלא של מתי. המכשולים המרכזיים עבור אוסטרליה הם הטיפול בסוגיית החטופים ומעורבות חמאס במדינה העתידית".
בנוסף, ובעקבות הוועידה הצרפתית-סעודית שהסתיימה אתמול בניו יורק, חתמו 15 מדינות על הצהרה שבה הביעו נכונות להכיר במדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם. לדבריהן, מדובר בצעד חיוני בדרך לפתרון שתי המדינות - והן הזמינו את כל המדינות שטרם עשו זאת להצטרף לקריאה. מתוך ה-15, שבע מדינות טרם הכירו לפני כן במדינה פלסטינית או הכריזו באופן רשמי שיעשו זאת: אנדורה, אוסטרליה, פינלנד, לוקסמבורג, ניו זילנד, פורטוגל וסן מרינו.
