ארצות הברית מפעילה לחץ כבד על ישראל ולבנון במטרה למנוע את קריסת הפסקת האש בצפון, והיום (ד') קיימו גורמים משתי המדינות פגישה ישירה בנושאים כלכליים ואזרחיים - הראשונה מסוגה - בעיירה א-נאקורה שבדרום לבנון. אחרי שבישראל דובר על היערכות לפעולה יזומה מול חיזבאללה בצל ניסיונות השיקום של הארגון, גורם ישראלי מדגיש כעת כי "אין החלטה ללכת בוודאות להסלמה", ומבהיר כי "בתהליך קבלת ההחלטות - הפקטור האמריקני משמעותי".
צה"ל תוקף בלבנון, בשבוע שעבר
לדברי הגורם, הסלמה יזומה בלבנון היא "אופציה שקיימת על השולחן, ובסל התגובות שלנו יש פעולה עצימה שהמטרה שלה תהיה לכסח את הדשא - גם באזור דרום לבנון - אם בחיזבאללה הצליחו לשקם משהו". הגורם ציין כי "ארגון הטרור לא הצליח הרבה כי אנחנו תוקפים בשוטף", והסביר כי פעולה משמעותית יותר תלויה בשאלה אם האמריקנים יאפשרו לצה"ל לפעול.
מוקדם יותר הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את ממלא-מקום ראש המל"ל, גיל רייך, לשלוח נציג מטעמו לפגישה ההיסטורית עם הלבנונים בא-נאקורה, במסגרת פגישות ועדת הפיקוח על הסכם הפסקת האש. רייך שלח מצידו את ד"ר אורי רזניק, שמושאל למל"ל ממשרד החוץ, וזה נפגש עם סימון כרם, לשעבר שגריר לבנון בארה"ב, שמונה בידי הממשלה בביירות לנציג הלבנוני בוועדת הפיקוח.
הפגישה נעשתה בלחץ ובתיווך של וושינגטון, אחרי שמורגן אורטגוס, השליחה האמריקנית המיוחדת ללבנון שמשמשת גם סגניתו של השליח סטיב וויטקוף, נפגשה אתמול בלשכת ראש הממשלה בירושלים עם נתניהו, עם שר הביטחון ישראל כ"ץ ועם ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר - שהציג לה מידע מודיעיני על התעצמות חיזבאללה ואוזלת היד של ממשלת לבנון מולו.
4 צפייה בגלריה
השליחה אורטגוס. "ניסיון ראשון לבסס שיתוף פעולה בין ישראל ללבנון"
(צילום: LEBANESE PRESIDENCY / AFP)
אורטגוס עצמה נכחה גם היא בפגישה בא-נאקורה, ולאמריקנים היה חשוב להציג מראית עין של שיחות בין ממשלות, שכן עד היום רק נציגי צבא מישראל ומלבנון ישבו יחד במפגשי ועדת הפיקוח.
האמריקנים מסרו אחרי הפגישה, בהודעה מטעם שגרירות ארה"ב בלבנון, כי "השתתפות הצדדים משקפת את מחויבות מנגנון הפיקוח על הפסקת האש להקל על הדיונים הפוליטיים והצבאיים שמטרתם להשיג ביטחון, יציבות ושלום מתמשך עבור כל הקהילות שנפגעו מהסכסוך.
"כל הצדדים קיבלו בברכה את ההשתתפות הזו כצעד חשוב לקראת הבטחה שפעילות המנגנון תתמקד בשיח אזרחי בנוסף לצבאי", נמסר עוד. "הוועדה מצפה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם השגריר כרם וד"ר רזניק במושבים הקרובים ולשלב את המלצותיהם". בפגישה השתתפו גם נציגים מצרפת ומיוניפי"ל.
מלשכתו של נתניהו נמסר כי "הפגישה התקיימה ברוח טובה, וסוכם כי יגובשו רעיונות לקידום שיתוף פעולה כלכלי אפשרי בין ישראל ולבנון. ישראל הבהירה כי פירוק החיזבאללה מנשקו מחויב ללא כל קשר לקידום שיתוף הפעולה בנושא הכלכלי. הצדדים סיכמו על קיום שיח המשך". בבוקר הבהיר נתניהו כי "מדובר בניסיון ראשון לייצר בסיס למערכת יחסים ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ולבנון".
"הנורמליזציה תגיע"
בתוך כך, ראש הממשלה הלבנוני נואף סלאם טען בריאיון לרשת הקטארית "אל-ג'זירה" כי "אנחנו מוכנים למשא ומתן מעבר למשא ומתן צבאי עם ישראל. איננו מעורבים במשא ומתן לשלום עם ישראל - ונורמליזציה בין המדינות תלויה בתהליך הזה. שיחות כלכליות יהיו חלק מהתהליך".
4 צפייה בגלריה
סלאם. "פתוחים לרעיון שארה"ב וצרפת יבדקו את החשדות בנוגע לנשק של חיזבאללה"
( צילום: AP Photo/Hussein Malla)
סלאם, שכיהן גם כנשיא בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ), הוסיף כי "קיבלנו מסרים ישראליים על הסלמה אפשרית, אך היא לא קשורה למועד מסוים. על חיזבאללה למסור את נשקו - זה תנאי מרכזי להשתתפותו בפרויקט בניית המדינה. נשקו של חיזבאללה לא הרתיע את ישראל וגם לא הגן על לבנון, והמדינה החזירה לעצמה את סמכותה על מלחמה ושלום. לא נאפשר הרפתקאות שיובילו אותנו למלחמה חדשה - עלינו ללמוד לקח מניסיון התמיכה בעזה".
הרשת הלבנונית "אל-מיאדין", המזוהה עם חיזבאללה, ציטטה את סלאם באומרו כי "לבנון תדון השבוע בחלופות לכוחות יוניפי"ל עם חברי מועצת הביטחון של האו"ם. אם ישראל לא תיסוג מהאזורים שהיא עדיין כובשת, השלב הראשון של הגבלת הנשק למדינה לא יושלם - ואנחנו פתוחים לכך שחיילים מארה"ב וצרפת יבדקו את החשדות בנוגע לנשק של חיזבאללה בדרום המדינה".
עוד אמר סלאם: "אני מקווה שהשתתפות אזרחית במנגנון הפיקוח על הפסקת האש תסייע בהרגעת המתיחות". הוא בירך על מאמצים שעושה מצרים להרגעת המתיחות בין ישראל ללבנון, וכשנשאל אם מדינתו תהיה מוכנה לכונן יחסים עם ישראל גם לפני פתרון לסוגיה הפלסטינית, השיב כי "לבנון דבקה ביוזמת השלום הערבית משנת 2002". לדבריו, "אם לבנון וישראל ידבקו ביוזמה הזו, הנורמליזציה תגיע - אבל אנחנו עדיין רחוקים מכך".
התוכנית שעליה דיבר סלאם היא תוכנית מדינית שהוצגה על ידי סעודיה בשנת 2002, ואומצה גם על ידי הליגה הערבית. היא קוראת לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי בתמורה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים ו"פתרון צודק ומוסכם לסוגיית הפליטים". בתמורה, מדינות ערב ינרמלו את יחסיהן עם ישראל ויקבלו אותה כחלק ממדינות האזור.
אתמול, אחרי סיום ביקורו ההיסטורי של האפיפיור ליאו ה-14 בלבנון, העריכו בישראל שצבא לבנון לא מעוניין וגם לא מסוגל לפרק את ארגון הטרור מנשק - בשל העובדה שרבים מחיילי הצבא הם שיעים. זאת על רקע הפגישה בין אורטגוס, נתניהו כ"ץ והאלוף בינדר, שבה הובהר לשליחה האמריקנית כי חיזבאללה מבריח הרבה רקטות קצרות טווח דרך הגבול עם סוריה, ומעביר תשתיות מצפון לנהר הליטני. כמו כן, נאמר לה כי בחיזבאללה מאיישים את הכפרים בפעילי הארגון.
גורם ישראלי בכיר היה נחרץ מאוד בדבריו אתמול, ואמר: "אנחנו לא רואים את חיזבאללה מתפרק מנשק בהסכם, ולכן אין טעם להמשיך עם ההסכם הזה. אנחנו הולכים להסלמה, נחליט מתי בהתאם לאינטרס שלנו". כעת, אחרי הפגישה הישירה בין גורמים מדיניים מישראל ומלבנון, נראה כי הרוחות נרגעו מעט, ככל הנראה בשל הלחץ האמריקני בנושא וההשפעה האדירה של וושינגטון על המדיניות הישראלית - בדומה ללחץ שמפעיל הנשיא דונלד טראמפ ליישום תוכניתו ברצועת עזה.
