מאות יעדים, עשרות חיסולים - והרשימה הולכת ומתארכת. מטוסי חיל האוויר ממשיכים להפציץ באיראן, במרחק של עד 2,300 ק"מ מישראל, במסגרת "עם כלביא".
המבצע, שנפתח ב-13 ביוני לפנות בוקר עם מכת פתע דרמטית, מכוון להסרת איום הגרעין ואיום הטילים הבליסטיים של איראן, אבל לפי שעה לא ברור מה היקף הנזק לשתי התוכניות הללו – כשאתר הגרעין פורדו עדיין לא ניזוק, וגם הטילים של איראן ממשיכים ליפול בישראל ולחולל נזק עצום. ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען כי כבר עכשיו נגרם משמעותי לתוכנית הגרעין, ש"התעכבה לא מעט" ולא תוכל לאפשר כעת לאייתוללות לפרוץ מיד לפצצה.
כך או כך, התקיפות נמשכות כל העת – ובישראל נערכים לעוד ימים ארוכים של מלחמה. רוב התקיפות כוונו ליעדים צבאיים: בסיסי טילים, משגרי טילים ומערכות הגנה אווירית, שהפגיעה הנרחבת בהן מבטיחה עליונות אווירית וחופש פעולה למטוסי חיל האוויר. מערכות ההגנה האווירית נפגעו גם במבצע חסר תקדים של המוסד, שהקים "בסיס רחפני נפץ" סודי על אדמת איראן.
בתקיפות חוסלה גם הצמרת הביטחונית של צבא איראן ומשמרות המהפכה, וכדי לפגוע בבסיס הידע הנרחב שאיראן צברה בתוכנית הגרעין חוסלו גם לפחות 14 מדעני גרעין – לפי דיווח ברויטרס חלקם עם מכוניות תופת. נתניהו רמז גם גם ליעד נוסף – הפלת משטר האייתוללות: הוא קרא כמה פעמים לעם האיראני להתקומם, ובריאיון ל"פוקס ניוז" אמר כי "ייתכן" שזו תהיה תוצאת המבצע. "המשטר האיראני חלש מאוד. נותרו לו שני דברים בלבד – התוכנית לפצצות גרעין והטילים הבליסטיים. זה פחות או יותר כל מה שיש לאיראן. את העם – אין להם", טען.
נתניהו מקווה להפלת המשטר האיראני:
אז מה בדיוק תקפנו במלחמה מול הרפובליקה האיסלאמית? אלו היעדים המרכזיים שהותקפו – ברשימה חלקית שלא כוללת את כל היעדים הרבים שעל כוונת טייסי חיל האוויר.
המוקד המרכזי: היעדים שהותקפו בטהרן
• מטה הארגון ספנ"ד (ראשי תיבות בפרסית של "הארגון לחקר ויוזמה הגנתית"), שבראשו עמד עד חיסולו ב-2020 "אבי הפצצה" מוחסן פחריזאדה. הארגון המשיך למעשה את "פרויקט עמאד" לפיתוח נשק גרעיני, שהופסק "רשמית" ב-2003.
• מתקן לפיתוח חומרים כימיים, כחלק מתוכנית הגרעין.
• מתקן לייצור צנטריפוגות להעשרת אורניום.
• מטה משרד ההגנה האיראני.
8 צפייה בגלריה
חיסולים בתקיפות מדויקות. הנזק לאחד המבנים בטהרן במכת הפתיחה הישראלית
(צילום: MEGHDAD MADADI / TASNIM NEWS / AFP)
• מטה משמרות המהפכה ומטה כוח קודס של המשמרות - יחידת העילית שאחראית על מימון וחימוש המיליציות הפרו-איראניות ברחבי המזרח התיכון.
• מטה משטרת טהרן.
• חיסולים ממוקדים של עשרות בכירים, בכלל זאת הרמטכ"ל מוחמד באקרי, מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה אמיר עלי חג'יזאדה, ראש המודיעין של משמרות המהפכה מוחמד קאזמי וסגנו חסן מוחקק. גם עלי שמחאני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון חמינאי, נפצע בתקיפות – אבל על החיסול של הבכיר מכולם, חמינאי עצמו, דווח שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל וטו. בישראל הכחישו את הדיווח הזה, וטראמפ עצמו איים בהמשך על חיי חמינאי. סימן שאלה הוטל על גורלו של ראש כוח קודס, כוח העילית של משמרות המהפכה האחראי על פעילותה ברחבי המזרח התיכון, איסמעיל קאאני.
8 צפייה בגלריה
צילום לוויין מ-14 ביוני נזקשל לבסיס הטילים "גאדיר" ליד טהרן שהותקף גם כן
(צילום: SATELLITE IMAGE)
• גם 14 מדעני גרעין חוסלו, בראשם פרידון עבאסי, לשעבר ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ששרד ניסיון חיסול קודם ב-2010. "כלל המדענים והמומחים שחוסלו היוו מוקדי ידע מרכזיים בפרויקט הגרעין האיראני, והיו בעלי נסיון מצטבר של עשרות שנים בתחומי הפיתוח של נשק גרעיני", מסר דובר צה"ל.
• גם מערכות הגנה אווירית בטהרן, בסביבתה ובמערב איראן הותקפו, כחלק מהבטחת העליונות האווירית הישראלית. נתניהו אמר על כך כי חיל האוויר פתח כך "אוטוסטרדה אווירית לטהרן". בריאיון ל"פוקס ניוז" הוא ציין: "עכשיו אנחנו יכולים לבחור את המטרות שאנחנו צריכים – בטהרן ובמקומות נוספים – מבלי שהמטוסים שלנו יופלו. ועד כה – אף מטוס שלנו לא הופל. ואני מקווה שכך יישאר".
כתב איראני מדווח על רקע להבות הענק בטהרן
• מסוף דלק מרכזי שלפי צה"ל שימש את הכוחות האיראניים. נתניהו רמז שהתקיפה הזו, שהציתה להבות ענק שנראו בכל רחבי עיר הבירה האיראנית, נועדה להעביר מסר למשטר האיראני נגד שיגור טילים לעבר יעדים אזרחיים בישראל. "זה רק מראה שאנחנו מוכנים לנקוט כל פעולה שתידרש. וכמובן, חלק מהפעולות האלו יתבצעו בתגובה למה שאיראן עושה לנו", אמר.
• נמל התעופה הבינלאומי מהראבאד, שבו לפי דיווחים נפגע "האנגר של מטוסי קרב".
• בסיס "ביד גאנה" שבו טילים בליסטיים לטווח בינוני.
נתנז: "הלב" של תוכנית הגרעין
נתנז הוא אתר העשרת האורניום המרכזי של איראן, הנחשב ל"לב" של תוכנית הגרעין. הוא יכול להכיל במתקן התת-קרקעי המרכזי שלו, הממוקם כ-8 מטר מתחת לקרקע, עד 50,000 צנטריפוגות. בפועל, כך לפי סוכנות הידיעות רויטרס, יש שם כעת "רק" כ-15,000.
8 צפייה בגלריה
צילום לוויין מ-14 ביוני של הנזק שנגרם לאתר בנתנז. נתניהו טען ש"הושמד", אבל יש דיווחים שהמתקן התת-קרקעי לא הופצץ
(צילום: SATELLITE IMAGE)
ישראל הצהירה כי גרמה נזק "משמעותי" לאתר, אבל לא הבהירה אם המתקן התת-קרקעי הושמד – ובסבא"א טענו תחילה שאין אינדיקציה לכך וכי נפגעו רק מתקנים על הקרקע, אולם בהמשך עדכנו כי מניתוח נוסף של צילומי לוויין כנראה כן נגרמה למתקן התת-קרקעי פגיעה ישירה.
כך או כך, לאלפי הצנטריפוגות במתקן התת-קרקעי נגרם לפי ההערכות נזק רב - באמצעות שיבוש אספקת החשמל שלהן: בתקיפות הושמדו מתקני החשמל על הקרקע, וגם הגנרטורים לצורכי גיבוי. ב-CNN דיווחו כי הפגיעה בזרם החשמל היא "הדרך היעילה ביותר" לשבש את פעילות החלקים המבוצרים במתקן. על הקרקע הושמד מתקן העשרה קטן יותר שבו מאות צנטריפוגות המעשירות לרמה גבוהה של 60%.
גורמים אמריקניים אמרו ל-CNN כי התקיפה באתר הייתה "יעילה ביותר" וחוללה נזק עמוק ולא שטחי. "זה היה בליץ בהיקף מלא", אמר אחד הגורמים, שהעריך כי ייתכן שאולי היה גם היבט של סייבר במתקפה על האתר.
צה"ל מציג: כך נראה המתקן בנתנז, בהדמיית תלת-מימד
(צילום: דובר צה"ל)
בנתנז החלה איראן לבנות ב-2022 אתר תת-קרקעי חדש ומבוצר הרבה יותר, בעומק של 80 עד 100 מטר, ובישראל הסבירו שהתקיפות יצאו לפועל לפני שאיראן תעביר לשם את הצנטריפוגות ותמגן אותן. נתנז כבר היה מוקד לשלל פעולות חבלה: ב-2010 נפגע על ידי וירוס המחשבים "סקטסנט" וב-2020 וב-2021 דווח שם על פיצוצים שיוחסו למוסד. גם במתקפה הישראלית באוקטובר 2024 הותקף מכ"ם של סוללת S-300 שנועדה להגן על נתנז.
האתר נבנה באופן סודי ב-2002, אך נחשף באותה שנה על ידי פעילי אופוזיציה גולים.
90 מטר בצלע הר: פורדו עדיין "חסין"
פורדו הוא מתקן ההעשרה המרכזי השני של איראן, השוכן ליד העיר קום ומבוצר הרבה יותר מהמתקן הראשי בנתנז: הוא ממוקם כ-80 עד 90 מטר מתחת לאדמה, בצלע הר. ישראל לא הודיעה על פגיעה בו, אבל גם בו דווח על פיצוצים. לפי סבא"א לא נגרם לו נזק עד כה. לפי הדיווחים, באזור קום נפגע מתקן הגנה אווירית שנועד להגן על פורדו.
8 צפייה בגלריה
פורדו בצילום עדכני מ-14 ביוני. בינתיים נותר על תילו, עמוק האדמה
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2025 Maxar Technologies)
המתקן, שנבנה בסודיות ב-2006 ונחשף לעולם 2009, מכיל כיום כ-2,000 צנטריפוגות – רובן מהדגם המתקדם IR-6, שמעשירות בחלקן לרמה גבוהה של 60%. פגיעה בו תצריך לפי הערכות שימוש בפצצות חודרות בונקרים כבדות במיוחד של ארה"ב, אך מומחים מעריכים כי ניתן יהיה לשבש את פעילותו גם באמצעות הקרסת הכניסות למתחם התת-קרקעי.
הפצצה האמריקנית שתוכל אולי להשמיד אותו היא "מפצחת הבונקרים" החזקה ביותר בארסנל של צבא ארה"ב: MOP (ראשי תיבות של Massive Ordnance Penetrator), המוכרת גם בשם הקוד GBU-57 – פצצה ענקית במשקל של 12.3 טונות. לפי הערכות שפרסם חיל האוויר האמריקני, היא מסוגלת לחדור עד לעומק של כ-60 מטר – אבל גורמים אמריקניים דנו בעבר לפי דיווחים באפשרות של הטלת שתי פצצות כאלו ברציפות, כדי להבטיח השמדה של אתרים עמוקים עוד יותר.
תיעוד מ-2019: מפציץ חמקן B-2 אמריקני מטיל פצצה מפצחת בונקרים מדגם GBU-57
ראש הממשלה נתניהו נשאל האם ביקש מהנשיא טראמפ להשתמש בפצצות חודרות בונקרים אמריקניות, והתחמק: "אני לא הולך להיכנס לשיחות שלי עם הנשיא. אבל תבין – ההחלטות שלו הן שלו". כך או כך, את הפצצה חודרת הבונקרים הענקית לא יוכלו לשאת מטוסי חיל האוויר הישראלי, אלא רק מפציצים כבדים של ארה"ב, ה-B-2 החמקן או ה-B-52.
איספהאן, המתקן שבלעדיו "אי-אפשר לבנות פצצה"
סמוך לעיר איספהאן הותקף מרכז מחקר גרעיני גדול, שבו לפי צה"ל התבצע השלב שאחרי העשרת האורניום בתהליך ייצור הנשק: "המרה חוזרת" של האורניום, מצורת הגז שבה הועשר לצורת מתכת. בצה"ל אמרו כי הושג מידע מודיעיני על כך שאיראן "התקדמה לעבר נשק גרעיני" במרכז המחקר באיספהאן, וכי הוא ספג נזק משמעותי בתקיפות חיל האוויר.
נתניהו אמר בריאיון הערב כי מתקן ההמרה באיספהאן "הושמד". לדבריו, "זה מתקן חשוב מאוד. בלעדיו אי אפשר באמת לבנות נשק גרעיני – וזה נעלם". בסבא"א ציינו כי ארבעה מבנים "קריטיים" באתר ניזוקו.
8 צפייה בגלריה
לפני ואחרי: הנזק למתקן הגרעיני באיספהאן. בסבא"א ציינו ש-4 מבנים "קריטיים" הותקפו
(צילום: Maxar Technologies/Handout via REUTERS )
הדמייה שפרסם צה"ל לאתר הגרעיני באיספהאן
(צילום: דובר צה"ל)
במתקן יש תשתיות גרעיניות נוספות, ומתקן חשוב נוסף שלא הותקף עדיין – כנראה בכוונה – הוא מאגר האורניום המועשר לרמה של 60%, שאותו ניתן להעשיר תוך ימים לרמה הדרושה לנשק (90%). מומחים העריכו כי ייתכן שישראל חוששת מאירוע רדיולוגי של דליפה מסוכנת, ולכן נמנעה בינתיים מתקיפת המאגר. עם זאת, ראש סבא"א רפאל גרוסי ציין בהמשך כי בסוכנות הגרעין כלל לא בטוחים היכן נמצא כעת אותו מאגר אורניום מועשר, והעלה אפשרות שאיראן העבירה אותו למקום מסתור.
באיספהאן יש גם תשתית לעיבוד אורניום בשלב גולמי ("עוגה צהובה") והפיכתו לתרכובת שאותה ניתן להזרים כגז לתוך הצנטריפוגות. הקומפלקס הגדול הוקם בסיוע סין בשנות ה-80, ולפי דיווחים מועסקים בו 3,000 מדענים. הוא מתואר לעיתים כ"מרכז" של תוכנית הגרעין.
פרצ'ין, מתקן הניסויים במעטפת הפצצה
נזק דווח גם בבסיס הזה, השוכן כ-30 ק"מ דרומית-מזרחית לטהרן. בבסיס נערכו ניסויים בכלי נשק קונבנציונליים – שלפי דו"ח מהעשור שעבר של סבא"א היו קשורים לפיתוח התקן נפץ גרעיני. מדובר בחומרי הנפץ הקונבנציונליים שעוטפים את החומר הגרעיני הבקיע – חומרי נפץ שיש לפוצץ בבת-אחת ובדיוק של ננו-שניות על מנת להצית את הריאקציה הגרעינית.
האתר נפגע גם בתקיפה הישראלית באיראן באוקטובר 2024.
תבריז: בסיס הטייסות ש"הושמד"
לפי צה"ל, נמל התעופה בתבריז "הושמד" בתקיפות חיל האוויר. זהו הבסיס של שלוש טייסות של חיל האוויר האיראני, עם מטוסי מיג-29 ומטוסי F-5 אמריקניים מיושנים (לא ברור אם המטוסים עצמם נפגעו). בבסיס שהותקף גם מערכות הגנה אווירית.
העשן המיתמר אחרי "השמדת" נמל התעופה בתבריז
המדאן
בסיס חיל אוויר שבו לפי דיווחים הושמד האנגר של מטוסי קרב וכן מערכת מכ"ם.
כרמאנשאה: בסיס הטילים התת-קרקעי
בסיס טילים תת-קרקעי שבו לפי דיווחים אוחסנו טילי קיאם-1 ופאתח-110. הבסיס כולל מתקן תת-קרקעי נוסף שבו מחסן אמצעי לחימה וכני שיגור – אך לא ברור אם אלו נפגעו.
אראק: הכור שעלול היה לפתח פלוטוניום
ישראל הפציצה במבצע גם את כור המים הכבדים באראק (המוכר רשמית בשם חונדאב). לטענת איראן, הכור שבנייתו החלה ב-2004 אך לא הושלמה עד כה, נועד לכאורה למטרות אזרחיות - אך העובדה שהוא מבוסס על מים כבדים מאפשרת ליצור בו בקלות רבה יחסית פלוטוניום - שכמו אורניום מועשר, יכול לשמש כחומר בקיע בנשק גרעיני.
בהתאם להסכם הגרעין, מ-2015 בניית הכור הופסקה, ליבת האורניום הוסרה ואיראן הכריזה שמילאה אותה בבטון על מנת להפוך אותו לכאורה לבלתי-שמיש. אולם ב-2019, אחרי פרישת ארה"ב מההסכם, חשף בכיר איראני שטהרן רימתה ולא חשפה שבכור יש מערך "צינורות" נוסף, שבו ניתן להציב דלק גרעיני – על מנת לאפשר בעתיד את השמשתו. היעד הנוכחי להשלמת בניית הכור הוא 2026.
במחוז מרכאזי באיראן, שבירתו היא העיר אראק, דווח גם על תקיפה ישראלית נגד בסיס טילים.
כראג'
בעיר הסמוכה לטהרן דווח כי הופצץ מפעל לייצור צנטריפוגות.
עוד מסר לטהרן: שדה הגז בבושהר
באזור בושהר שבדרום-מערב איראן דווח על תקיפה נגד מתקן עיבוד גז טבעי השייך לשדה "דרום פארס", שהינו שדה הגז הגדול בעולם ונמצא בבעלות משותפת של איראן וקטאר. מדובר באתר קריטי עבור תשתית החשמל של הרפובליקה האיסלאמית, שכ-90% מהחשמל שלה מופק בתחנות כוח הפועלות על גז.
בנדר עבאס
בצה"ל אישרו שתקפו גם בבנדר עבאס מתקן גז.
מפעל הטילים בשיראז
לפי דיווחים בעיר הותקף מפעיל לייצור טילים בליסטיים.
משהד: התקיפה הכי רחוקה
תקיפת מטוס תדלוק בשדה התעופה משהד, איראן
לפי צה"ל, בתקיפה המרוחקת ביותר של חיל האוויר – 2,300 ק"מ מישראל – הושמד מטוס תדלוק איראני בשדה התעופה באזור משהד.
פורסם לראשונה: 23:36, 15.06.25
