זה הה היום הקשה והדרמטי ביותר במבצע "צוק איתן". כוח מפלגת הסיור של חטיבת גבעתי ניסה לאתר מנהרות טרור בזמן הפסקת האש. ואז, ב-9:16 בבוקר, חוליית חמאס הפרה את ההפוגה ופתחה באש. דקות ספורות אחר כך סגן הדר גולדין כבר היה בידי ארגון הטרור. אמש (ראשון), אחרי 4,118 ימים, ארונו הושב לישראל. מחר, יום שלישי, הוא יובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא בשעה 10:00. האזינו להקלטות הקשר, מבוקר 1 באוגוסט 2014:
תיעוד מיוחד: קולות הקשר לאחר חטיפת הדר גולדין, כפי שפורסמו ב-ynet בדצמבר 2014
(צילום: דובר צה"ל)
באותן הקלטות קשר שנחשפו ב-ynet, ארבעה חודשים אחרי החטיפה, נשמעים הקצינים מסתערים על מחבלים, מנסים לכבוש את מחנה חמאס ותוקפים שוב ושוב את המסגד שבו הסתיימה מנהרת החטיפה - עד שהגיעו למסקנה שלפיה הדר אינו בחיים. אתמול אותם קצינים השתתפו במעמד הצבאי המרגש, סמוך לגדר, והצדיעו לארונו של הדר.
אחד מהם היה איתן פונד, אז סגן צעיר וכיום רס"ן במילואים, שנכנס למנהרה בעקבות חברו - והוציא משם את המדים של הדר, שבהמשך שימשו בהליך קביעת היותו חלל צה"ל. פונד קיבל את עיטור המופת על תפקודו באותו "יום שישי השחור". באותן שעות קריטיות הפעיל צה"ל "נוהל חניבעל". מי שהובילו את הלחימה היו מפקד גדוד הסיור של גבעתי, אלי ג'ינו, לצד המח"ט עופר וינטר. גם שניהם השתתפו במעמד קבלת הארון מידי הצלב האדום.
בבוקר אותו יום הבחינו לוחמי סיירת גבעתי בדמות חשודה. אותה דמות, שלא הייתה חמושה, נעלמה - ובהמשך התברר כי מדובר בתצפיתן של חוליית החטיפה. הכוחות ביקשו אישור לירי פגז וקיבלו תשובה שלילית בגלל הפסקת האש. ב-9:16 חוליית חמאס הגיחה ממנהרה ופתחה באש תופת מטווח קצר לעבר הלוחמים. הדר נהרג ונחטף, ובהיתקלות נהרגו מפקד הפלס"ר, רס"ן בניה שראל, והקשר שלו, סמ"ר ליאל גדעוני.
הצהרת משפחת גולדין
(צילום: ליאור שרון)
"מיד אני מבין שיש לפחות נפגע אחד", אמר אז ג'ינו. "הסמ"פ איתן פונד אומר לי - קודקוד (רס"ן בניה שראל) לא עונה, אני מתחיל לברר נתונים. אני עולה מולו, הוא לא עונה. גם הקשר שלו (סמ"ר ליאל גדעוני) לא עונה". למעשה, ההיתקלות עצמה נמשכה דקות בודדות, ועד שהגיעה התגבורת המחבלים כבר נמלטו מתחת לאדמה - כשהדר בידיהם.
מאז צוק איתן, ובעיקר במלחמה האחרונה, כוחות צה"ל ניסו לאתר את מיקום גופתו של גולדין בחיפושים בשטח, במאמצים מודיעיניים ובניסיונות שכשלו להשיבו בעסקאות מדיניות. לוחמי אוגדה 162, בפיקודו של אלוף איציק כהן, כיום ראש אגף המבצעים ובעברו מח"ט גבעתי, השקיעו חודשים בניסיונות האיתור לאחר הכניסה לרפיח במאי אשתקד.
בניסיונות לאתרו היו שותפים לוחמי השייטת ויהל"ם וחטיבות גבעתי, 401 והקומנדו - אבל חמאס הצליח להסתיר את המיקום המדויק, ורק כמה עשרות מפעילי ארגון הטרור ידעו על כך. גולדין הוסתר מתחת לאדמה בשכונת ג'נינה ברפיח, כמה קילומטרים בלבד מהמקום שבו נפל בחירבת חזעה, צפון-מזרחית משם.
ארונו של גולדין מגיע לאבו כביר
(צילום: אור הדר)
חולקים כבוד אחרון לגולדין, בצומת גמה
(צילום: רוני גרין שאולוב)
אתמול סיפר אל"מ במיל' ג'ינו על אותו בוקר קשה ברפיח: "אלו מפקדים ולוחמים שהלכו קדימה בשם המשימה ועם ישראל. שלחנו אותם, והם עשו הכול כדי לעמוד במשימות - להשמיד מנהרות ואויב. עשו את זה לאורך כל המלחמה בגבורה ומסירות, גם ברגעים האחרונים אני יודע שהם מסרו את נפשם. אם היה להם בדל של יכולת להתנגד או לסכל את החטיפה של הדר - הם היו עושים את זה, גם אם היו צריכים לשלם בחייהם על המעשה הזה".
"התאמנו על זה, דיברנו על זה. לצערי זה בכל זאת קרה לנו, כי מכת האש שהם ספגו הייתה חזקה והם הוכרעו", אמר ג'ינו. "אבל אם הם היו שורדים את הפגיעה הזו, הם לא היו מאפשרים את החטיפה של הדר. הם שילמו בחייהם לפני החטיפה, וזה כנראה מה שאפשר אותה, כי אם היו בחיים - לא היו מאפשרים חטיפה של חבר. אבל בנקודת הזמן הזו - לא היה מי שיעצור את זה".
על מעמד מסירת הארון אמר: "זכיתי לקחת חלק בזה, זה היה לי חשוב. היינו סקפטיים ברגעים האלו, גם כשהארון נמסר. כי עם חמאס אי אפשר לדעת. חיכינו שעתיים-שלוש ובסוף זה קרה, הוא הגיע, הוא חזר לעם ישראל. חזר למשפחה שלו, הכי חשוב, ולכל עם ישראל. שעם ישראל ידע שאנחנו נלחמים עבור כולם".
גל גנות השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 23:19, 09.11.25
