ראש ממשלת לבנון נואף סלאם משגר מסר פומבי לישראל: בריאיון ל"בלומברג" הבוקר (יום ה') הוא הצהיר כי ביירות מוכנה לפתוח במשא ומתן - ואף תפנה לארצות הברית כדי לדחוף את השיחות. לדבריו, נשיא לבנון ג'וזף עאון כבר הציע לדון במחלוקות הגבול ובנסיגת ישראל מאזורים שנותרו בידיה אחרי המלחמה עם חיזבאללה.
4 צפייה בגלריה
טען שישראל היא זאת שאינה עומדת בהסכמות הפסקת האש. סלאם
( צילום: AP Photo/Hussein Malla)
"אני חוזר על אותה הצעה של נכונות לנהל משא ומתן עם ישראל", אמר סלאם לסוכנות הידיעות האמריקנית. הוא הדגיש כי פתרון דיפלומטי אפשרי, כפי שהוכיח ההסכם שהושג בתיווך אמריקני בשנת 2022 בנושא הגבול הימי, אך לטענתו הפניות האחרונות נותרות ללא מענה: "זו חידה בעיניי. הם מבקשים משא ומתן, וכשאנו מראים מוכנות הם לא מסכימים לפגישה".
על אף שהפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה נכנסה לתוקף לפני שנה, המתח נותר גבוה. ישראל טוענת כי ביירות אינה עושה די כדי לפרק את חיזבאללה מנשקו, בעוד סלאם טוען כי התוכנית לפירוז דרום לבנון "מתקדמת", וצבא לבנון מרחיב את פריסתו באזור. באוגוסט הורתה הממשלה לצבא לגבש תוכנית לפירוק חיזבאללה ומיליציות נוספות מנשקן. לפי סלאם, השלב הראשון שמתמקד בדרום יושלם עד סוף החודש, ולאחר מכן ייכללו גם ביירות ואל-בקאע בעומק לבנון בשלבים הבאים של התוכנית.
בחיזבאללה, מנגד, תוקפים את התוכנית ומכנים אותה "חטא כבד", תוך הבהרה שלא ימסרו את נשקם, ואף האשימו את הממשלה בכך שהיא מבצעת את רצונה של ישראל. הארגון גם דחה את הצעת לבנון לנהל מו"מ ישיר עם ישראל.
סלאם מצדו טען כי ישראל היא זאת שאינה עומדת בהסכמות ההפסקה. לדבריו, צה"ל עדיין מחזיק חמישה מוצבים לאורך הגבול בדרום, שלדבריו "אין להם ערך צבאי או ביטחוני, אלא רק כלי לחץ על לבנון". ישראל מצדה טוענת כי נקודות השליטה הללו מעניקות לה עומק אסטרטגי החיוני למעקב אחר ניסיונות ההתעצמות מחדש של חיזבאללה, ולכן מסרבת להתפנות מהן.
הוא הוסיף כי למרות שהממשלה הלבנונית "אינה מחזיקה ראיות לכך שחיזבאללה מתחמש מחדש", הצבא "מעמיק את השליטה על נתיבי ההברחה, במיוחד לאורך הגבול עם סוריה", ושומר על ערנות מבצעית כדי למנוע הברחות נשק. מדינות המערב, ובתוכן ארה"ב, מטילות לחץ על ביירות להגביר את קצב הפירוק מנשק. דיפלומטים אמריקנים אף מתחו ביקורת חריפה על הממשל הלבנוני: השגריר האמריקני בטורקיה והשליח המיוחד לסוריה, תומאס ברק, אמר כי "הממשלה משותקת ומנוהלת בידי ארגון טרור זר".
גל התקיפות בלבנון, אתמול
תיעוד: השמדת מחסני אמל"ח של היחידה הרקטית בחיזבאללה
(צילום: דובר צה"ל )
ראש ממשלת לבנון טען כי מאמצי הפירוז מוגבלים בשל מצבה הכלכלי הקשה של לבנון. לדבריו, המדינה מתקשה להרחיב את הצבא ולהפעיל אותו בעוצמה הנדרשת: "מדוע איננו מצליחים להתקדם מהר יותר? קודם כול, אנחנו צריכים לגייס יותר אנשים לצבא, לצייד אותו טוב יותר, וגם להעלות את שכר החיילים", אמר. הוא ציין כי המשבר הכלכלי, שהוביל לקריסת הלירה הלבנונית ולחדלות פירעון של כ-30 מיליארד דולר באג"ח, מגביל את יכולת המדינה להוציא לפועל את התוכנית.
סלאם הוסיף כי הוא פועל עם צרפת וסעודיה לכינוס ועידת תורמים שתסייע לשיקום המדינה, וכי הממשלה מתקדמת בהכנת חוק שיטפל בגרעון של כ-80 מיליארד דולר במערכת הפיננסית, מה שעשוי לאפשר פתיחת מסלול סיוע מול קרן המטבע. לדבריו, "יש הזדמנות לשינוי באזור, ולבנון לא תפספס את ההזדמנות הפעם".
במקביל לדברים שפורסמו ב"בלומברג", התקשורת הערבית מדווחת על המשך החשש מהסלמה. בעיתון "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, נכתב כי התקיפה הישראלית במחנה הפליטים עין אל-חילווה, שבה נהרגו לפחות 13 בני אדם, עשויה לרמוז על דפוס פעולה זהה באזורים נוספים בימים הקרובים.
4 צפייה בגלריה
זירת התקיפה בדיר כיפא. "ישראל רוצה לגרור את צבא לבנון לעימות ישיר"
(צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)
בעיתון דווח כי מתקיימים מגעים עם שגרירות ארה"ב בביירות במטרה להרגיע מתיחות שנוצרה בעקבות ביטול ביקורו של מפקד צבא לבנון, רודולף היכל, בוושינגטון. לפי הדיווח, נשיא לבנון ג'וזף עאון צפוי להיפגש בשבוע הבא עם השגריר האמריקני החדש, מישל עיסא, ולדון עמו ב"סכנה שבעצירת התמיכה בצבא לבנון".
במאמר נוסף ב"אל-אחבאר" נטען כי "מדרך הפעולה הנוכחית של ישראל עולה שמטרתה האמיתית היא לא רק להפעיל לחץ על ההתנגדות, אלא לגרור את צבא לבנון לעימות ישיר, לערער את היציבות הפנימית ולהגדיר מחדש את תפקיד המדינה". עוד נטען כי ישראל חוששת מהתגבשות תודעה לאומית בלבנון שתשמור על ריבונותה ועל מוקדי הכוח הממלכתיים.
גם אתמול, בכתבה בעיתון "א-שרק אל-אוסט" היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, נטען כי התקיפות האחרונות של ישראל בדרום לבנון התרחבו מפגיעה באתרים צבאיים חשודים לעבר תקיפות בתוך אזורים אזרחיים צפופים, מה שמעיד לטענת העיתונים כי "ישראל זנחה את העיקרון של הרחקת התקיפות מהאוכלוסייה האזרחית".
