"ראיתי את אברהם ואמרתי לרות, 'וואו, איזה איש!'". כך סיפר הבוקר (יום חמישי) רפאל פדה, קרוב משפחתה של רות, אשתו של רס"ר (במיל') אברהם אזולאי שנהרג אתמול בבוקר בחאן יונס אחרי שנאבק במחבלים שניסו לחטוף אותו. "הוא היה איש, אבל גם ילד. עם שובבות, עם גבריות מיוחדת. נדלקתי עליו. הוא איש מיוחד. לא מתאים לו למות", אמר פדה בריאיון לאולפן ynet.
הריאיון עם קרוב משפחתו של רס"ר במיל' אברהם אזולאי ז"ל
(צילום: ליאור שרון)
שלושה חודשים בלבד חלפו מאז שהתחתן עם רות - ואמש הגיעה בשורת האיוב. אברהם נהרג במהלך מתקפה של מחבלי חמאס בדרום רצועת עזה. הוא היה בן 25 במותו, תושב יצהר, מפעיל באגר ביחידת ההנדסה של פיקוד הדרום. "הוא נכנס למשפחה שלנו דרך החתונה", סיפר פדה. "אברהם הוא איש מיוחד, לא היה במסגרות רגילות מגיל 12 בערך. יש לו משפחה מקסימה, אבל הוא בנה את החיים שלו בזכות עצמו".
פדה סיפר על עסק של קבלנות שאברהם הקים. "הוא בנה לו ולאשתו בית מקסים, מבודד, מאוד מיוחד. הוא הלך לעשות מה שהצבא ביקש ממנו - מה שהוא יודע לעשות: לעבוד על כלים גדולים. הוא ראה שחסרים שם אנשים, עזב את היחידה שלו במילואים והתגייס לשם".
גם כשהיה כבר מחוץ למסגרת הצבאית, אזולאי נלחם לשוב לשרת. "מאוד היה חשוב לו לחזור", סיפר פדה. "הוא ראה שהיחידה לא עושה כלום אז. הוא מאוד אוהב את הצבא, את המדינה. זה היה חשוב לו לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב".
רות, רעייתו, נשארה כעת לבדה בבית שבנו יחד. "מאוד קשה כשהמוות חוזר לבית שלך", אמר פדה. "לרות יש אחות שטבעה בים לפני 14 שנה, קראו לה נעם. כשיש לך מוות במשפחה אתה תמיד חושש - אבל מדחיק, אתה אומר: 'זה לא יקרה לי שוב'. אולי זה נתן לה ביטחון, והיא אפשרה לו להיות מה שהוא. בלב הכי פתוח".
אזולאי נפל אתמול בבוקר במהלך פעילות הנדסית תחת גדוד 12 של חטיבת גולני בחאן יונס. על פי תחקיר ראשוני, מחבלים ירו תחילה RPG על הכלי ההנדסי ולאחר מכן יצאו ממנהרה וניסו לחטוף את אזולאי מתוך הבאגר - מחפר כבד שמיועד להריסת מבנים, חשיפת מנהרות וזירות מטענים. אזולאי נאבק במחבלים אך נורה ונהרג. כוח אבטחה שהיה במרחב ירה לעבר המחבלים וסיכל את ניסיון החטיפה.
הוא התגייס במקור לחטיבת הצנחנים, שירת בגדוד 202, והשתחרר בדרגת סמ"ר. לאחר מכן שובץ בגדוד חי"ר קל במילואים, והחל מפרוץ המלחמה שירת מעל 250 ימים כמפעיל ציוד הנדסי בפיקוד הדרום.
בהודעת המועצה האזורית שומרון נמסר כי "אזולאי גדל באלעזר, הגיע ליצהר בגיל צעיר והקים חברה לעבודה עברית. הוא היה חלק מעשרות תושבים שסייעו לצה"ל ברצועה בהפעלת ציוד מכני הנדסי כבד".
