כוח הייצוב הביטחוני הבינלאומי שיוצב ברצועת עזה יורכב, לפי גורמים דיפלומטיים, מחיילים ממדינות ערביות ומוסלמיות - ללא חיילים ממדינות המערב, שלא צפויים לפעול בתוך עזה. כך אמר דיפלומט מערבי בכיר המעורה במגעים להקמת ה-ISF. המאמץ, מדגיש הדיפלומט, מנוהל בימים אלה על ידי האמריקנים והוא "מורכב מבחינה מדינית וטכנית".
נתניהו במפקדה בקריית גת
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
מפקדת התיאום והפיקוד של הכוח תהיה, לפי התכנון, מפקדת התיאום האמריקנית CMCC שבקריית גת. כל מדינה שתשלח כוחות תשלח גם נציגים למפקדה, והמשמעות היא שקצינים אזוריים יפעלו מתוך הבסיס. "אפשר לדמיין קצינים אינדונזים מסתובבים בקריית גת", אמר הדיפלומט. מהמפקדה יתואמו גם כניסת הסיוע ההומניטרי והרצון להניע את תהליך השיקום, כאשר המטרה המרכזית היא פירוק נשק ופירוז רצועת עזה.
הוויכוח המרכזי נוגע למנדט ולגיבוי בינלאומי: רוב המדינות דורשות החלטת מועצת הביטחון לפני שישלחו כוחות, ויש ויכוח האם ההחלטה תתבסס על פרק 6 או פרק 7 של אמנת האו"ם. "פרק 7 יהיה אידיאלי אם יגיעו להסכמה על זה, אך ישראל מודאגת מהכנסת פרק 7", הבהיר הדיפלומט המערבי, והוסיף כי ההחלטה יכולה להיות "פשוטה, קצרה, החלטה רזה" שתאפשר הצבה מהירה, או החלטה מפורטת שתפרט תפקודים ואחריויות. לדבריו, "בלי החלטה של מועצת הביטחון מדינות רבות לא ישלחו כוחות. חייבת להיות החלטה שתיישם כמה סעיפים מאמנת האו"ם".
ברקע המחלוקת הבינלאומית ניצבים חששות גאו-פוליטיים: בעיקר התנהגותה הצפויה של רוסיה וביקורת פוטנציאלית מצד סין, שיכולות לנסות לעכב או לטרפד את ההחלטה. "הטקטיקה של פוטין היא להערים קשיים בכל מקרה, הם חושבים שזה נותן להם כוח", אמר הדיפלומט, והוא הוסיף כי זה עלול להיות מכשול ממשי בתהליך.
הדילמה של זהות הכוחות נובעת גם משיקולים אמפתיים ותדמיתיים: לפי ההערכות, כוח אזורי ייחשב פחות "כוח כיבוש" בעיני האוכלוסייה המקומית ויאפשר שיתוף פעולה רחב יותר עם התושבים הפלסטינים. עם זאת, לא נשללת מעורבות מערבית במרכיבים לוגיסטיים, מודיעיניים ובמפקדה; מה שלא סביר, ציינו המקורות, הוא לראות חיילים מערביים בתוך עזה על בסיס יומיומי.
נושאי המנדט וכללי פתיחה באש עומדים במרכז הדיונים, והם יידונו בתיאום עם המפקדה, עם ממשלת ישראל ולפי הצורך גם עם חמאס, שלפי הדיפלומט הסכים לעיקרי התוכנית כחלק מתוכנית טראמפ. האתגר הוא לאזן בין זכות הכוח להגן על עצמו ועל אזרחים, לבין מנגנוני בקרה והסמכה שימנעו אסונות שהתרחשו בעבר, לדוגמה בבוסניה במלחמת היוגוסלביה.
"זה לא יהיה כוח או"ם טיפוסי. זה יהיה כוח שלום אזורי עם מנדט או"ם. הוא יהיה חמוש, ולא יחבוש קסדות כחולות", הבהיר הדיפלומט, "הם צריכים לקבל מנדט חזק להשתמש בכוחם נגד כל אלמנט חמוש שמאיים עליהם, על אזרחים פלסטינים וישראל".
טראמפ ב"פסגת השלום" בשארם
(צילום: Fox)
שבוע ללא פעימה
ובינתיים, בישראל עדיין ממתינים להשבת חטופים חללים נוספים מבין ה-13 שעדיין נותרו בעזה, לאחר יותר משבוע ללא פעימה. לפי ההערכות, חמאס יודע את מיקומם של רובם, אך בוחר לדחות את שחרורם ולהתנות אותו בתהליכים מדיניים. גורמים ביטחוניים טוענים כי מתוך 13 החללים - לגבי חמישה ידוע בוודאות שארגון הטרור מחזיק במידע מלא על מיקומם, עוד חמישה ניתנים לאיתור באמצעות חפירות וציוד הנדסי, ושלושה נחשבים נעדרים שמיקומם אינו ידוע גם לחמאס.
בישראל מעריכים שמדובר במהלך מכוון שנועד למשוך זמן, במקביל לניסיונות הארגון לבסס מחדש את שליטתו ברצועה ולהימנע מהתמודדות עם דרישות הפירוז שצפויות להגיע עם כניסת כוח הייצוב. ההערכה היא כי כל עוד המו"מ על הקמת הכוח נמשך, חמאס ינסה להשתמש בחללים החטופים כקלף מיקוח, גם מול ארצות הברית וגם מול ישראל, כדי לשפר את תנאיו בשיחות העתידיות על השיקום והניהול האזרחי של עזה.
בזמן שהאמריקנים מגבשים את הרכב כוח הייצוב, בישראל מתנהל במקביל שיח צבאי ומדיני על דרכי התגובה להפרות הפסקת האש של חמאס. בצה"ל המתינו ל"אור ירוק מטראמפ" כדי לשלול שטח מחמאס, אך לאחר שיחות בין ירושלים לוושינגטון דווח כי הרעיון "נכנס להקפאה". לפי גורמים מדיניים, הנשיא טראמפ הטיל וטו על היוזמה "להזיז את הקו הצהוב" ולהרחיב את האזור שבשליטת צה"ל ברצועה - למרות שהבהיר כי לישראל יש "את הזכות להגיב".
השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ימריא בשבוע הבא לארצות הברית, שם ייפגש עם בכירים בממשל כדי לדון בהמשך יישום התוכנית ובניסוח ההחלטה שתובא לאישור מועצת הביטחון. דרמר צפוי להיפגש בין היתר עם שליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, ועם ג'ארד קושנר. הכיוון במגעים הוא להגיע להחלטה כללית על השתתפות מדינות בכוח - מבלי להעניק לאו"ם תפקיד מרכזי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקר אתמול במפקדה האמריקנית בקריית גת, אמר בתום הביקור כי "אנחנו מחליטים על כל נושא ביטחוני, אבל משתפים פעולה. אנחנו רוצים להגיע לעזה אחרת - עזה שלא תהווה עוד איום על ישראל". לדבריו, פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו הם היעדים המרכזיים שסוכמו בינו לבין טראמפ.
לפי שעה, ברצועת עזה נותרו 13 חטופים חללים: סרן עומר נאוטרה, רס"ל רן גואילי, סמ"ר איתי חן, סמל עוז דניאל, אל"מ אסף חממי, סגן הדר גולדין, סהר ברוך, דרור אור, מני גודארד, עמירם קופר, ליאור רודאיף, ג'ושוע לואיטו מולל וסונטיסק רינטאלק.
