כשנה לאחר הבקשה ובעקבות עתירה לבית המשפט, צה"ל נאלץ לחשוף היום (שלישי) לראשונה את יומנו המִנהלי של הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף הרצי הלוי, שחושף תמונה מדאיגה של תגובת הדרג הצבאי הבכיר בשעות הראשונות של מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר.
העתירה לבית המשפט הוגשה לאחר שחלפה יותר משנה מהבקשה המקורית לפי חוק חופש המידע - שלה צה"ל כלל לא השיב. היומן הועבר רק סמוך למועד שנקבע על-ידי בית המשפט, וכאמור לא במלואו.
הבקשה, שהוגשה בתחילת פברואר 2024, התמקדה בפרסום היומן לתקופה שבין אוקטובר 2023 למועד התגובה. למרות פניות חוזרות, המידע לא סופק בזמן. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מאור מתח ביקורת חריפה על המדינה והתנהלותה. רק ברגע האחרון, במועד שנקבע בפסק הדין, נמסר המידע.
"לאחר בחינה נמצא כי בשים לב למשאבים הנדרשים לצורך הפקת היומן, ניתן למסור לעיונך את יומן הרמטכ"ל מ-1 באוקטובר 2023 עד ליום 31 בדצמבר 2023", נמסר, כחלק מהמענה על הבקשה לחשוף את היומנים. "מסירת היומן לתקופה ממושכת יותר תדרוש הקצאת משאבים בלתי סבירה. יובהר כי לצורך הפקת היומן הושקעו עשרות רבות של שעות על ידי גורמים שונים על מנת להבטיח כי מסירת מידע לא תביא לפגיעה באינטרסים המוגנים בחוק".
בתגובה שהעביר הממונה על חופש המידע בצה"ל נכתב: "היומן אינו משקף בהכרח את כל הפגישות והאירועים שבהם השתתף הרמטכ"ל, שכן לעיתים נקבעו שיחות, פגישות או ישיבות דחופות או בלתי מתוכננות, אשר לא בהכרח תועדו ביומנו".
היומן מעלה שאלות בנוגע לאופן שבו התנהל הדרג הצבאי הבכיר בשעות הראשונות של מתקפת הטרור, לפני שנה וחצי. מהמידע שנחשף עולה כי הרמטכ"ל הלוי קבע את שיחתו הראשונה עם מפקד פיקוד הדרום רק כשעתיים אחרי תחילת המתקפה, והשיחה הראשונה עם מפקד חיל האוויר נקבעה רק לאחר שלוש שעות.
השיחה הראשונה עם שר הביטחון דאז יואב גלנט זומנה רק חמש שעות אחרי תחילת המתקפה, ונמשכה כארבע דקות בלבד. הפערים המסתמנים בזמן התגובה, ובתיאום בין הגורמים המרכזיים במערכת הביטחון, מעלים תהיות באשר לדריכות ולכשירות הפיקודית של המטה הכללי בעת התרחשות אירוע בסדר גודל כזה.
לפי גורמים המעורים בפרטים בצה"ל, ישנם חיתוכי מצב ושיחות שביצע הרמטכ"ל לשעבר בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, שלא היו מתוכננים ולכן אינם מופיעים בלוח הזמנים הרשמי של הרמטכ"ל. כל הדיונים שבוצעו עד השעה 07:00 בבוקר פורסמו בשקיפות לציבור במסגרת תחקירי 7/10, לדברי הגורמים. הם הדגישו בנוסף בהקשר זה, כי ישנם דיונים שבוצעו שלא נרשמו ביומן בשל עומס מבצעי גבוה ושינויים תדירים, ולא בוצעו תוספות או תיוקים אוחרים ביומן על ידי הלשכה של הרמטכ"ל לפני מסירת היומן.
בנוסף, לדברי הגורמים, מפקד פיקוד הדרום לשעבר והרמטכ"ל לשעבר שוחחו בשעות לפנות בוקר, בין השעות 2:00 ל-4:00, כפי שפורסם בעבר, ובשעה 6:40 בערך שוחח הרמטכ"ל לשעבר עם ירון כבר בדרכו לקריה. מפקד חיל האוויר היה נוכח בהערכת המצב שהתקיימה בשעה 07:00 בבוקר, ומכך ניתן להבין כי גם איתו הרמטכ"ל שוחח הרבה לפני שהמתועד ביומן.
ב-7 באוקטובר נקבעה שיחה ראשונה בין הרמטכ"ל למפקד פיקוד דרום בשעה 8:29, שארכה לבסוף כ-8 דקות; ב-9:37 נרשמה שיחה נוספת בין השניים, שארכה כ-3 דקות נוספות. בשעה 11:07 מופיעה ביומן הרמטכ״ל זימון לשיחה עם מפקד חיל האוויר - לראשונה ביום הטבח. בין שר הביטחון דאז גלנט והרמטכ״ל הלוי נרשמה שיחה ב-11:27, שנמשכה כאמור כארבע דקות בלבד. הפעם האחרונה שבה דיברו בשיחה שנקבעה ביומן הייתה יומיים לפני מתקפת הפתע, ב-5 באוקטובר - אז, למרבה האירוניה, שוחחו על הערכת מצב הכשירות של צה״ל.
בשעה 13:30 נרשמה שיחת ועידה בין הרמטכ"ל, מפקד פיקוד דרום דאז ירון פינקלמן ומפקד חיל האוויר תומר בר, שארכה כשלוש דקות. בשעה 13:40 נקבעה שיחה בין הרמטכ״ל לראש הממשלה בנימין נתניהו, שארכה כרבע שעה, כחלק מפגישת טרום-קבינט. בשעה 14:00, כשש שעות לאחר תחילת המתקפה, התקיימה ישיבת הקבינט הראשונה שנמשכה כשעתיים וחצי.
במקביל, היומן כולל רישום של מפגשים ושיחות טלפון שתואמו מראש, אך לא מצוינות בו שיחות ופגישות שהתקיימו באופן ספונטני. כך למשל, בנוסף לכתוב ביומן, הלוי וגלנט שוחחו ב-7 באוקטובר גם בשעה 06:28, וב-08:15 נפגשו בלשכת שר הביטחון.
היומן חושף חלק מסדר היום של מי שניהל את צה"ל ואת המערכה כמעט שנה וחצי, ומספק הצצה לשלושה חודשים של עיסוק באישור תוכניות מלחמה, הערכות מצב תכופות עם ראש הממשלה, שר הביטחון ומקביליו בשב"כ ובמוסד, וכן שמירה על קשר הדוק עם ראש מנהלת השבויים והנעדרים. כך למשל, ב-29 באוקטובר נקבע דיון של חצי שעה ל"אישור מבצעים מיוחדים" בקריה בהשתתפות הרמטכ"ל. יום למחרת הוא שוחח עם ראש השב"כ רונן בר, ומיד לאחר מכן עם ראש מפקדת השו"ן. באותו יום חולצה מהשבי החיילת אורי מגידיש.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לנוכח האתגרים הביטחוניים הרבים והמציאות המבצעית המורכבת, נדרש פרק זמן ממושך לגיבוש המענה לבקשה שהצריכה קשב מצד גורמי המקצוע, לרבות גורמי ביטחון המידע. נסיבות אלה הובהרו בבקשות דחייה שהוגשו לבית המשפט, אשר אישר את האורכות שהתבקש לשם גיבוש המענה".
