אחרי כמעט שנתיים של משבר הומניטרי ברצועת עזה, של חוסר ביטחון תזונתי ופיזי, נשים רבות מדווחות על תופעה מושתקת: גברים מקומיים, חלקם מזוהים עם ארגוני סיוע, מציעים מזון, תרופות, כסף או עבודה בתמורה ליחסים מיניים. עדויות שנאספו ונחשפו בידיעה נרחבת בסוכנות הידיעות AP, מציגות תמונה קשה של ניצול שיטתי של נשים פגיעות, שמצאו את עצמן לבד עם ילדים, ללא קורת גג, בתוך מציאות של כאוס.
שש נשים חשפו את סיפוריהן בשיחה עם AP, כולן בעילום שם בשל החשש מהתגובה של המשפחות שלהן או הגברים עצמם, ובשל היחס החברתי ברצועה לתקיפות והטרדות מיניות. לעיתים, הן העידו, הייתה זו פנייה ישירה: "תני לי לגעת בך". בפעמים אחרים, בצורה עקיפה: "אני רוצה להתחתן איתך" או "בואי נלך לאיפשהו ביחד".
כך למשל עולה מסיפורה של אישה עזתית בת 38, שאחרי שבועות של מאמצים להאכיל את ששת ילדיה חשבה שמצאה חבל הצלה. במקום מחסה, חברה סיפרה לה על גבר שיכול לעזור עם אוכל, סיוע ואולי אפילו עם עבודה. האישה, שהייתה בנפרד מבעלה ונאלצה לסגור את העסק שפרנס את משפחתה פנתה אליו.
היא סיפרה ל-AP שהיה זה חודש בערך אחרי פרוץ המלחמה. הוא הבטיח לה עבודה, חוזה של שישה חודשים מול ארגון סיוע. ביום שבו חשבה שתגיע לחתום על המסמכים, הוא לקח אותה לדירה ריקה, החמיא לה וביקש ממנה להסיר את כיסוי הראש שלה.
הוא אמר לה שהוא אוהב אותה ושהוא לא יכפה עליה דבר - אך גם לא ייתן לה לעזוב. בסופו של דבר, לדבריה, התקיימה ביניהם אינטראקציה מינית. היא סירבה לפרט על אופי הקשר, ושיתפה שהיא מרגישה פחד ובושה. "נאלצתי לשתף פעולה כי פחדתי", אמרה, "רציתי לצאת מהמקום הזה". לפני שעזבה, הוא נתן לה 100 שקלים. שבועיים לאחר מכן, היא קיבלה ממנו קופסת תרופות וקופסת מזון, אבל ההבטחה להשיג לה עבודה לא קוימה.
הניצול השכיח בעימותים
ארגוני סיוע ומומחים מסבירים שניצול כזה שכיח במיוחד בזמן עימותים, כשאנשים נעקרים מבתיהם ותלויים בעזרה חיצונית. דיווחים על התעללות וניצול מיני נרשמו גם במדינות כמו דרום סודן, בורקינה פאסו, קונגו, צ'אד והאיטי. "המצב היום בעזה פשוט בלתי ניתן לתיאור, במיוחד עבוד נשים וילדות", אמרו בארגון Human Rights Watch.
ככל שהרעב והייאוש ברצועה גבר בשנתיים האחרונים, נשים העידו כי נאלצו לקבל החלטות בלתי אפשרויות. חלקן אמרו כי הדיווחים והנתונים הקיימים הם "רק קצה הקרחון". אחת הנשים שתיארה את המקרה שלה בשיחה עם AP, סיפרה על שיחות טלפון שהחלו באוקטובר 2024. בהתחלה היו אלה שאלות פשוטות - מה עלה בגורל בעלה? כמה ילדים יש לה? אך בהמשך הטון השתנה.
3 צפייה בגלריה
נשים נותרות לבד עם ילדיהן. המקרים שמדווחים? "רק קצה הקרחון"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
האלמנה בת ה-35 סיפרה כי הגבר שהתקשר אליה החל לשאול אותה מה היא לובשת, איזה תחתונים, ואיך בעלה סיפק אותה. היא סיפרה שהכירה את אותו גבר באזור ההומניטרי באל-מוואסי, כשעמדה בתור לקבלת סיוע ונתנה את מספר הטלפון שלה לעובד שלבש מדים של אונר"א. היא שיתפה כי מיד לאחר מכן היא החלה לקבל שיחות מאוחר בלילה, שבהן היה שואל אותה שאלות מיניות. באחת השיחות הוא ביקש להגיע אליה בשביל לקיים יחסי מין אך היא סירבה. כמעט אחרי 10 שיחות שבמהלכן לא קיבלה סיוע היא חסמה את המספר שלו.
האישה אמרה שדיווחה עליו לאונר"א בעזה באמצעות תלונה בעל פה, אך נאמר לה שהיא צריכה הקלטות של השיחות כהוכחה, ולה יש טלפון ישן שלא יכול להקליט. דוברת הארגון אמרה יש להם מדיניות של אפס סובלנות לניצול מיני וקורבנות יכולים לדווח בעילום שם מבלי להציג הוכחות, אך היא נמנעה מלהגיב ספציפית על המקרה הזה.
ארגוני סיוע הסבירו ל-AP כי המציאות בשטח מקשה להבין את היקף תופעת הניצול המיני וכך היא גם מקשה על הקורבנות לבקש סיוע. ארגון PSEA, שאחראי באו"ם על הגנה מפני ניצול מיני והתעללות בידי עובדיהם ואנשי צוות הקשורים לארגוני סיוע, קיבל בשנה עברה 18 תלונות על ניצול מיני הקשור לקבלת סיוע בעזה, כולן נגד עובדי סיוע. הארגון שבוחן בעצמו את התלונות סירב לפרט כמה מהמקרים נחקרו או שנפתחו בעניינם הליכים משפטיים, בטענה שהוא אינו מפרסם פרטים על תיקים פתוחים.
"אמרתי שלא יאמינו לי"
ארבע מתוך שש הנשים שדיברו עם AP סיפרו שהגברים שפנו אליהן הציגו עצמם כעובדי סיוע ובמקרה אחד כמנהיג קהילה שהבטיח עזרה. חלק מהנשים העידו כי הפניה אליהן הייתה בעת רישום לקבלת סיוע או ניסיון לקבל סיוע - הגברים לקחו את מספרי הטלפון שלהן, כחלק מהצעדים שיש לעשות לטובת קבלת סיוע - ואז החלו להתקשר אליהן. הן סיפרו כי כל הגברים היו פלסטינים, ושלא תמיד ניתן היה לזהות לאיזה ארגון סיוע הם משויכים.
האו"ם וארגוני סיוע אחרים עובדים בדרך כלל עם קהילות מקומיות - משלמים לאזרחים כקבלנים, נעזרים במתנדבים או בראשי קהילות כאנשי קשר. ב-AP צוין כי הגבר שדיבר עם האם לשישה שהוזכרה בפתח הכתבה והבטיח לה עבודה נהג במכונית עם סמל של האו"ם. היא כאמור סיפרה שאחרי המפגש ביניהם, ההודעות המשיכו להגיע, וכך גם שיחות מיניות בשעת לילה מאוחרת ובקשה לתמונות.
3 צפייה בגלריה
פינוי תושבים מעזה. "אולי יגידו שאני משקרת כדי למצוא עבודה?"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
היא ניסתה להדוף אותן בתירוץ לקשיים טכניים, אמרה שהיא עסוקה, שהפלאפון שלה נשבר, שהיא לא יכולה לדבר. אבל בערך חודש אחרי המפגש המיני ביניהם, היא ראתה אותו במרכז חלוקת סיוע. אז הוא עזר לה לקבל עבודה למשך שישה חודשים באונר"א. היא אמרה ל-AP שהיא מעולם לא דיווחה על הגבר, על המפגש ביניהם או על ניסיונות הניצול שלו.
"אמרתי לעצמי שאף אחד לא יאמין לי", שיתפה. "אולי יגידו שאני טוענת את זה כדי שיתנו לי עבודה". מאז אותו מפגש והעבודה הקצרה באונר"א, האישה נעקרה מביתה, אין לה עבודה והיא מתקשה להאכיל את משפחתה. היא אמרה שחסמה את מספר הטלפון של הגבר, אך הוא ניסה ליצור איתה קשר שוב במהלך הקיץ האחרון.
כמה נשים ששוחחו עם AP סיפרו שהוטרדו מינית יותר מפעם אחת במהלך המלחמה, בידי גברים שונים. אם לארבעה, בת 37, סיפרה לסוכנות הידיעות כי הוטרדה פעמיים - פעם אחת היה זה בידי מנהל של מקום מחסה. היא אמרה שהגבר הציע לה מזון ומקום לינה אם "יוכלו ללכת לאנשהו", למשל לים. היא הבינה שהוא מבקש דבר מיני וסירבה.
במשך שבועות בסתיו האחרון, אמא בת 29 סיפרה שקיבלה שיחות מעובד סיוע שביקש להינשא לה בתמורה למזון עבור ארבעת ילדיה. היא סירבה וחסמה את המספר שלו אבל הוא התקשר ממכשירים אחרים. הוא התעקש שהוא מחבב אותה ואמר לה דברים מגונים שהיא תיארה כבוטים מדי מכדי לחזור עליהם. "הרגשתי מושפלת לחלוטין", אמרה. "הייתי צריכה לבקש עזרה עבור הילדים שלי. אם אני לא אעשה את זה - מי כן?".
