שריפת חולצות מגן דוד, חגיגות וביקורת בינלאומית בעקבות טענת ארגוני הטרור: במסגרת הפעימה השישית של שלב א' בעסקת החטופים, שבה שוחררו מהשבי אחרי 498 ימים שגיא דקל-חן, סשה (אלכסנדר) טרופנוב ויאיר הורן, שחררה ישראל 369 אסירים פלסטינים מבתי הכלא. 36 מהמחבלים מרצים מאסר עולם, ועוד 333 אסירים מרצועת עזה, שנעצרו לאחר 7 באוקטובר. מדובר במספר הגדול ביותר של עזתים שמשוחררים במסגרת שלב א' בעסקה עד כה.
בסיקור הבינלאומי היו מי שבחרו לספר על "ארבעה אסירים פלסטינים משוחררים שנמצאים במצב אנוש" כדי לייצר ככל הנראה מעין סימטריה - אך מבלי להסביר מה הרקע למצבם. במסגרת שחרור המחבלים, שני אסירים הוסעו על ידי מד"א לכרם שלום: אחד מהם הוא נאדר חוסיין שסובל מניוון שרירים ומבעיות נפשיות שהועבר לעזה והשני נורה במהלך התמרון בעזה, נמצא כעת בכיסא גלגלים וגורש למצרים.
חגיגות שחרור המחבלים ברמאללה
דובר שב"ס, סגן-גונדר זיוון פריידין, התייחס לביקורת הבינלאומית, ומסר: "בניגוד לדיווח, אין אסירים ששוחררו במצב קריטי או פונו לבית החולים. כמו בפעימות הקודמות, גם הפעם, כלל האסירים ששוחחרו עברו בדיקות רפואיות על ידי צוותי הרפואה של שב"ס והצלב האדום".
בסרטון שבחרו להפיץ הרשתות הפלסטיניות נראה חוסיין, תושב ג'באליה, רזה מאוד לאחר שהועבר לקבלת טיפול רפואי בבית החולים האירופי בחאן יונס. הג'יהאד האיסלאמי מיהר לגנות ולייצר מעין סימטריה צינית: "אנו מגנים בכל תוקף את הפשע שביצעו כוחות הכיבוש נגד האסירים הפלסטינים המשוחררים. הם סימנו את גופם בסמלים גזעניים כמו מגן דוד ולוגו שב"ס, תוך הפרה בוטה של כל החוקים הבינלאומיים וההומניטריים".
ברצועה, כמדי שבוע מאז החלה העסקה, ערכו קבלת פנים למחבלים שהגיעו באוטובוס לחאן יונס - שם המתינו המונים לבואם. "אמרו לנו שעזה נגמרה, זהו. באלוהים, שברנו את כוחה ישראל", אמר אחד האסירים. רוב הנוכחים היו קרובי משפחה של המשוחררים, שהגיעו בטרנינגים עם מגן דוד וסמל שב"ס, לצד הכיתוב: "לא נשכח ולא נסלח". האסירים שרפו את הבגדים שבהם הולבשו.
שריפת הבגדים שקיבלו משב"ס
למעבר רפיח הגיעו היום 24 אסירים שגורשו למדינה אחרת. המחבלים התקבלו במעבר, שם עברו בדיקה רפואית ופונו לקהיר - שם יצטרפו במלון לעשרות הפלסטינים שכבר גורשו בפעימות הקודמות - וממתינים שמישהו יסכים לקבלם.
ליהודה ושומרון שוחררו 10 מחבלים מכלא עופר - מספר האסירים הקטן ביותר שמשוחררים לגדה המערבית במסגרת הפעימות. לפני השחרור הגיעו כוחות צה"ל לעיירה ביתוניא שממערב לרמאללה. האוטובוס שהוביל את המחבלים יצא בפיקוח הצלב האדום לכיוון רמאללה, גם שם התאספו המונים לקבלם.
כלי תקשורת פלסטיניים שידרו תמונות שמחה מרמאללה, ממזרח ירושלים וגם מחאן יונס. בשטחי יהודה ושומרון, כוחות הביטחון של הרשות שמרו על הסדר בזמן הגעת הצלב האדום והותרה הנפה של דגלי פת"ח בלבד. בעיסאוויה שבמזרח ירושלים נרשמו הפרות סדר על רקע שחרורו של האסיר נאאל עובייד, וכוחות הביטחון השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות.
מנהל בית החולים, והעוזר של ברגותי
משב"ס נמסר: "במסגרת מבצע 'דרך ארץ' הועברו 369 מחבלים מכמה מתקני כליאה ברחבי הארץ לקליטה בבתי הסוהר 'עופר' ו 'קציעות' בליווי לוחמי יחידת ׳נחשון׳ ובסיוע משטרת ישראל. עם סיום פעולות הקליטה וקבלת אישור הגורמים המדיניים, כלל המחבלים שוחררו מ'עופר' לכיוון יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, ומ'קציעות' לכיוון מעבר כרם שלום".
אחמד ברגותיאסיר נוסף ששמו הופיע ברשימת המשוחררים הוא אחמד ברגותי, עוזרו של המחבל מרואן ברגותי, שכיהן כמזכ"ל תנועת פתח בגדה המערבית, נעצר ב-15 באפריל 2002 - ולפי הדיווחים חמאס דרש שישוחרר במסגרת העסקה. מרואן ברגותי הוציא לפועל פיגועי טרור בהם נרצחו חמישה ישראלים ונפצעו רבים. בשנת 2004 נידון לחמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר. ישראל הכחישה שהוא ישוחרר.
מחבל אחר הוא מוחמד שראיעה, איש מנגנון המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית בבית לחם, שרצח ביריות את רפ"ק משה דיין ב-2 במרץ 2002, בעת שטייל על אופנוע במנזר מרסבא שבמדבר יהודה. שראיעה, במקור מהכפר זעתרה, נעצר על-ידי שב"כ כחודשיים לאחר הרצח, היה בן 28 בעת המעשה, ושנפצע בחילופי אש בין צה"ל לבין מבוקשים שהתבצרו בכנסייה בבית לחם.
לאחר שהתאושש מפציעתו הועבר שראיעה לחקירה בשב"כ, ובמהלכה הודה כי ביצע את פיגוע הירי לאחר שהחליט לפגוע במטיילים ישראלים. רפ"ק דיין, בן 46 במותו, הניח אחריו אישה ושלושה ילדים בני 22, 18 ו-11.
5 צפייה בגלריה
שחרורם של יאיר, שגיא וסשה בחאן יונס, שם התקבלו בחגיגות רוצחים
(צילום: AP/Abdel Kareem Hana)
מחבל נוסף הוא מנסור מוקדה, שרצח את ד"ר מרדכי שפר במושב חגור שבשרון ב-26 בפברואר 2001. גופתו של שפר, תושב כפר סבא בן 56 במותו, נמצאה במטע שברשותו במושב, ורק לאחר כשנה וחצי התברר כי נרצח על רקע לאומני במסגרת פיגוע.
בזמנו, מבדיקה ראשונית של המשטרה לא עלה חשד לפלילים, וההערכה היתה כי מדובר בתאונת עבודה. רק באוגוסט 2002 עצרו כוחות צה"ל והשב"כ את מנסור מוקדה, תושב הכפר זאוויה, שהודה ברצח וסיפר שיצא למסע רציחות ביהודים "כנקמה על חללי האינתיפאדה". בחקירתו התברר למשטרה כי מוקדה היה מעורב גם במקרים נוספים של פעילות עוינת נגד ישראלים ביהודה ושומרון.
עוד מחבל עם דם על הידיים שישתחרר היום הוא סמיר עית, שהשתתף ברצח בדקירות של מורן עמית ז"ל ביער השלום בשכונת ארמון הנציב בירושלים בשנת 2002. את הרצח ביצע יחד עם שישה מחבלים נוספים שהיו חברים בחוליה שהקים.
