התוכנית לכיבוש העיר עזה אומנם אושרה לפני כמעט חודש על ידי הקבינט, אך עדיין לא יצאה אל הפועל. גם בדיון הקבינט שנמשך אל תוך הלילה (בין ראשון לשני) ניסה הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר להזהיר מפני מימוש התוכנית ואמר: "אתם הולכים לממשל צבאי, התוכנית שלכם מובילה אותנו לשם. תבינו את המשמעות".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס טען כי דברי הרמטכ"ל אינם נכונים, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הציע "במקום ממשל צבאי, לעודד הגירה מרצון". הרמטכ"ל שוב חזר על דבריו: "תבינו את המשמעות" ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' השיב בביטול: "קיבלנו החלטה". גם בן גביר הצטרף: "הבנו". הוא אף הציע ששרי הקבינט יצביעו בעד ונגד עסקה מדורגת, לתפיסתו כדי להוכיח שלעסקה שכזו אין רוב.
הרמטכ"ל זמיר אמר לשרים: "ההחלטה שלכם לכיבוש העיר עזה ואחר כך זה, יובילו לכיבוש מחנות המרכז ואז זה ממשל צבאי, כי לא יהיה גורם אחר שיוכל לקחת אחריות על האוכלוסייה. מזכיר הממשלה פוקס העיר לרמטכ"ל שמבחינה מנהלית - ההחלטה שהתקבלה היא לא ממשל צבאי ולא היה על זה דיון רשמי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להצבעה ואמר כי "עסקה חלקית לא על הפרק", פוקס הוסיף: "זו הצבעה תיאורטית, אין לזה היתכנות". השרה גילה גמליאל, שתומכת בהוצאה לפועל של עסקה מדורגת, אם תיתכן כזו, פנתה לבן גביר ואמרה "אל תהיה בטוח שיש לך רוב". בן גביר השיב: "אז בואו נצביע ונראה אותך מסתובבת בליכוד".
הפגנת הנוער מול משרד החינוך
(צילום: דפנה בנקי)
במהלך הדיון, חרף עמדתו של ראש הממשלה כי הנושא אינו על הפרק, העלה הרמטכ"ל זמיר בפני השרים את האפשרות לקדם עסקת חטופים בעת הנוכחית, גם אם אינה במתווה של כולם בבת אחת. זמיר הציג את יתרונות המהלך והביע תמיכה בו, אך שרים רבים התנגדו להצעה. למרות ההתנגדות והקריאות להכריע בהצבעה, נתניהו חזר ואמר כאמור כי "אין צורך, זה לא על הפרק".
ההסכם החלקי שעל הפרק כולל השבה על 10 חטופים חיים ו-18 חללים למשך תקופה של כ-60 ימים, שבמהלכה יתקיים משא ומתן על סיום המלחמה והשבת החטופים הנותרים - לצד הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור מאות מחבלים מהכלא הישראלי.
לדברי נתניהו, שהסביר את התנגדותו למתווה, יש לישראל כעת שעון מדיני "לא בלתי מוגבל" מהאמריקנים - ולנסיגה מחלק מהשטחים שצה"ל כבש ב"מרכבות גדעון" יהיה "מחיר כבד". לצד זאת, הוא גם הסכים עם דברים שאמרו בצלאל סמוטריץ' וזאב אלקין, שלפיהם במקרה של חזרה למלחמה בתום 60 הימים, העסקה לא תדחה רק בחודשיים את ההשתלטות על העיר עזה - אלא למעשה בחצי שנה, מאחר שקודם יש לחזור לקווים שבהם היו.
מנגד, שר החוץ גדעון סער והשרה גמליאל הביעו תמיכה במתווה המוצע. סער נימק את עמדתו ברקע עצרת האו"ם שבה צפויות כמה מדינות להכיר במדינה פלסטינית, ו"הצונאמי המדיני". לדבריו, צריך לחשב גם שיקולים מדיניים בהחלטה, כך שלא הכול יתנקז לאותה תקופה - גם המבצע בעזה וגם הכרה במדינה פלסטינית באו"ם.
בדיון גם התפתח עימות חריג בין השרה אורית סטרוק לרמטכ"ל זמיר. סטרוק ציטטה מפרשת השבוע את הפסוק "האיש הירא ורך הלבב ישוב לביתו ולא ימיס את לבב אחיו כלבבו", וזמיר סבר כי היא רומזת שהצבא רך לבב וחושש. הוא השיב בכעס כי הוא קיבל החלטות גורליות על עתיד המזרח התיכון. סטרוק מצידה הבהירה כי לא התכוונה לרמוז על פחד או חולשה, אלא לחלק השני של הפסוק, והוסיפה כי "מהלכים עלינו אימים" ברמיזה לכך שאין להיכנע להתנגדות הצבאית למהלך של השתלטות על עזה.
הרמטכ"ל זמיר אמר אחרי דבריה של השרה סטרוק: "אם אתם רוצים משמעת עיוורת - תביאו מישהו אחר". ראש הממשלה נתניהו הגיב: "אני לא רוצה משמעת עיוורת, אבל גם לא פריצת מסגרת". שרים שנכחו בדיון ציינו שהרמטכ"ל הדגיש כמה פעמים בדיון שצה"ל מגשים את משימות הדרג המדיני בהצטיינות, גם אם יש כאלה שחושבים אחרת.
סטרוק צייצה ב-X בעקבות העימות בקבינט: "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו - כשיוצאים לקרב, יש לאמץ את לב הלוחמים ולא להמיס אותו חלילה. התורה רואה באפקט המסת-לב סכנה כזו גדולה, עד שהיא נותנת פטור משירות למי שעלול לייצר את הדמורליזציה הזו, ובלבד שלא ימס את לבב אחיו". היא הוסיפה: "מצאתי לנכון להזהיר את ראש הממשלה ואת חברי הקבינט מפני אפקט המסת-הלב המתלווה למאמץ לגרור אותנו מההחלטה להכניע את עזה – חזרה אל החלטה של נסיגה לטובת עסקה חלקית". עוד כתבה: "בשום אופן לא התכוונתי לסמן איש שהוא הירא ורך הלבב, אלא רק את האפקט של המסת הלב ערב היציאה לקרב".
ב-ynet פורסם לראשונה כי ראש הממשלה נתניהו מתח במהלך הדיון בקבינט ביקורת על הרמטכ"ל זמיר. נתניהו דרש "להפסיק את התדרוכים של הצבא בתקשורת", שלדבריו "פוגעים בלכידות וברוח הלחימה, וזה לא לגיטימי בדמוקרטיה". נתניהו הוסיף: "אפשר להתווכח בחדר, אבל בחוץ צריך אגרוף ברזל וחזית אחידה". זמיר לא השיב.
