בביקורו האחרון בוושינגטון, משכה את תשומת לב התקשורת ה"מחווה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהודיע לו שהמליץ עליו לפרס נובל לשלום - גם אם באיחור ניכר. אך באותו ביקור, המלצה "מקומית" יותר עוררה סערה 240 ק"מ צפונה משם - בתיכון שבו למד ראש הממשלה לפני 58 שנים. "בפעם הבאה שאהיה כאן, נלך לתיכון צ'לטנהם ליד פילדלפיה ואמליץ להכניס אותך להיכל התהילה", אמר נתניהו לפרשן השמרן מארק לוין במהלך ריאיון לרשת פוקס ניוז.
נתניהו כבר נמצא באותו היכל, אך בתיכון שבו למד דווקא יש מי שנאבקים להוציאו אותו מרשימת הבוגרים המכובדת. הריאיון ללוין הצית מחדש בבית הספר שבפנסילבניה ויכוח מי ראוי להיכנס להיכל, כזה שמשקף את הפילוג בנוגע למלחמה בעזה.
יותר מ-200 תלמידים בתיכון, כ-15% מכלל הנערים והנערות, חתמו על עצומה להסיר נתניהו מהיכל התהילה, שאליו צורף ב-1999 במהלך כהונתו הראשונה כראש ממשלה. היום קיימה הנהלת ארגון הבוגרים פגישה עם הנהלת התיכון ונציגי המחוז כדי לדון בעצומה, כשאחת האפשרויות היא להשאיר את שמו של נתניהו על הקיר, אך לעדכן את הביוגרפיה שלו כך שתכלול את כתבי האישום שהוגשו בישראל ואת צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי, המייחס לו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה. בפגישה לא התקבלה החלטה בנוגע לתמונתו של נתניהו, והמפקח על בית הספר בריאן סקירבן אמר שמדובר בנושא רגיש שיש לפעול "ביתר זהירות" בנוגע אליו.
באותה פגישה גם תכננו המשתתפים טקס שייערך בחודש נובמבר, שבו ייכנסו להיכל התהילה בוגרים נוספים. בריאיון, אמר לוין לנתניהו כי עמותת הבוגרים "לא תצביע" בעדו - וזה השיב לו: "ובכן, הם עדיין לא זרקו אותי החוצה. זה הישג נהדר". באתר האינטרנט של התיכון לוין דווקא כן מופיע ברשימת היכל התהילה.
לוין, תומך נלהב של ישראל ושל טראמפ, זלזל לא מזמן בפודקאסט שלו על היכל התהילה של התיכון שבו למד, אמר כי לא "בוער" בו להיכנס אליו, וש"כל שמוק שהיה מישהו אי-פעם" נמצא שם. הוא גם אמר שסביר שנתניהו לא היה מתקבל אליו היום. "עכשיו הם שונאים אותו שנאה תהומית, אבל מאוחר מדי", טען.
נתניהו בריאיון למארק לוין
(צילום: מתוך FOX NEWS)
לשכת נתניהו התייחסה למאבק התלמידים בתיכון, ומסרה בתגובה לכתבה נרחבת ב"ניו יורק טיימס" בנושא: "ראש הממשלה נתניהו מעריך מאוד את החינוך המצוין שקיבל בתיכון צ'לטנהם. הוא ביקר בבית הספר פעם אחת כשהיה אזרח פרטי, אך לא חזר לשם מאז". לוין בחר דווקא שלא להתייחס.
בצ'לטנהם, במיוחד בקהילה היהודית הגדולה, נתניהו מעורר סקרנות רבה. חלק מחברי קהילה מזדהים איתו בגאווה, אחרים דווקא מרגישים בושה.
"פעם הייתי גאה בו - היום אני עצוב"
המאבק להסרת שמו של נתניהו מהיכל התהילה החל לפני כחודש, אך צף מחדש בעקבות הריאיון שלו ללוין. תלמידי התיכון אומרים כי הם פועלים מתוך "מחויבות מוסרית". במכתב שצירפו לעצומה שהגישו כתבו: "כשאנחנו עוברים מדי יום ליד קיר התהילה ורואים שם את שמות הבוגרים, המסר ברור – אלה אנשים שראוי שנעריץ ונשאף להיות כמותם. אנחנו לא חושבים שזה נכון להמשיך להציג כך את נתניהו".
התלמידים פירטו את האישומים נגדו בתיקי האלפים, צירפו את הצו בית הדין הבינלאומי וציינו כי הסוגיה אף הפכה טעונה יותר על רקע המלחמה והביקורת על ישראל. המכתב פנימי נשלח להנהלת ארגון הבוגרים, שהעבירה את הסוגיה ליועץ המשפטי של המחוז. מזכירת הארגון אמילי גרינברג ציינה במכתב כי "רוב החברים בוועד היו רוצים להשאיר את נתניהו, אבל אולי לעדכן את הביוגרפיה שלו".
בהמשך טענה גרינברג כי הדיון הפך לסמל לשסע הפוליטי בארה"ב ובישראל: "מעניין שהעולם לא עושה כמעט כלום מול דיקטטורים שטובחים בעמיהם, אבל ישראל תמיד בכותרות השליליות". לדבריה, גם בקרב חברי הוועד קיימת אי-נוחות עם המצב בעזה, אך רובם נוטים להשאיר את שמו של נתניהו. ריץ' נוטינסקי, בוגר ותיק, אמר כי מדובר במהלך מוגזם. "זה קיר תהילה של תיכון, לא פרס נובל. להוציא את נתניהו לא ישנה את מדיניות ישראל", טען. מנגד, דון אפלבאום, בוגר מחזור 1990, אמר: "פעם הייתי גאה בקשר שלי אליו. היום אני רואה בו פושע מלחמה, וזה עצוב".
נתניהו, ששמו מופיע על הקיר לצד דמויות אמריקניות אייקונית, ספורטאים וזוכי גראמי - וגם לצד אחיו יוני שנפל במבצע אנטבה, חי באזור בילדותו – בשנות ה-50 המוקדמות ובשנות ה-60, אז למד בתיכון. הוא הצטיין במועדון הדיבייט, שיחק בקבוצת הכדורגל ואף זכה לשבחים בספר המחזור על "הטיפול המיומן שלו בכדור". חבריו לכיתה סיפרו כי הוא דילג על טקס הסיום כדי לשוב לישראל ולהתגייס לסיירת מטכ"ל. מאז כאמור הפך לדמות שנויה במחלוקת בקהילה המקומית.
בינתיים, חברי ארגון הבוגרים בוחנים גם מהלך רחב יותר - ניסוח נוהל רשמי להסרת שמות מהקיר במקרה של שינוי נסיבות. עם או בלי נתניהו, לתלמידים ולבוגרים המבקשים שינוי – הדיון הזה הרבה יותר אישי - הזכות לקבוע מי ראוי להישאר מודל לחיקוי, ומי לא.
