בעוד המגעים לעסקת חטופים והפסקת אש נמשכים והצדדים עדיין לא הגיעו להסכמות, בעולם ממשיכים לסקר את המצב ברצועת עזה - ושמים דגש על "הרעב וההרס הנרחב" שנותרו לאחר הקרבות. בסוכנות הידיעות רויטרס דווח היום (חמישי) כי לפי האו"ם, 90% מתושבי הרצועה - 1.9 מיליון תושבים - נעקרו מבתיהם מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.
עקירה המונית מבית לאהיה
7 צפייה בגלריה
"הסיפור שלנו הוא של עקירה, אובדן יקירים, רעב, השפלה ואובדן תקווה". משפחת בכרון
(צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
ברויטרס נכתב כי תושבי הרצועה שוהים כעת בשני אזורים הומניטריים - שבהם מזון הוא מצרך נדיר וקשה להשגה. בינתיים, כך נכתב, המגעים להסכם נותנים לתושבי הרצועה תקווה, אך גם חשש מקריסתם ומחידוש הלחימה העצימה. "אני לא חושב שמישהו יכול לשאת את מה שאנחנו סובלים. אלה היו שנתיים של מלחמה, רעב, הרג, הרס ועקירה", אמר מאג'יד אל-בארים, שלפני המלחמה עבד כמורה והתגורר עם אשתו ובנו בבני סוהילה, מזרחית לחאן יונס.
כשכוחות צה"ל החלו לתמרן באזור חאן יונס בתחילת 2024, נמלטה המשפחה לרפיח, ובהמשך גילתה כי ביתה נהרס בתקיפות. מאז נדדו בני המשפחה בין אזורים שונים, בין אוהלי האו"ם ברפיח למוואסי ובחזרה. באחד מרגעי ההימלטות מנקודה לנקודה נדרשו להם ארבע שעות כדי להתקדם שמונה קילומטרים. "זה היה מתיש ומפחיד. שמענו ירי והפצצות מסביבנו", סיפר.
הוא הוסיף כי מאז, ברגע שיש הודעת פינוי של צה"ל - הם עוזבים מיד את האזור. "אנחנו חוששים לחיינו, ברגע שמורים לנו לעזוב - אנחנו עושים זאת", אמר אל-בארים, שנפצע בשבוע שעבר מרסיס כשהלך לקנות קמח.
גם ניזאר בכרון, שגר לפני המלחמה עם אשתו וארבעת ילדיהם בשג'עאיה, נאלץ להימלט מביתו בחודשי המלחמה הראשונים. "כשההתקפה של 7 באוקטובר קרתה, ידעתי שזה לא יהיה משהו טוב בשבילנו", אמר בכרון. יחד עם משפחתו הוא נמלט אז לרפיח, משם לחאן יונס ובחזרה. הם חיו בדירות צפופות עם קרובי משפחה, בכיתות לימוד של בתי ספר של האו"ם ולבסוף באוהל בעיר עזה.
ב-25 במאי, כאשר רוב בני המשפחה ישנו, בכרון ישב בחוץ כשתקיפה אווירית פגעה והבניין קרס. שניים מילדיו נהרגו, ואשתו ושני ילדים נוספים נפצעו. "הסיפור שלנו הוא של עקירה, אובדן יקירים, רעב, השפלה ואובדן תקווה", אמר. אשתו, אמל, הוסיפה: "החיים שלי השתנו, מאדם שיש לו הכול - לשום דבר".
בינתיים, תושבי הרצועה מייחלים כאמור גם הם לעסקה בין ישראל לחמאס, שתאפשר להם לנוע שוב בחופשיות ברצועה, להתפרנס ולנהל שגרת חיים. עם זאת, מי שמונע מהעסקה להתקדם זה ארגון הטרור שמנהל בפועל את הרצועה. בישראל בוחנים את תשובת חמאס להצעת המתווכות, שמהווה שיפור לעומת התגובה הקודמת - אך עדיין כוללת ככל הנראה חזרה לאחור מכמה סיכומים שכבר הושגו.
ה"שיפור" בתשובה של חמאס מתייחס לכמה נושאים, אך ארגון הטרור עדיין דורש שישראל תיסוג משטח גדול יותר ותצמצם את הפרימטר. הארגון גם דורש להגדיל את מספר המחבלים שישוחררו בהסכם, לצד פתיחה של מעבר רפיח וחזרה של כניסת הסיוע ההומניטרי משם באמצעות האו"ם - ולא דרך קרן הסיוע האמריקנית. חמאס דורש לפתוח את ציר נצרים, במתווה דומה לזה שהיה בעסקה הקודמת - שבו חברה אמריקנית בודקת את העוברים דרכו. בישראל טוענים כי באמצעות דרישותיו, חמאס מושך זמן ולא אצה לו הדרך לסגור עסקה.
בתוך כך, האיחוד האירופי התייחס היום למצב ברצועת עזה, ואמר כי למרות שישראל עשתה מאמצים לשיפור אספקת הסיוע ההומניטרי, "המצב נותר חמור". לדבריו, האיחוד האירופי מבצע הערכת מצב בנושא, וכל האפשרויות על השולחן אם ישראל לא תעמוד בהסכם שנחתם לשיפור המצב ההומניטרי בעזה.
בינתיים נמשכת הלחימה ברצועה, והבוקר עדכן דובר צה"ל כי לוחם שריון בגדוד 71, עוצבת "ברק" (188), נפצע אתמול באורח קשה בקרב בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. הוא נפצע מפגיעת רסיסים של פצצת מרגמה שנורתה לעבר הכוחות.
מאוחר יותר נמסר כי אתמול זיהה צה"ל שיגור מאזור חאן יונס לעבר מרכז חלוקת הסיוע של קרן GHF ברפיח. "השיגור נפל במרחק של כ-250 מטרים ממתחם חלוקת הסיוע בסמוך לציר מורג שבמרחב רפיח", נמסר. "על אף השיגור, מתחם החלוקה באזור מורג נפתח היום וחולקו עשרות אלפי חבילות מזון שבועיות למשפחות. השיגור מתווסף לניסיונות של ארגוני הטרור, הפועלים באופן אכזרי ושיטתי להכשלת תוכנית מתחמי החלוקה באמצעות החברה האמריקנית וארגוני הסיוע הבינלאומיים - וזאת תוך ניסיונות לפגוע בחלוקת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה".
