הודעת מפלגת דגל התורה אתמול (יום ד') על "האור הירוק" מצד הרבנים הבכירים לחוק הפטור מגיוס הייתה עוד תזכורת למצב הבעייתי שבו מצויה קואליציית נתניהו, שלמעשה חדלה מלתפקד כבר לפני חודשים ארוכים. זו לא רק החקיקה שנתקעה וחוק הפטור מגיוס שמאיים תמידית לשבש אותה, אלא גם המצב החדש שמוציא את נתניהו חלש פוליטית מול שותפיו, שמרגישים שהכול מותר.
בגזרה החרדית, חוסר ההנהגה וריבוי הקולות מובילים לכך שהזרמים הקיצוניים מקבלים יותר ויותר השפעה, וזאת מחלחלת ישירות לחצרות הרבנים. תמונות של מפגינים שנוקטים אלימות מחוץ לבתיהם של חברי כנסת, כמו הלילה מחוץ לביתו של ח"כ ינון אזולאי ובשבוע שעבר עם מכות עוצמתיות על רכבו של ח"כ יואב בן צור, מדגישות עד כמה העסק יצא משליטה.
בעוד יו"ר ש"ס אריה דרעי שותק, רחובות הערים החרדיות מתמלאים בקמפיינים מחתרתיים נגדו על ש"מכר את עולם התורה". גם ותיקי ש"ס, כמו השר לשעבר יעקב מרגי - איש מתון ומקובל על חלקים נרחבים בציבור - מוצאים את עצמם פתאום מככבים בקמפיינים קשים שעד לא מזמן איש לא דמיין שיעמדו במרכזם.
אז מה קרה בעצם? הפוליטיקאים החרדים בישלו במשך תקופה ארוכה תבשיל נפיץ על אש נמוכה, מתוך רצון להישאר בקואליציה ולדאוג לתקציבים של המגזר שלהם, אבל בדרך לא שמו לב שתכולת הסיר גולשת החוצה. כשהגיעו לרבנים עם הדילמות וזעם הרחוב כדי לקבל הכשר, נתקלו במחסום. במשך שבועיים התקיימו התייעצויות קדחתניות, כשבינתיים הדיונים סביב החוק תקועים.
אתמול הם שחררו לתקשורת הודעה שמבשרת מבחינתם על תהליך הדרגתי של תמיכה בחוק, אולם לכל היתר היא נראית ככזאת שמסבכת את העניינים עוד יותר. כי בשעה שהקיצוניים מגיעים לבתי הח"כים החרדים, מציפים את הרחובות בפשקווילים ואף תוקפים את הנבחרים, די ברור שחוק גיוס לא יהיה פה, ולא משנה מה יהיה כתוב בו. החרדים לא יוכלו להרים ידם בעד החוק, גולדקנופף כבר הודיע שיצביע נגד, והתקווה להעברת חוק גיוס בלעדיהם הולכת ומתפוגגת.
המספרים בקואליציה פשוט לא מאפשרים זאת. מאחורי הקלעים התגבשה בליכוד קבוצה של בין שבעה לשמונה חברי כנסת שמתנגדים לחוק. יחד עם יצחק גולדקנופף ואולי חבר נוסף מאגודת ישראל שיצביעו נגד, לקואליציה פשוט אין רוב.
המפגינים מחוץ לדירת הח"כ מש"ס
(צילום: שלום שטיין)
הטרגדיה מבחינת נתניהו היא שאם הוא רוצה להמשיך לשרוד כדי לקדם נושאים אחרים שמעניינים אותו ברמה המדינית, הוא חייב לבלוע את הצפרדע המרה הזאת שנקראת חוק הפטור מגיוס, על כל נזקיה הרבים בציבור. סדר היום הנוח ששירת אותו סביב פרשת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, והחקירות סביב ההסתדרות ומפקד להב 433, מתחלף כעת לסדר יום פחות נוח מבחינתו.
ועדיין, למרות התנאים הבעייתיים, לנתניהו יש תוכניות, והוא זקוק לשקט קואליציוני כדי לקדם אותן. השאלה היא מה הוא מוכן לשלם. האם יסכים לספוג ביקורת ציבורית קשה ומתמשכת גם אם בסוף לא יחוקק שום חוק? אחרי מכבש הלחצים הכבד שמפעילים עליו החרדים, התשובה נוטה להיות חיובית.
משיכת הזמן היא האינטרס הגדול ביותר של נתניהו. הוא רוצה להעביר תקציב, הוא יוכל להביא את הרחבת הסכמי אברהם ועוד דברים שמחכים לו בקנה. הוא וסביבתו בטוחים שככל שתתקרב מערכת הבחירות, הוא יוכל להביא עוד שורת הישגים שיאפילו על חוק הגיוס, שממילא לא ייכנס בסוף לספר החוקים. גם הפעם.
