יותר משנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר, ובעוד הממשלה לא מתכוונת להקים ועדת חקירה ממלכתית - תשעה שרים התבשרו לאחרונה על כך שיהיו בצוות שיקבע את מנדט ועדת החקירה. בראש הוועדה יעמוד שר המשפטים יריב לוין, ובין חבריה יהיו שרים שתמכו במהלך המלחמה בוועדת חקירה ממלכתית, אחרים שתמכו ואז שינו עמדתם - וגם כאלו שסיפקו שלל הצהרות שנויות במחלוקת. השרים שיקבעו את המנדט, העמדות שהשמיעו לאורך המלחמה - וטענת הקואליציה כי "הרכב ועדת החקירה הבלתי תלויה ישקף הסכמה רחבה בציבור".
אב התצפיתנית קורע את החלטת הממשלה
(צילום: satview)
בראש ועדת השרים יעמוד כאמור שר המשפטים יריב לוין, שעסוק בימים אלה גם בעניין חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יהיה חלק מהוועדה, אחרי שהבהיר במהלך המלחמה כי הוא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית וכינה בשנים שקדמו לטבח את חמאס "נכס". בתחילת השנה הסביר סמוטריץ': "אין לי טיפת אמון במערכת המשפט הישראלית, היא איבדה את שיקול הדעת לחלוטין".
סמוטריץ' נתן כדוגמא את הנגד הנאשם בפרשת הדלפת המסמכים הסודיים, ואמר כי "מישהו חושב שנשקף ממנו סיכון למדינה ושיש להשאירו במעצר. אני לא מוכן להפקיר את המשימה החשובה הזו במערכת שאין לי אמון בה". הוא ציין כי הוא "תומך בועדת חקירה עצמאית בלתי תלויה". גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יהיה חבר בוועדת השרים המדוברת, אחרי שהתנגד לאורך המלחמה לעסקאות החטופים - ואף הודה שטרפד עסקאות "באמצעות כוח פוליטי".
השרים שהתהפכו - והתירוצים
בניגוד לעמדת רוב חברי הוועדה, השר במשרד האוצר והאחראי על שיקום הצפון והדרום זאב אלקין - דווקא תמך לאורך המלחמה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. בריאיון לאולפן ynet בחודש מאי האחרון הסביר: "אני בעמדת מיעוט - אני סבור שהדבר הנכון הוא להקים ועדת חקירה ממלכתית. אני לא חושב שזה הכלי הכי יעיל להוביל למסקנות. מציע שהוועדה תוקם על-ידי נשיא בית המשפט העליון והמשנה סולברג, כדי לפתור בעיות של חוסר אמון".
גם שר החקלאות אבי דיכטר הבהיר במהלך המלחמה כי הוא תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. "בנושא 7 באוקטובר אמרתי, ואני חוזר ואומר: ועדת חקירה ממלכתית עם סיום המלחמה", אמר ביוני אשתקד. במאי השנה הדגיש כי "לא מקימים ועדה בזמן מלחמה".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל, כך נראה מדבריה, שינתה את דעתה במהלך המלחמה הארוכה. "אני תומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית אחרי המלחמה לבדיקת אירועי 7 באוקטובר על כל היבטיהם", אמרה השרה ביוני אשתקד. "אני סבורה שחקירה מקיפה ויסודית חיונית להפקת לקחים ולמניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".
עוד אמרה אז גמליאל כי "לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית, היא תבדוק את כל ההשלכות". לדבריה, "לדעתי צריכה לקום ועדת חקירה שתהיה בהסכמה הכי רחבה שיש כדי שתהיה הרגשה שהוועדה, על מסקנותיה שבסבירות גבוהה יהיו מאוד קשות, יצטרכו להתקבל במלואן". אלא שבינואר השנה כבר בשמיעה השרה קול קצת שונה, ואמרה בכנסת בדיון על הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית כי - היא לא מייצגת את רוב העם.
היא התנגדה לאותה הצעה, ואמרה: "כפי שהיה מאז קום המדינה, הדיון בשאלה איזו ועדת חקירה תקום נקבע בסוף המלחמה ולא תוך כדי לחימה". עוד הוסיפה כי "הוועדה תראה את האמת לאמיתה, ותציג אותה לעם ישראל כי זו המציאות. לא כל דבר זה פוליטיקה, יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה. תקום ועדה שתייצג את עם ישראל, ואת המסקנות שלה יצטרכו לכבד כולם.
"אתם דורשים שנשיא בית משפט עליון שאפילו לא נבחר עדיין, ושלא מצליח להגיע להסכמות מינימליות עם שר המשפטים, ועם כל התלונות שהיו עליו - ימנה ועדת חקירה ממלכתית", הוסיפה. "מספיק לחשוב שהציבור הרחב שנפגע יקבל את המסקנות של אותה ועדה, אז תכבדו קצת את עצמכם ואת הנפגעים".
סטרוק בנובמבר: "לא תומכת בוועדת חקירה ממלכתית"
"השופטים בצד הנחקר"
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק התנגדה גם היא לועדת חקירה ממלכתית לאורך המלחמה, ובריאיון ל-ynet בנובמבר אשתקד טענה כי גם בית המשפט העליון צריך להיות "בצד הנחקר", לא פחות מבכירי הדרג הצבאי והמדיני. "אי-אפשר לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית. המתכונת החוקית שקיימת היום היא מתכונת שבה בעצם בית המשפט העליון מנהל את האירוע. אני חושבת שלבית המשפט העליון יש חלק באירוע", אמרה.
היא הוסיפה כי "הרבה מההחלטות שהתקבלו התקבלו תחת לחץ שלו. הם חלק מהאירוע, הם חלק מהגורמים הנחקרים, לא פחות ממני, לא פחות מראש הממשלה, לא פחות מקציני הצבא, הם לא יכולים לשבת ולנהל את האירוע הזה, זה נראה לי לא נכון". עוד הדגישה: "אני האחרונה שרוצה לטייח את מה שקרה. אני מאוד רוצה שהדברים ייחקרו עד תום ואני מאוד רוצה שהם ייחקרו ביושר ובעומק ובפומביות ככל הניתן, לא כל דבר אפשר אבל ככל הניתן".
שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר ביוני אשתקד כי הוא תומך בהקמת ועדת חקירה - "אבל לא בראשות שופט". לדבריו, "איבדנו אמון בגוף הזה. מה שחשוב באמת זה שיבחרו את נציגי הוועדה מכל קצות הקשת הפוליטית, כמו נשיא מאחורי פרגוד בכנסת. הקואליציה תמליץ על חמישה נציגים עם רקורד צבאי ומדיני רלוונטי, וכך גם האופוזיציה".
שיקלי: "ועדת חקירה? אירוע מאוד-מאוד בעייתי"
בריאיון ל-ynet באוקטובר אשתקד טען בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית כי האירוע "מאוד-מאוד בעייתי". לדבריו, "כאשר בית המשפט העליון, וזו המציאות כרגע, הוא זה שמנהל את ועדת החקירה, יש משבר אמון עמוק, עמוק. אני לא מוכן שעכשיו מישהו כמו למשל יצחק עמית או פוגלמן שעכשיו פרש, אני לא סומך על האנשים האלה.
"זה יותר ממשבר אמון, בגלל הפוליטיזציה המובהקת. אין דבר כזה אדם לא פוליטי. אין דבר כזה. ספציפית, פוגלמן ועמית, הם לא רק פוליטיים, הם אולטרה-פוליטיים, והם גם אולטרה שמאל קיצוני ואני לא סומך עליהם", הוסיף שיקלי. "אני לא מעוניין שהם יובילו את המהלך הזה, כי אז זה ייראה כמו ועדת החקירה שיזמו המשפחות, ויהיה לזה בעצם הטיה פוליטית חדה וברורה".
עוד אמר: "אני חשבתי וכתבתי על זה שצריך ללכת להסכם עם האופוזיציה, שבא ואומר, בואו נייצר ועדה, אין לי בעיה שיקראו לה ממלכתית, אבל מבחינת דה-פקטו, בואו נראה, אנחנו ממנים שופט בדימוס שהוא מקובל עלינו, אתם שופט בדימוס שמקובל עליכם, שני שופטים בדימוס. אחר כך אנחנו רוצים מומחים שהם אנשים עם רקע, אנחנו חוקרים פה אירועי מלחמה. צריך אנשים עם רקע מדיני וביטחוני".
שר המורשת עמיחי אליהו, שמאחוריו שורת התבטאויות שנויות במחלוקת לאורך המלחמה - כולל "למחוק את עזה", שיש "אפשרות" להטיל עליה אטום ושצריך להתעסק בחטופים רק אחרי "הניצחון" - תמך בהקמת ועדת חקירה, אך הדגיש כי "חובה לוודא שאף אדם שהיה מאנשי העקירה לא יהיה מאנשי החקירה".
10 ימים לאחר הטבח, צייץ אליהו: "רוח אוסלו עדיין כאן. ואם לא נשתחרר ממנה, נפסיד חלילה שוב". הוא הוסיף והאשים את "מהלכי צה"ל והממשלה בלחימה". לדבריו, "קיבלתי על עצמי לדבר פחות ולהתמקד בעשייה. אף על פי כן, אני מוכרח לזעוק ולהתריע ציבורית: עם נאצים ועוזריהם, לא מדברים. רוע מבערים מן העולם. רוצים שהאוכלוסייה שלכם תשתה? שחררו את בני הערובה. עכשיו". עם זאת, בפברואר 2023, לאחר שצה"ל לא תקף בעזה בתגובה לירי רקטה, הבהיר אליהו את סדר העדיפויות של ממשלת נתניהו: "ברור שאנחנו צריכים להידרש גם לזה, אבל כמו שאומרים - פרה פרה. בואו נעביר את הרפורמה המשפטית".
בתוך כך, גורמים שמקורבים לראש הממשלה, וגם נתניהו עצמו, מתעקשים כי הוועדה שתחקור את המחדל תקדיש פרק נרחב לאחריותו של בג"ץ בשנים שקדמו לאסון ב-7 באוקטובר, וכן לחלקה של המחאה נגד הממשלה שהתפתחה בימי המהפכה המשפטית. לטענת נתניהו, למחאה נגד הממשלה היה משקל באחריות ל-7 באוקטובר.
"הסכמה רחבה"? לא ממש
ומלבד השרים שיהיו חברים בוועדה המדוברת, והתבטאויותיהם לאורך המלחמה, בקואליציה מתעקשים כי "הרכב ועדת החקירה הבלתי תלויה ישקף הסכמה רחבה בציבור". אלא שבפועל נראה שלא כך הדבר. באופוזיציה מתנגדים נרחצות להקמת ועדת חקירה שכזו, וגם משפחות שכולות זעמו על ההחלטה - ועל חברי הוועדה שנבחרו - שבראשם לוין שבשנה שקדמה לטבח קידם את המהפכה המשפטית.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הבהיר כי "אין לי שום כוונה לשתף פעולה עם שום ועדת חקירה שמקימה הממשלה, מלבד ועדת חקירה ממלכתית. לא אהיה שותף להונאה וטיוח. ממשלת 7/10, וראש ממשלת השבעה באוקטובר הם לא אלה שיחקרו, הם אלה שאותם צריך לחקור". יו"ר כחול לבן בני גנץ תקף גם כן, ואמר: "על מי אתם חושבים שאתם עובדים? באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה המנדט של החקירה ואת זהות החוקרים? ראש הממשלה וחברי הקואליציה - התבלבלתם. וזה לא יעזור לכם, אתם פשוט מבזבזים את הזמן של מדינה שלמה, כבר יותר משנתיים. ועדת חקירה ממלכתית תקום, לא שום קומבינה אחרת".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התנגד גם הוא לוועדה החדשה: "במקום לחשוף את האמת על הטבח הנורא, ממשלת המחדל מקימה ועדת טיוח. הם איבדו שליטה על המדינה והקרב האחרון שלהם הוא נגד חקר האמת". הוא הוסיף, כמו לפיד, כי "יוודא שהממשלה הבאה שתקום תקים ועדת חקירה ממלכתית שמקובלת על כלל הציבור".
4 צפייה בגלריה
"עוד לא המציאו את המילים כדי לתאר את התחושות". משפחות שכולות מפנות את גבן במליאה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לא רק באופוזיציה התנגדו כאמור להחלטה של הממשלה, וגם משפחות חטופים ומשפחות שכולות הביעו את אכזבתן מכך. אמו של שורד השבי מתן צנגאוקר, עינב, כתבה ברשת X: "תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו - תודה שחתמת על הסכם שיכל להחתם לפני שנתיים באותו מחיר, תודה על כך שאתה מאפשר את המתקפות כנגדי וכנגד משפחות חטופים אחרות, תודה שדאגת להטיס את בני ויתר השבים באותו האופן בדיוק בו אתה מטיס את בני משפחתך, תודה שמינית סוף סוף הרכב לבחירת ועדת הטיוח, תודה עליך".
"עוד לא המציאו את המילים בשפה העברית בכדי שאוכל לבטא את תחושותיי על ההחלטה", אמר אחד מבני המשפחות השכולות. גם עופרי, אחותו של שורד השבי ירדן ביבס, תקפה בחריפות את זהות השרים שעתידים לקבוע את מנדט ועדת החקירה.
מנשה מנצורי, אביהן של רויה ונורל ז"ל שנרצחו במסיבת נובה, הוסיף כי "נראה כיצד הם מנסים לטייח הכול ולא לחפש את האמת, לשנות את ההיסטוריה. הם בעצם החליטו שלא נדע את האמת, שהמשפחות השכולות שהוכנסו לגיהינום על-ידי חמאס יישארו בו". לדבריו, לא ניתן לתלות תקוות בוועדה שעליה הוכרז. "הם רוצים להקים ועדה עם מסקנות שבהן ייקבע כי כולם אשמים חוץ מהם. לנתניהו אין דרך לברוח מאחריות והוא בחר בכאוס כדרך מילוט עם הקמת ועדות מטורפות וחקיקת חוקים הזויים".
רפי בן שטרית, אביו של סמ"ר אלרואי בן שטרית שנהרג ב-7 באוקטובר בקרב על מוצב נחל עוז וממייסדי "מועצת אוקטובר", קרא לכל שופט בדימוס ולשופטים מכהנים שלא לשתף פעולה. "הם צריכים להודיע כאן ועכשיו שהם לא יתנו יד לוועדת קומבינה וטיוח", אמר. "ממשלת ישראל הכריזה מלחמה על המשפחות השכולות. ועדת השרים שאמורה לקבוע את המנדט לוועדת החקירה מעידה יותר מכל על הטרלול, התעלול ועל המשך מסע הבריחה של הממשלה מהאמת והצדק".
