נהוג לומר שמי שרוצה לנצח, חייב לשלוט בפרוצדורה – אחרת הפרוצדורה תנצח אותו. נראה שבאופן אירוני הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את ראש השב"כ הולכת ומסתבכת בשל פרוצדורות שנקבעו על-ידי ממשלת נתניהו בשנת 2016.
1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו בספטמבר 1996 והיום
בנימין נתניהו בספטמבר 1996 והיום
(צילום: צביקה טישלר)
חוות דעתה העדכנית של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, לפיה הצעת הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר צריכה להיבחן על-ידי הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אשר גרוניס, מסבכת את ההליך מבחינתו של רה"מ נתניהו.
על מנת להבין את התסבוכת המשפטית, צריך לחזור בזמן לממשלת נתניהו הראשונה. בעקבות פרשת "בר-און – חברון" הוקמה ועדת שמגר לבחינת דרכי מינוי היועץ המשפטי לממשלה. ועדה זו המליצה, והמלצתה התקבלה, כי בחירת היועמ"ש תיעשה על-ידי ועדה מקצועית ציבורית בראשות שופט עליון עם נציגים של גופים שונים, וכי גם פיטורי יועמ"ש ייעשו על-ידי היוועצות עם ועדה זו, ולכן זה ההליך שיתקיים ביחס להצעה להדחת היועמ"שית.
ועדת שמגר המליצה כי בחירת היועמ"ש תיעשה על-ידי ועדה מקצועית ציבורית בראשות שופט עליון עם נציגים של גופים שונים, וכי גם פיטורי יועמ"ש ייעשו על-ידי היוועצות עם ועדה זו, ולכן זה ההליך שיתקיים ביחס להצעה להדחת היועמ"שית
לצד זאת, בעקבות דוח ועדת שמגר, הורה רה"מ נתניהו על הקמת צוות שרים שיגיש המלצות בעניין הסדרת כלל המינויים הבכירים, ובשנת 1997 המליצו השרים כי חלק מהמינויים הבכירים ביותר בשירות הציבורי בישראל יעברו בדיקה על-ידי ועדה לפני הבאתם לאישור הממשלה.

הוועדה המייעצת

בעקבות כך, החליטה ממשלת נתניהו הראשונה בשנת 1997 להקים את הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים שתפקידה לבחון את המועמדים לתפקידים הבאים טרם אישור הממשלה: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה שלו. הוועדה כוללת היום ארבעה חברים: יו"ר, השופט גרוניס; מ"מ נציב שירות המדינה; ושני אנשי ציבור, פרופ' טליה איינהורן ומשה טרי.
השאלה לעניינו היא מה תפקיד הוועדה לעניין פיטורים של אחד מאותם בכירים כגון ראש השב"כ. פה הנושא קצת מסתבך. בשנת 2008 החליטה ממשלת אולמרט לאמץ החלטת ממשלה שמסדירה קצבת כהונה לתפקידים שונים בשירות הציבורי כגון גנז המדינה, הסטטיסטיקן הממשלתי, מנהל רשות המיסים, הממונה על התקציבים, החשב הכללי וכו'.
במסגרת החלטה זו נקבע כי "לא תופסק כהונתו של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה אלא עפ"י המלצת הוועדה המייעצת למינויים בכירים". עוד נקבע באותה החלטה בשנת 2008 כי יוקם צוות שיחליט את רשימת המשרות עליה תחול ההחלטה, ואין חולק כי באותה עת ההחלטה לא חלה על ראש השב"כ.
השינוי הנוגע לעניינו מתרחש בהחלטת ממשלת נתניהו משנת 2016. בהחלטה מספר 1148 נעשה תיקון להחלטה משנת 2008 ונקבע כך:
הפסקת כהונה של נושא משרה במהלך תקופת הכהונה תיעשה על-פי ההמלצה של כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין:
א. לעניין משרות שהמינוי להן נעשה לאחר המלצה של הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים - על-פי המלצה של הוועדה כאמור.
ב. לעניין יתר המשרות– על-פי המלצת ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה.
כלומר, הטענה היא שהחלטת הממשלה קובעת כלל חדש שהפסקת כהונה של כלל המשרות הבכירות כולל ראש שב"כ תיעשה לאחר המלצת הוועדה המייעצת, ואולם מנגד לא ברור הוא אם ההחלטה משנת 2016 למעשה קובעת כלל חדש ולפיו יש להיוועץ בוועדה טרם הפסקת כהונה במהלך הקדנציה או שמא ההחלטה משנת 2016 כפופה לרשימת המשרות משנת 2008 שם לא מופיע במפורש ראש השב"כ.

שאלה פרשנית

מדובר בשאלה פרשנית, ודומה שיש צדק רב והיגיון בעמדת היועמ"שית, שכן אם כלל הליכי הפיטורים של בכירים בשירות המדינה במהלך כהונה צריכים להיעשות בהליך של היוועצות עם ועדה מקצועית טרם הדיון בממשלה, קשה להלום מצב דברים בו פיטורי ראש שב"כ ייעשו ללא הליך דומה.
מתן גוטמןמתן גוטמןצילום: ירון ברנר
יתר על כן, עצם תיקון ההחלטה משנת 2008 ואזכור הוועדה למינוי בכירים בהחלטת הממשלה משנת 2016 מצביעים על כך שהממשלה התכוונה כי בעלי התפקידים הבכירים הממונים לאחר הבדיקה של ועדה זו, גם יפוטרו רק לאחר שתיעשה בחינה של עילת הפיטורים על-ידי ועדה זו.
נוכח העובדה כי זו חוות הדעת המשפטית של היועמ"שית קשה לראות כיצד בג"צ יאפשר לממשלה לדון בפיטורים של ראש השב"כ טרם הדיון בוועדה בראשות גרוניס, אשר תיאלץ לבחון אם בקשתו של רה"מ עונה על אחת העילות לפיטורים שנקבעו בהחלטת הממשלה משנת 2008: (1) קיומה של אי-התאמה מובהקת לתפקיד; או (2) קיומו של משבר אמון חריף ומתמשך או קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין נושא המשרה הבכיר לבין הממונים עליו, היוצרים מצב המונע תפקוד יעיל ותקין. כך יכולה הפרוצדורה שנתניהו עצמו קבע "לנצח אותו".
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן