חמישה מבין שבעת הלוחמים שנפלו באסון הכבד בחאן יונס שבדרום הרצועה הובאו היום (רביעי) למנוחות: סמ״ר רונאל בן-משה, סמ״ר ניב רדיע, סמל רונן שפירו, סמל שחר מנואב וסמל מעיין ברוך פרלשטיין - כולם לוחמים בגדוד ההנדסה 605, שנהרגו לאחר שככל הנראה הוצמד מטען חבלה לנגמ"ש שבתוכו היו. הלווייתו של סגן מתן שי ישינובסקי תתקיים מחר, וטרם נקבע מועד הלווייתו של סמ"ר אלון דוידוב.
"היית לנו השראה, היית לנו הכול"
מאות בני אדם ליוו היום למנוחת עולמים את סמל שחר מנואב (21) מאשקלון בבית העלמין החדש בעיר. רבים עמדו בצדי הדרך ואחזו בדגלי ישראל.
הלווייתו של סמל שחר מנואב ז"ל
אביו, ידג יצחק, ספד לו: "בני היקר, גיבור שלי. איך אפשר להיפרד ממך מלך שלי? איך בן הולך לפני אבא? איך אבא מספיד בן? איך עושים את זה? מאיפה מתחילים? שחר שלי, לא נשכח את החיוך שלך, את טוב הלב שלך. היית לנו השראה, היית לנו הכול. הקרנת שמחה ואור לכל מי שהכיר אותך. היית עמוד התווך שלנו - תמיד שם בשבילנו ותמיד מוכן לעזור. איזו דרך מדהימה עשית בחייך. עם כל שנה שהתבגרת, התגאיתי בך יותר ויותר. התגייסת לקרבי. שחר שלי, אתה הגאווה שלי. הלכת בטרם עת. נוח על משכבך בשלום, מלך שלי״.
שלמה, אחיו, ספד לו: ״אחי הקטן, לפני הכול - סליחה. סליחה שלא הייתי לצדך בשנים האחרונות. סליחה שלא הייתי איתך כשהיית עם החברה האחרונה שלך. סליחה שפספסתי את כל הבגרות שלך. והסליחה הכי גדולה - על זה שלא הצלחתי להיות האח הגדול שרצית שאהיה. תודה שלמרות כל זה קיבלת אותי כאח בכור".
"אמרת לי ב-7/10: 'אבא, גם אם צריך לנסוע בקורקינט - אסע לצבא'"
בתקיעת שופר ארוכה, החלה הלווייתו של סמ״ר רונאל בן-משה (20) מרחובות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר. מאות בני משפחה, חברים, תושבי העיר וחבריו לגדוד ההנדסה ליוו אותו בדרכו האחרונה.
הלווייתו של סמ"ר רונאל בן-משה ז"ל
את הארון העטוף בדגל ישראל נשאו על כתפיהם שישה לוחמים בכומתות אפורות של הנדסה קרבית, שהורידו אותו באיטיות אל חלקת הקבר וכיסו אותו ברגבי העפר. בן-משה הוא החלל ה-16 של העיר רחובות מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. אביו משה ואחיו אורי ואמיר קראו בבכי קדיש מעל קברו הטרי.
האב משה נפרד מבנו הבכור. ״בני האהוב רונן, עלם חמודות שהיית בשיא הפריחה שלך", ספד משה לבנו המנוח. "לקראת חיים שלמים, זוגיות ואהבה, הקמת משפחה שכל כך רצית. לקראת לימודים שרצית ללמוד, לקראת טיול אחרי הצבא. חיכית כבר לשחרור ולכבוש את העולם. הייתה לך תוכנית מסודרת המשלבת יעילות ושמחה.
"אחרי שנת הנישואים הראשונה שלנו, קיבלנו ילד שמח מלא חיים ומלא אנרגיה. רונאל מביא שמחה לכולם, תלמיד מצטיין וחכם אבל לא מהילדים שכל היום חורשים. ידעת לשלב בין חכמה לשמחת חיים ובין לימודים ללצאת עם חברים. עם חיוך מתפרץ, כשרונן בסביבה יש אור ואנרגיה. הוא מצחיק ומשמח".
עוד אמר אביו: "הגיעה המלחמה והלכת קדימה ב-7 באוקטובר. היית בסוף ההכשרה. היית בבית וחיכית להקפצה. אמרת לי 'אבא, גם אם צריך לנסוע בקורקינט - אסע לצבא'. היית נחוש להילחם למען העם, לנקום ולהיות לוחם למען המדינה. אני מקווה שתהיה החייל ההרוג האחרון ושיהיה שלום. רונאל, הלכת בגבורה. השארת לנו מורשת ברורה לחיות ולשמוח ותמיד תהיה איתנו חי ופועם. הלב שלנו יוכל לשאת את הכאב״.
בת הזוג של רונאל ספדה לו גם היא, וסיפרה בבכי שרק לפני כמה ימים אמר לה שהוא אוהב אותה. ״אני קפאתי. חיים שלי, לב שלי, אני אוהבת אותך״, אמרה. בן-משה הותיר אחריו הורים, משה ורויטל, וחמישה אחים ואחיות קטנים: אורי, עדי, אמיר, נועה ולביא.
"כאילו תלשו לי את הלב מהמקום"
אלפים ליוו למנוחות את סמ״ר ניב רדיע (20) מהיישוב אליכין, שנקבר ליד בן דודו סמ"ר עומרי פרץ שנפל בקרב ביישוב כיסופים ב-7 באוקטובר 2023. לפני כן, התקיימה שיירה שבה השתתפו מאות בני אדם שעשו את דרכם לבית העלמין. הוריו של ניב, אייל ואלכסנדרה, מיררו ביחד מעל קברו, כמו גם אחותו אלין בת ה-18 ואחיו יובל שרק לאחרונה חגג בר מצווה.
הלווייתו של סמ"ר ניב רדיע ז"ל
(צילום: גיל נחושתן )
סא״ל אליצור מאור ספד לו: ״ביממה האחרונה שילמו משפחות רבות מחיר כבד. אנחנו פועלים ללא לאות להשלמות המשימה - שבעה מלוחמי הגדוד נפלו חללים. ניב, התגייסת לחיל ההנדסה הקרבית מתוך רצון שלך. חבריך ומפקדיך מספרים על לב זהב. בחרת להישאר עם הפלוגה. שכלת את בן הדוד שלך עומרי פרץ שקבור כאן לידך - ולמרות זאת המשכת להילחם. דמותך תאיר לנו תמיד. תמיד דבקת במשימה. אנחנו נפרדים ממך ניב, וממשיכים במשימה. תמיד נהיה לצידכם, גדוד המחץ״.
ראש מועצת אליכין, עזורי שרוני, ספד: ״אין דבר שיכול להכין אותנו לאבד בן, ואז מגיעה ההודעה של צה״ל. ניב היה כל מה שיפה בבני הנוער שלנו, עם שמחת חיים שתמיד ראה את האחר. ילד שכולם אהבו באליכין, ילד שתמיד חייך ושמח. כולנו נתגעגע לצחוק של ניב ז״ל. הוא הקריב את חייו כדי שנוכל לחיות חיים טובים יותר. בזכות הגבורה שלו, הוא נטמן באדמה ליד בן דודו האהוב עומרי פרץ, שני פרחים ממשפחה אחת שנפלו למען כולנו. אנחנו נלווה את המשפחה. הלב של כולנו נשבר היום. אני מחבק אתכם. ניב הותיר חלל גדול, נסייע לכם תמיד״.
האחות אלין ספדה: ״ניב, ניבי - פעם אחרונה עמדנו פה ביחד בהלוויה של עומרי בן הדוד, ואתה לא פה. עתה אני מגיעה לפה לקבור אותך. אתה האח הגדול. למה ניבי? למה אמרת לי שתחזור? אמרת לי בין שני לשלישי שהכול בסדר, שאתה אמור לצאת לצאלים, והבטחת שתשוב הביתה עם החיוך הגדול שלך - ושבת בארון. הילד הכי יפה, הכי מצחיק. כולם אהבו את הבדיחות שלך. תמיד דאגת לכולנו. ניבי אני מתגעגעת אליך, אחי הגדול".
"אני מרגישה כאילו תלשו לי את הלב מהמקום", המשיכה אלין. "איך אתקדם בחיים בלעדיך? היית אדם של מילים. בעוד ארבעה ימים יש לי יום הולדת 18, ולא תכתוב לי. הבטחת לי שלא תחזור בארון, הבטחת לי ניבי. אני רק רוצה לראות אותך עוד פעם אחת. אטוס למונדיאל כמו שרצית. אני שולחת לך חיבוקים והודעות ואתה לא עונה לי ניבי. אתה נקבר ליד האדם שהכי אהבת, ליד עומרי שהיית הכי קרוב אליו. אני אוהבת אותך הכי בעולם - אחותך הקטנה אלין".
הדוד אסף אמר: ״ניבוש, הילד הכי רגיש. גבר אוהב ומרגש, דואג ומכיל, שאוהב את כולם. כולנו אהבנו אותך עם הנשמה הענקית שלך״.
הדודה אורית, אימו של סמ״ר עומרי ז״ל, ספדה: ״ניבי שלנו, הילד המצחיק עם הלב הפתוח. אני לא מצליחה לעכל את האסון שפקד אותנו בשנית. לפני שנה ושמונה חודשים הספדת את עומרי שלי כאן. 'אנחנו מסיימים את דרכנו ביחד' - כך אמרת, ועתה אנחנו נפרדים ממך. תמיד כתבת, ביקרת, הגעת תמיד לבקר. סייעת לכולם. איך אפשר ככה? שניים יפים, מוצלחים ומוכשרים. אני מקווה שאתם ביחד, מתכננים לבנות בית עץ בהקדם, ואוכלים פסטה ומקפיצים כדור. אוהבת אותך מאוד, דודה שלך".
חברו הקרוב של ניב, איתי אמויאל, ספד לו: "כל סוף שבוע שיצאת, שאלת מי מהחבר׳ה בבית ויצא. תמיד היית עם שמחה. לפני שבועיים, כשיצאת, ישבנו בבר, ועם החיוך הגדול שלנו עם צחוקים - 'ניב׳קה' קראנו לך. אתה תהיה חסר לכולנו. נזכור אותך ואוהבים לעד - החברים. רצינו לנסוע לברזיל אחרי הצבא. ניבי, אני רוצה שתמיד תדע - אתה המלאך הכי טוב בגן העדן״.
רונן שפירו
בצדי הדרכים המובילות לבין העלמין במזכרת בתיה, ניצבו בעיניים דומעות אך עם דגלי ישראל מונפים תושבי היישוב, שהגיעו ללוות בדרכו האחרונה את סמל רונן שפירו (19).
הלווייתו של סמל רונן שפירו ז"ל
רונן הותיר אחריו הורים, איליה ומרינה, ושלושה אחים - גריגורי, מריה ואביטל. הוא לחם בהנדסה קרבית למרות שחלם על תפקידים אחרים, אך חבריו ואחיו ספרו כי ביצע את התפקיד בגאווה ובמסירות אף שזו לא הייתה תוכניתו, והוא היה אהוב על חבריו ומפקדיו.
דרך האנשים שהגיעו להלווייתו, ניתן היה לראות את התחנות שבהן עבר רונן במהלך חייו. חבריו מתנועת 'אחריי', עם החולצות המייחדות אותם, לצד מכרים משנת השירות שעשה בכרמיאל לפני שהתגייס, שכנים וחברים, מורים ובני משפחה. כולם עמדו יחד כואבים, אך גאים.
אחיו הגדול גריגורי ספד לו. "רונן, אח שלי גיבור. ככה קראתי לך כשהיית בא לבקר בבית, כי רוב הזמן היית בצבא", אמר. "היית אדם עם הלב הכי גדול שהכרתי, והחיוך הכי רחב שראיתי. שבוע שעבר כשיצאת לאפטר עשינו ארוחה ביחד. זכינו לדבר איתך, לחבק אותך. לא ידענו שזו תהיה הפעם האחרונה. הסיוט הכי גדול שלנו התממש. אני אוהב אותך לנצח, אחיך הגדול".
בין המספידים היה גם הראל, מדריך כושר קרבי של רונן בתנועת "אחריי", שסיפר על החברות הייחודית שנרקמה בניהם ועל רוח ההתנדבות שפעמה בו תמיד. "רונן שלי, ילד יפה שאתה. כמה רצית להיות לוחם. רצית להגן על המדינה. כמה שמחת כשקיבלת את השיבוץ לחיל ההנדסה. אמרת שאתה הולך להמשיך את דרכי, ואמרתי לך שאתה תהיה הרבה יותר טוב ממני. כשכולם חשו את הקושי, אתה דבקת בגאווה. כשכאבה לכולם הכתף במסע, אמרת 'הכול טוב, יש לי עוד כתף, אתם תנוחו'".
החברים יואב ולימור ספדו גם הם: "ילד מדהים, תמיד שם את עצמו לפני אחרים. רק לפני שבועיים דיברנו שתעשה קורס מ"כים. אמרנו לך שכשתצא נשב על בירה ונדבר על זה, זה כבר לא יקרה. שכל העולם יידע איזה ילד יפה היית".
ראש המועצה גבי גאון ספד: "רונן היה בחור מיוחד, שהאיר בחיוכו כל מקום שהגיע אליו. גדל על ערכים של נתינה ואהבת המדינה. עשה שנת שירות בכרמיאל והוכיח כמה רצה לקחת חלק בבניית החברה. רונן היה כל מה שיפה בבני הנוער במזכרת בתיה".
מאות מבני משפחתו, חבריו וקהילת היישוב אשחר ליוו הערב למנוחות גם את סמל מעיין ברוך פרלשטיין (20), שנהרג בעזה כמה ימים לפני שהיה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-21. במהלך ההלוויה סיפרו חבריו על מנהיג צעיר ש"הלך תמיד בדרך שלו". תושבי היישוב אשחר ליוו את ארונו בשיירת דגלי ישראל בדרכו לבית העלמין האזורי של מועצת משגב. ההלוויה הייתה סגורה לתקשורת.
