השגריר האמריקני בישראל, ג'ק לו, סיים בימים אלה את אחת הכהונות הבלתי שגרתיות ביותר שחווה אי-פעם מישהו מקודמיו, וימריא היום (ראשון) בחזרה לביתו בארה"ב. על המינוי שלו הוחלט בקיץ 2023, כשהמשימה הרשמית שהוצגה בפניו היא קידום הנורמליזציה עם סעודיה, אבל הוא נחת כאן רק בנובמבר 2023 למדינה בטראומה אחרי טבח 7 באוקטובר, ולמציאות כאוטית שהפכה את המזרח התיכון על ראשו. בריאיון פרידה הוא מספר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" על אחורי הקלעים של המו"מ לעסקת החטופים בשבועות האחרונים, ומנסה בדיפלומטיות לדלג בין הטיפות כשהוא מתבקש להצביע על האחראים לכך שהסכם לא הגיע קודם.
"העסקה בדברים רבים מאוד דומה להיכן שהיינו במאי, ולמרבה הצער זה בא אחרי אובדן חיים", הוא אומר. "חשוב ליישם אותה ושכל הצדדים ידבקו בה, ואז לעבור לשלב ב' ולפתור את הנושאים הנותרים כדי להביא את שאר החטופים הביתה וסוף למלחמה".
אם זו אותה עסקה שהונחה על השולחן במאי, למה היינו צריכים לחכות חצי שנה?
"אין לך הסכם עד ששני הצדדים לא רוצים אותו. גם היו שינויים בשטח. אחרי המבצע הצבאי המוצלח של ישראל בלבנון, סוריה ואיראן - הייתה מציאות אחרת באזור, ואז עלתה שאלה גם בגלל שינוי הממשל בוושינגטון. אני גאה שזה קרה עכשיו וחבל שלא קרה קודם לכן".
אף שהוא כאמור מתבטא באופן מעודן, לו מותח ביקורת מרומזת על האדרת החשיבות של ציר פילדלפי מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך המו"מ. "אני חושב שזה לא הועיל לראש הממשלה ולאחרים לשים פוקוס גדול על ציר פילדלפי", הוא אומר. "לא כי אין שם נושאי ביטחון רציניים, אלא כי אנו חושבים שאפשר לטפל בהם, וזה מבלבל בין שלב א' לשלב ב'.
"הנושא, כפי שאנו יודעים, תמיד היה שבשלב הראשון אתה מדלל את הנוכחות הישראלית בפילדלפי. השאלה האם לעזוב לתמיד הייתה עניין לשלב השני וזה נשאר כך. זה יכול להיפתר אם הולכים לשלב ב', וזה מה שיקרה עכשיו. אני מקווה שמה שהשארנו יאפשר להגיע לשלב ב'. אבל אם מסתכלים על תשומת הלב הציבורית סביב פילדלפי – זה הוצג כנושא שאין לו פתרון".
בריאיון מקפיד לו להדגיש שעמדות חמאס היו הסיבה לאי-ההתקדמות במו"מ, אבל מוסיף שהעיסוק בציר פילדלפי הסיט את תשומת הלב של העולם: "אני חושב שההתנגדות של חמאס הייתה הסיבה שלא השגנו התקדמות, אך העיסוק בציר פילדלפי העביר את תשומת הלב של העולם בדרך שלא הועילה למו"מ. זה נתן מרחב לחמאס, כי אנשים בעולם אמרו שישראל לא מוכנה לעשות דיל".
נתניהו אמר שהנשיא ביידן התחייב בפניו שאם חמאס יפר את ההסכם - ישראל תוכל לחזור ללחימה בשלב השני. מה אתה יכול להגיד על זה?
"מעולם לא דיברתי בפומבי על מכתבים פרטיים".
אתה חושב שנתניהו ימשיך לשלב השני?
"אני מקווה שכן. אנו יושבים פה פחות מ-24 שעות אחרי שהממשלה אישרה את ההסכם. אני מאמין שברגע שחטופים ישוחררו יהיו רגשות מעורבים. לא ידוע עדיין באיזה מצב הם. אני חושב שזה יצור הרבה לחץ להביא שלווה למשפחות הנותרות. זו דרך קשה שתחייב החלטות שיצריכו להסביר אותן לציבור כדי שיבין אותן. וזאת מנהיגות. אם אתה לא יכול לפתור את הנושאים – זה עניין אחר. אבל אם אתה יכול לפתור, אני מקווה שימצאו את הדרך".
זו לא הייתה טעות לפצל את העסקה לשלושה שלבים במקום עסקה אחת כוללת?
"אני לא חושב שהייתה בשום שלב עסקה של כולם תמורת כולם. שוחחתי עם משפחות חטופים עשרות פעמים והן שאלו את זה כל פעם. חשבנו על זה אבל לא ראינו דרך להגיע לזה. ניסינו גישות שונות. היה רעיון של בניית אמון באמצעות מיני-עסקה ושחרור מספר קטן של חטופים. היה מבחן לראות אם מה שקרה בנובמבר 2023 (העסקה הראשונה, א"א) יצליח לחזור. ככל שהמו"מ על מיני-עסקה לא הצליח, הבנו שאין מנוס מעסקת שלבים. המחויבות של ארה"ב היא לעסקה כוללת ולא רק לשלב א'. אין ערבויות. זה יצריך מנהיגות ונחישות. אני חושב שזה יכול להיעשות בצורה שפוגשת את צורכי הביטחון של ישראל".
כנציג הממשל הדמוקרטי היוצא, הוא לא מביע עמדה נחרצת בשאלה האם העסקה הייתה יוצאת לפועל בלי ההתערבות של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ: "קשה לענות כי מיד אחרי הבחירות הממשל היוצא והנכנס תיאמו להגיע ליעד של שחרור החטופים והפסקת אש. היה צורך שהעולם יידע שיש מאמץ משותף.
"רוב העבודה על הפרטים נעשתה במשך חודשים, אז אני לא יכול להגיד שיש משהו בעסקה שהוא חדש לגמרי מהשבועות האחרונים. מצד שני, הבעיה במשך חודשים רבים הייתה שלא הצלחנו להגיע לנקודת הסיום. השילוב של היעד של ביידן והנשיא טראמפ, שאמר 'תסיימו לפני ההשבעה' היה מסר חזק.
"הלקח שאני לוקח מזה הוא שבנושא כזה, כשיש שיתוף פעולה בין שני ממשלים בעלי פילוסופיות אחרות, ארה"ב יותר חזקה כשהיא מדברת בקול אחד. הייתי מקווה שאנשים יראו שיש נושאים של ביטחון לאומי ואינטרס לאומי שחוצים מחנות. השאלה היא לא מי מקבל את הקרדיט. העיקר שזה קרה באמצעות האחדות הזאת".
אתה מתוסכל מכך שישראלים רבים נותנים את הקרדיט לטראמפ?
"אני יכול לומר בכנות שהייתה מעורבות אינטנסיבית מצד הנשיא ביידן. זה לא נגע לקרדיט אלא להצלת חיים ולסיום המלחמה. בשאלה של קרדיט – ההיסטוריה תכריע, לא דיווחים בתקשורת ולא ציוצים. בלי מאמץ העסקה לא הייתה באה לעולם. בסוף היום, אם יוצאים מהפוליטיקה ועובדים ביחד על בסיס דו-מפלגתי, כשברט מקגורק (שליחו של ביידן, א"א) וסטיב וויטקוף (שליחו של טראמפ, א"א) עובדים ביחד ויושבים באותו חדר - אנשים צריכים לומר: זה לא עניין של קרדיט אלא רוח גדולה שהצליחו לעשות את זה. הדיבור על קרדיט מחמיץ את הנקודה".
פורסם לראשונה: 22:16, 18.01.25
