בג"ץ דרש אתמול (רביעי) מהממשלה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים מהציבור החרדי, שתכלול צעדים משמעותיים במישור הפלילי, ופעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי - והוציא צו הקובע כי על הממשלה לגבש מדיניות זו בתוך 45 ימים.
במקביל, הקואליציה מקדמת את חוק הפטור מגיוס בנוסח החדש של ח"כ בועז ביסמוט - שמעורר זעם בקרב משרתי מילואים רבים, ומכשיר בפועל השתמטות של עשרות אלפי חרדים שלא צפויים להתגייס בעקבותיו. ולמרות שרבנים בכירים הסכימו למתווה ההצעה, והיא עשויה לעבור גם בכנסת, ישנם זרמים שמתנגדים לה - ומפגינים אף הגיעו הלילה אל דירתו של ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שמעורב בניסוח החוק, וצעקו "בוגד! בוגד!", בעוד אחת השכנות איימה להזעיק משטרה.
המפגינים גם הדביקו מדבקות על רכבו של ח"כ אזולאי, שאמר ל-ynet כי "אני בסדר, לוקח את זה בהומור. זה לא מפריע, אבל אני מקווה שעכשיו יבינו להבדיל בין מי שמתנהג ככה - למי ששפוי. בין מי שהולך בעצת רבותיו ושומע לגדולי ישראל, לבין מי שנראה שאין לו בכלל רבנים, כי אני לא מכיר רבנים שיגידו לעשות דבר כזה. אבל בסדר, אנחנו מקבלים משכורת גם כדי לספוג דברים כאלה".
ynet עושה סדר בסערה.
המפגינים מחוץ לדירת הח"כ מש"ס
(צילום: שלום שטיין)
זעקת המ"פ שנפצע בעזה
(צילום: ערוץ הכנסת )
6 צפייה בגלריה
הצעת החוק, הפסיקה - וזעם משרתי המילואים
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
מה הביא להתקדמות בחוק?
המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו, מי שעל פיו נקבעים דברים בדגל התורה, אישר לחברי הכנסת של המפלגה להתקדם עם חוק ביסמוט, לעת עתה לדיון בוועדה בלבד - ועדיין לא לאישור סופי במליאה.
מדוע זה משמעותי?
בש"ס לא רצו להגיע לחקיקה כשהפינות לא סגורות וכשלא בטוח היא תעבור, ולשם כך הסכמת הליטאים הייתה קריטית. בש"ס רוצים הליך קצר ומהיר מהנחת החוק על שולחן הוועדה ועד להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה, לכן רוצים להגיע עם כמה שפחות התנגדויות ואנשים לשכנע אחרי שהחוק כבר מוגש.
מה אומרת הצעת החוק?
הצעת ביסמוט היא נוסח מרוכך יותר מזה שהציע קודמו בראשות ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין: יעדי גיוס שיוכלו להתמלא גם על ידי חרדים לשעבר, אפשרות לשירות בארגונים אזרחיים כמו זק"א, מד"א ואיחוד הצלה, סנקציות יוטלו רק אחרי שנתיים של אי-עמידה ביעדים, עם ועדה שיכולה למנוע את יישומן כשבין חבריה גם נציג לישיבות החרדיות.
מי נגד?
יו"ר אגודת ישראל גולדקנופף צפוי להצביע נגד ההצעה, שכן היא כוללת סנקציות וענישה אם לא יעמדו ביעדים, גם אם זה על הנייר בלבד – הוא לא רוצה לתת הסכמה עקרונית לכך. בפלגים הקיצוניים, הדורשים הסדרה של פטור מלא לכל מי שלא רוצה להתגייס – מתנגדים להצעה וטוענים כי היא פשרנית, ממסחרת בלומדי תורה ועלולה להביא לפשרות נוספות שבסופן הסכמה חרדית לגיוס לצבא – שבעיניהם הוא איסור חמור. הפלגים הללו לא מצביעים למפלגות החרדיות, אך עושה הרושם כי החלו לקבל במה נרחבת לאחרונה והצליחו לסחוף גם מה שלא נמנה עליהם בעבר.
מדוע אישור הרבנים ארך זמן?
בהנהגה החרדית חששו, ועדיין חוששים שהחוק לא יקודם באמת אחרי הדיון בוועדה, או לא יעבור במליאה בשל התנגדות ח"כים מהציונות הדתית ומהליכוד. אם לא יעבור החוק, הם ימצאו את עצמם קירחים מכאן ומכאן, כאשר מצד אחד נתנו יד לחוק שמתנגדיהם במגזר טוענים שהוא פשרני ורך, וגם יישארו ללא חוק שמסדיר את בני הישיבות. "בסוף יש חשש שגם נאכל את הדגים המסריחים וגם נגורש מהעיר, לכן האישור הזה לא פשוט", אמרו השבוע גורמים בדגל התורה.
אז מדוע אישרו?
חוק ביסמוט איננו מושלם עבור החרדים, וגם הרב משה הלל הירש אמר כי קידומו מותנה בכך שסעיפים בודדים בו ייבחנו מחדש. למרות זאת, החרדים מייחלים לחוק: גם בדמיונם הפרוע הם לא חשבו שיום אחד יגיעו צווי גיוס ואף מעצרים וסנקציות לבחורים שלומדים בישיבות הכי נחשבות, ובטח שלא הפסקת תקציבים וקיצוץ הטבות כספיות באופן גורף כל כך. לכן, החוק שיסדיר את מעמדם הוא נחוץ. הוא גם יאפשר פטור לכל אלה שכבר קיבלו צווים - וגם יחזיר את התקציבים וההטבות שקוצצו בשל היעדר הסדרת מעמדם של החוק.
אם זה לא הספיק, אחרי הכרעת הרבנים – שהצביעה על הצורך הדחוף להתקדם בחקיקה -בג"ץ מסר את פסק הדין בנוגע לעתירת התנועה לאיכות השלטון על אכיפת גיוס החרדים, וקבע כי ״על המדינה לפעול בהקדם האפשרי לגיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים מהציבור החרדי, שתכלול צעדים משמעותיים במישור הפלילי, ופעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי״, והוציא צו הקובע כי על הממשלה לגבש את המדיניות בתוך 45 ימים. "התנהלות הרשויות אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי הציבור החרדי", נכתב. "התנערות זו מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה".
כיצד הפסיקה עשויה להשפיע?
בג"ץ דורש מהממשלה בפועל לחזק את הלחץ על החרדים במטרה להביא לגיוסם, בפועל הוא עתיד ליצור לחץ גדול יותר על המפלגות החרדיות ובכלל על הקואליציה להעביר את החוק כאשר מבינים בסיעות החרדיות שציבור מצביעיהן רואה איך הוא סופג עוד סנקציות וצווים ללא מענה מצד הקואליציה, בייחוד כאשר נכנסים לשנת בחירות חברי הכנסת החרדיים ירצו להראות לציבורם הישג.
איפה זה נתקע?
בקואליציה ממש לא בטוחים שיצליחו להעביר את החוק. חברי כנסת מהליכוד, מהציונות הדתית וכן גולדקנופף – צפויים להערים קשיים ולהתנגד לחוק. גם נתניהו לא ממהר להורות לביסמוט לכנס את הוועדה ולקדם את החוק, ובליכוד מבינים שחזית מול ארגוני משרתי המילואים הקוראים לשוויון בנטל – גם היא לא טובה כשמתקרבים לקלפי.
מה אומרים המילואימניקים?
משרתי מילואים שהצטרפו לבקשת העתירה בבג"ץ שיתפו את ynet בתחושותיהם. סרן במיל׳ תום אמר: "רק השבוע סיימתי סבב מילואים נוסף וכבר מחכה לי צו ל-70 יום בספטמבר. אני כבר חציתי את סף הזעם. זה נורמל לגמרי שהממשלה, אותה ממשלה ששולח אותנו להילחם ומדבר על ניצחון מוחלט, פועלת להכשיל את צה''ל ותוקעת לנו סכין בגב. הממשלה הזו לא רק מצפצפת על החוק, היא לא רק מצפצפת על הציבור המשרת, אלא היא מצפצפת על הביטחון של מדינת ישראל, הביטחון של הילדים שלנו, והכול בשביל עוד כמה חודשים בשלטון".
רס"ן במיל' צח: "לא מפתיע אותי שזאת פסיקת בג"ץ. זה היגיון בריא, זאת הבנה של המצב שאנחנו נמצאים בו, זאת הסתכלות וקבלה של האמת המוחלטת. מתברר שלכולם חוץ מלחברי הממשלה ברור שהמצב הנוכחי - שמגזר שלם מקבל תקצוב על אי-גיוס לצבא בשעת מלחמה - הוא אבסורדי ומסוכן. זה אמנם צעד קטן, אבל בכל זאת צעד בדרך לתיקון החברה בישראל".
רס"ר במיל עוז שיתף: "פסיקת בג"ץ חשובה, אבל היא בעיקר עצובה משום שהיא מובנת מאליה. זה הזוי שאחרי שנתיים של מלחמת קיום, הממשלה צריכה לקבל תזכורת מבית המשפט שאי-אפשר להמשיך לקחת ממי שנותן ולתת רק למי שלוקח. הפסיקה הזו היא תזכורת כואבת לסדר עדיפויות מעוות. כאזרח וכלוחם, אני קורא למנהיגי הציבור שלנו להתאפס על עצמם, לעשות תשובה ולחזור לדרך הישר; הגיע הזמן להפסיק להתייחס אל המשרתים במדינה הזאת כאל משאב בלתי מוגבל".
רס"ל במיל' אור: "לא ברור איך דבר כה מתבקש צריך היה להגיע לבג"ץ. מטרידה עוד יותר המחשבה שממשלה שמורכבת ממשתמטים שמעולם לא שירתו בצבא ואף אין להם קרובים בצבא, מקבלים וקיבלו החלטות שחרצו גורלות לחיילים כה רבים. מלחמה צודקת שנגררה בגלל סיעות המשתמטים שנתיים על חשבון משרתי המילואים ומשפחותיהם. הבושה כבר מתה אבל הכעס רק ממשיך להתגבר".
״המבחן האמיתי מתחיל עכשיו״
בתנועת "אמא ערה", שהייתה מבין העותרות לבג"ץ, מסרו בתגובה: "לא עוד כוונות ריקות ולא עוד קומבינות שמתגמלות השתמטות - הממשלה נדרשת סוף-סוף להציג מדיניות אכיפה אמיתית, אפקטיבית ושקופה, שמבוססת על עמדות גורמי המקצוע, ושאכן תייצר שינוי אמיתי בשטח. עם זאת, עבורנו המבחן האמיתי מתחיל עכשיו. הגיע הזמן לשוויון אמיתי בנטל ולחלוקה צודקת של האחריות הביטחונית. אנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תעמוד מאחורי מי שנושאים את ביטחונה על כתפיהם".
בתנועת "אימהות בחזית", שהצטרפו גם כן לעתירה, הוסיפו: "אין צורך בפסיקה נוספת. יש צורך באכיפה שווה אחת לכולם. לצפות מהממשלה הנוכחית להטיל סנקציות אפקטיביות זו אשליה. בית המשפט היה צריך להורות על גיוס מיידי של כל בני ה 18 ולאכוף את חוק שירות בטחון בלי אפליה ובלי דחיות. כמה זמן עוד יקרוס צה״ל עד שלוחמינו יזכו לחילוף אמיתי תחת האלונקה?"
בתוך כך, קואליציית ארגוני המשרתים קואליציית משרתי המילואים שיגרו מכתב דחוף ליו״ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, בדרישה לעצור את החוק ולפגוש בהם לפני הנחתו. במכתב טוענת הקואליציה כי "החוק במתכונתו הנוכחית מפקיר את גבולות המדינה, מסכן את ביטחון ישראל ומנציח אי־שוויון עמוק". עוד נטען כי מאז כניסתו של ביסמוט לתפקיד, פניות המשרתים זוכות להתעלמות שיטתית, בעוד הדיונים מתקיימים מול נציגי הציבור שאינם נושאים בנטל.
לדברי הקואליציה: "הבטחת לשבת איתנו, הציבור המשרת, לפני גיבוש החוק, אך בפועל הודרנו לחלוטין מהתהליך. מי שמחזיק את מדינת ישראל חיה לא צריך לבקש רשות להיכנס. הוא צריך להיות הראשון שנפתחות בפניו כל הדלתות".
פורסם לראשונה: 22:00, 19.11.25
