נאומה של ארגמני במועצת הביטחון
(צילום: UN Web TV)
שורדת השבי נועה ארגמני נאמה הערב (יום ד') בפני מועצת הביטחון של האו"ם. היא שורדת השבי הראשונה שדיברה בפני המועצה מאז פרוץ המלחמה, וקראה בדבריה לקהילה הבינלאומית לפעול ביתר שאת לשחרור 63 החטופים שנותרו בשבי ותיארה בפניהם גם חלק מהזוועות שהיא עצמה עברה בשבי, עד שחולצה במבצע "ארנון" בשנה שעברה. היא דרשה ליישם את כל שלבי העסקה, והזהירה כי לחטופים ובהם בן זוגה אבינתן אור לא נותר עוד זמן. "עד שאבינתן יחזור, ליבי בשבי", אמרה. ynet העביר את דבריה בשידור ישיר.
"שמי נועה ארגמני. נחטפתי בידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר מפסטיבל הנובה יחד עם בן זוגי אבינתן אור. נלקחנו לעזה, הוחזקנו בפחד מוחלט, חיים בסיוט. אחרי שמונה חודשים בשבי חולצתי על חיילי צה"ל. להיות כאן היום זה נס, אבל אני כאן היום להגיד לכם – אין לנו זמן! בעודי מדברת ישנם 63 חטופים שחיים בסיוט, כולל בן הזוג שלי אבינתן", אמרה נועה בפתח דבריה.
"החיים שלנו לא יכולים להמשיך בלעדיהם. זו הסיבה שאני צריכה לוודא שהעולם יידע זאת. העסקה חייבת להמשיך במלואה, על כל שלביה. בן הזוג שלי אבינתן אור וחטופים רבים אחרים אמורים להשתחרר רק בשלב השני לעסקה. אנחנו מדברים על אנשים חפים מפשע שנלקחו ממיטותיהם, מפסטיבל מוזיקה, מחייהם הפשוטים – לגיהינום מחולט", הוסיפה.
היא התייחסה בדבריה לרצח המזעזע של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר, שגופותיהם הוחזרו בשבוע שעבר במסגרת העסקה ומחר יובאו למנוחות. "אתם לא צריכים שאגיד לכם על כפיר בן 9 החודשים ואריאל בן ה-4 ואימם שירי. אמא וילדיה שנרצחו בברוטליות בשבי, הפשע הזה בלתי ייאומן, אנחנו לא יכולים לדמיין אותו, אבל זה קרה. וזו הסיבה שאנחנו לא יכולים להשאיר אף אחד שם.
"אני יודעת מה ההרגשה של להישאר מאחור, לראות שחטופים אחרים משוחררים. כל רגע מרגיש כמו הרגע האחרון בחייהם, כל שנייה נחשבת. כאשר הייתי בעזה הוחזקתי עם שתי ילדות קטנות, הילה רותם ואמילי הנד. אמילי הייתה אז בת 8 והילה בת 12. הייתי חייבת להיות אמיצה, לא רק בשבילי אלא גם בשביל הבנות. הייתי צריכה להתנהג כאילו הכול יהיה בסדר, וזו הסיבה שאמרתי להן 'כל עוד אנחנו כאן, ביחד, חיות בחדר הזה – שום דבר אחר לא משנה'".
לדבריה, "אמרתי להן להתעלם מכל הבומים, קולות הירי וכל דבר אחר מסביבנו. הילה ואמילי שוחררו שתיהן בעסקה הראשונה אחרי 50 ימים. ראיתי אותן ושתי נשים נוספות שהיו איתי בשבי חוזרות הביתה למשפחותיהן בעוד אני נשארתי מאחור. לא הייתי חלק משום קטגוריה שיכלתי להשתחרר תחתיה. אני אפילו לא יכולה להתחיל לתאר את ההרגשה של מי שנשאר מאחור, אבל אני יכולה לומר – זה בדיוק מה שהחטופים מרגישים היום. נטושים על ידי העולם".
היא תיארה גם את הפצצת הבניין שבו הוחזקה בהמשך יחד עם החטופים איתי סבירסקי ויוסי שרעבי זכרם לברכה. "אחרי 54 ימים בשבי נותרנו רק אני, איתי סבירסקי ויוסי שרעבי. שניהם נחטפו מבתיהם מקיבוץ בארי, היינו באזור מלחמה 24/7. זה היה מבעית, במשך כל יום, במשך כל שנייה. ערב אחד הבית בו הוחזקנו בו התפוצץ, מצאנו את עצמנו מתחת להריסות. איתי הצליח לעמוד, אבל יוסי ואני נתקענו תחת ההריסות. לא יכולתי לעמוד או לנשום, חשבתי לעצמי שאלו השניות האחרונות של חיי.
"צרחתי כל כך חזק כדי שמישהו ישמע. ושמעתי גם את יוסי צורח, אבל אחרי כמה שניות הפסקתי לשמוע את הצרחות שלו. חולצתי מההריסות וניסיתי לעזור ליוסי, אבל זה היה מאוחר מדי. יוסי היה חבר קרוב שלי, הוא היה נשמה טהורה ויישאר בלבי לעד. איתי ואני נדרשנו לחפש מקום אחר להסתתר, אז אחד משובינו לקח אותנו לבית אחר, אבל יומיים לאחר מכן איתי נרצח על ידי אותו שובה. איתי היה איתי מהיום הראשון בשבי, סיפרנו אחד לשני הכול, הוא היה הנשמה התאומה שלי. מי ייתן שזכרם יהיה לברכה.
תיעוד: רגע החילוץ של נועה ארגמני ב"מבצע ארנון"
(צילום: דוברות מג"ב)
"חמאס פרסם סרטון שלי מתארת מה קרה לאיתי ויוסי ושאני נפצעתי והייתי זקוקה עזרה רפואית, אבל כמובן שלא קיבלתי כלום, לא רופאים לא צלב אדום, שום דבר. מהרגע הזה, הייתי לבדי עם 5 מחבלים שמחזיקים בי באותו הבית. אתם חייבים להבין – כל שנייה בשבי היא מסוכנת מאוד. לא חשבתי שאצליח לשרוד. זו הסיבה שזה קריטי לחלוטין שנשים סוף לטרגדיה האיומה הזו. בלי פעולה מיידית, חיים רבים נוספים של חפים מפשע יסתיימו – כולל בן זוגי אבינתן. עד שאבינתן יחזור, ליבי בשבי".
בסיום דבריה אמרה לשגרירי חברות המועצה: "באתי לדבר בפניכם כדי לומר – אל תתנו לחושך לנצח! תפעלו להחזיר את כולם הביתה עכשיו, תפעלו למען האור ונגד החושך. באתי היום לדבר בפני מועצת הביטחון כי אני מאמינה שאתם כולכם, הקהילה הבינלאומית, חייבים להבין שהחטופים נמצאים בגיהינום. ואחרי שאיבדתי כל כך הרבה חברים, אני יכולה לומר שמגיע להם לחזור הביתה עכשיו. מה ששמר עליי בחיים בשבי עד הרגע הזה היה משהו שאמא שלי נהגה לומר לי – תמיד תהיי נחמדה לאחרים. אז בפורום הזה, תנו לי לסיים עם זה – תהיו אדיבים זה לזה, ובבקשה תשיבו את כולם, תביאו אותם הביתה עכשיו".
ארגמני נחטפה כאמור ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, ובתיעוד שעורר אז זעזוע בכל העולם היא נראית מופרדת בכוח מבן זוגה אבינתן אור – שעדיין מוחזק בשבי. בחודשים האחרונים היא פועלת להחזרת החטופים בשלל אירועים, ורק לאחרונה השתתפה באירוע במיאמי לזכר הטבח במסיבת הנובה, לצד שליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף.
"החטופים שלנו חיים בגיהינום עלי אדמות"
שגריר ישראל באו"ם דני דנון, שיזם את הבאת ארגמני לדיון במועצת הביטחון, אמר: "אנחנו מודים לנועה שנמצאת כאן היום, אבל היא לא הייתה צריכה להיות כאן היום אם הקהילה הבינלאומית והמועצה הזו היו פועלים נגד חמאס במקום להסיט את המבט ולשתוק העולם חייב להבין: החטופים שלנו חיים בגיהינום עלי אדמות. אין להם תקווה בלי מעשה. זה הזמן לקבל החלטה לגינוי חד משמעי של חמאס. הם חייבים לחזור הביתה עכשיו ואנחנו נחזיר אותם הביתה".
דנון אמר עוד: "דרך הסיפור של נועה, של משפחת ביבס ושל רבים נוספים, העולם נחשף לעומק חוסר האנושיות של חמאס. הגיע הזמן להכיר בכך שאין מקום לחמאס בעתידה של עזה. הגיע הזמן לשים סוף למשחקים. חמאס לא ראוי להיות צד באף משא ומתן. על העולם לפעול בנחישות, לאפשר חזרתם של החטופים ולוודא שמנגנון הטרור הזה יימחק אחת ולתמיד
"במשך חודשים, חמאס עינה פסיכולוגית את המשפחות, שיחק בהן ושמר עליהן בחוסר ודאות אכזרי. אין בעולם מקום אחר שבו הורים הולכים לישון מבלי לדעת אם ילדיהם חיים או מתים – והקהילה הבינלאומית עומדת מנגד. זה הזמן לקבל סוף סוף החלטה לגינוי חד משמעי של חמאס. זה היה צריך לקרות לפני 16 חודשים, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. לאחר עדותה של נועה, אני לא בטוח איך מישהו בחדר הזה יכול להתנגד להחלטה כזו".
